וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שוברת את הקרח: המחליקה סשה כהן מבקרת בישראל

דניאל רוט

27.6.2014 / 6:00

ספורטאית הצמרת הבינלאומית הגיעה לארץ במסגרת פרויקט תגלית. בראיון בלעדי היא חוזרת לשורשים היהודיים ומגלה מה כתבה בפתק שטמנה בכותל. "הישראלים? הם האותנטיים מכולם"

סשה כהן מחליקה אמריקאית. רויטרס
"הדבר החשוב ביותר עבורי היה שלמות". סשה כהן/רויטרס

מלון בנתניה, יום שני השבוע. שעת ערב, ועשרות צעירים שירדו זה עתה משישה אוטובוסים מדגימים בלובי איך נשמע אושר עילאי. בשפת הקודש, כמובן. החולצות פרו?ישראליות, השירים בעברית, והחיבוקים - קבוצתיים. אלה הם מסיימי המחזור הנוכחי של פרויקט תגלית, והם נלהבים בדיוק כמו שאפשר לצפות מאנשים בגילם שמבקרים בארץ לראשונה.
כולם חוץ מאלכס, שיושבת בלובי בשקט ובצניעות. בגיל 30 היא כבר נחשבת לזקנת השבט, וברגע זה היא צמודה לסלולרי שלה, כמבקשת מפלט מההמולה החיננית שמסביבה. החברים שרכשה כאן אינם יודעים את זהותה האמיתית. אין להם מושג ש"אלכס" הוא כמעט שם בדוי. זה אחד מכמה פרטים שהיא מסתירה מהם.

אבל לו היתה מגיעה בבגדי העבודה הישנים שלה - לבוש נוצץ ומהפנט, שיער אסוף בקפידה, איפור ונעלי החלקה - היו מזהים אותה מייד. ואם לא, היא היתה פורצת בתרגיל ראווה מרשים באמצע הלובי, כזה שאי אפשר להישאר אדישים אליו. בשלב זה האסימון היה נופל: "אלכס" שהם מכירים היא סשה כהן, ספורטאית הצמרת והמדליסטית האולימפית, שבמשך שנים היתה הפנים של ההחלקה האמנותית על הקרח בארה"ב.

רוצה לוח חלק

סשה (אלכסנדרה) כהן נולדה בלוס אנג'לס לגלינה פלדמן, מהגרת יהודייה מאוקראינה ורקדנית בלט לשעבר, ולרוג'ר כהן, יועץ עסקי יהודי?אמריקני. אל זירת ההחלקה שהפכה לכל עולמה נחשפה בגיל 7, במסיבת יום הולדת של אחת מחברותיה. היא התאהבה בקצב ובזוהר והבטיחה לעצמה להפוך לאלופה האולימפית בספורט האלגנטי ביותר בעולם. הבטיחה וקיימה - היא כיהנה בעבר כאלופת ארה"ב בענף זה, פעמיים כסגנית אלופת העולם, והיא סגנית האלופה האולימפית ממשחקי החורף בטורינו ב?2006. לפני כשנתיים, בתום קריירה מרהיבה בזירה הבינלאומית, תלתה את נעלי ההחלקה. כיום היא משלימה את כל מה שלטענתה הפסידה, וגם הרוויחה, לטובת המטרה הספורטיבית שבערה בה.

כספורטאית שפרשה, ביקור ב"ארץ המובטחת" עושה לך סדר בראש?

"תמיד רציתי לבוא לישראל. זה בער בעצמותיי במשך שנים, והבטחתי לעצמי שאגיע כאשר יהיה לי זמן. אחותי השתתפה בפרויקט תגלית לפני כמה שנים. היא לא הפסיקה לדבר על זה, ואני לא הפסקתי לחשוב על זה. אני מאמינה שכל יהודי חייב להכיר את העבר שלו בשביל לחיות את העתיד שלו".

מדוע בחרת להסתתר מאחורי השם "אלכס"?

"כאן בתגלית זו חוויה חברתית של אנשים מכל העולם. אם יודעים את העבר שלך, אז מסתכלים עלייך בצורה שונה - בוחנים, שופטים, מציפים בשאלות. אין לך הזדמנות להראות את האישיות האמיתית שלך. פחדתי שתהיה לי תחושה שאני במבחן ושיסתכלו עלי בתור 'המחליקה'. אני לא מחביאה את מה שעשיתי, אלא פשוט רוצה להתחיל ממקום נקי. המסע לישראל הוא חלק בלתי נפרד מההתחלה שלי כאדם פרטי ולא כספורטאית".

איך מתפרשת בעינייך הרוח הישראלית?

"אני אוהבת מאוד את הלהט הישראלי. כל כך חזק ובטוח בעצמו, בדיוק כפי שצריך לפעול על הקרח. ישראלים לא מפחדים להביע את דעתם, והם גם חברותיים מאוד ואוהבים. מדובר באנשים חמים, פתוחים וישירים שלא מסתירים כלום.
"כאן בישראל הכל נאמר בפנים, בישירות, ובאמריקה יש תחושה שאנשים מרוחקים יותר. מי שאינו מכיר את המזג הישראלי, יכול לתרגם אותו כחוסר נימוס, אבל מהר מאוד מבינים שזה חלק מהתרבות. הישראלים מזכירים יותר את האיטלקים והיוונים. הייתי בכל קצוות העולם, ועל הישראלים אני יכולה לומר שהם האותנטיים מכולם".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
סלפי במצדה/מערכת וואלה!, צילום מסך

בגיל שבו נערה יהודייה חוגגת בת מצווה, קיבלה כהן הצעירה החלטה ברורה ואמיצה - להקדיש את חייה לספורט כדי להפוך למחליקה מספר אחת בעולם. בניגוד לאחותה הקטנה, שבאותה העת למדה בבית ספר יהודי, עברה סשה למתכונת של לימודי בית פרטיים והתמסרה לענף. אמה, שהבינה שאי אפשר לעצור את השאפתנות של הבת, פרשה מקריירה בנקאית כדי לסייע בתהליך ולתעד אותו. "לתחרות הראשונה שלי הלכתי עם אמא", היא אומרת, "אני זוכרת שהיא קנתה לי שמלה קטנה ותפרה עליה הרבה נוצצים. לא הבנתי מה המשמעות של תחרות, וכשראיתי את כל הפרסים רק רציתי את הגביע. אמא שלי אמרה לי שאני חייבת להחליק בשביל זה, אבל זה לא עניין אותי, רציתי את הגביע וזהו. אני יכולה להגיד שכילדה קטנה כבר הבנתי שאני רוצה לעמוד רק בפיסגה, וזה נתן לי מוטיבציה לאורך כל הדרך".

לצמוח מקרח הנסיבות

סדר יום ממוצע של ספורטאית אולימפית מקצוענית מסוגה כלל כשש יחידות אימון. וזה המשטר: שעה פילאטיס, חצי שעת ריצה, מתיחות, שעתיים של אימון על הקרח, שעה הפסקה, עוד שעתיים על הקרח, משקולות בחדר כושר, ספרינטים ולקינוח - פיזיותרפיה. גם כשהיתה שבה הביתה לאחר יום אימונים מפרך, נהגה לצפות בקלטות וידאו של ביצועיה (שצילמה אמה) והיתה מלקה עצמה בביקורת חריפה במטרה להשתפר.

באוטוביוגרפיה שכתבת, "Fire on Ice", האש למעשה מסמלת אותך?

"בהחלט. רציתי להגיע לאולימפיאדה ולנצח בה. הדבר החשוב ביותר עבורי היה שלמות, כמו כל ספורטאי בכיר. עברתי בין מדינות כדי למצוא מאמנים שונים, שידחפו אותי וישפרו אותי בכל חלק בהחלקה. אף פעם לא חשבתי שאני טובה מספיק, כל הזמן רציתי להשתפר. כדי להיות ענק במשהו, אתה צריך שתהיה לך תשוקה לזה יותר מכל דבר אחר. זו הסיבה שלשמה אתה מתעורר בבוקר. זה הפך אותי לקצת משוגעת בחיים האישיים, אבל בשביל הספורט זה היה מצוין".

במשך 20 שנה להבת ההחלקה של סשה כהן לא כבתה מעולם?

"היא כבתה לא מעט, אבל מהרגעים הרעים רק צומחים. אחד הרגעים הקשים ביותר עבורי היה באולימפיאדה בטורינו ב?2006. הצגתי תרגיל מעולה ודורגתי ראשונה. ביום למחרת נפצעתי, והיו לי 24 שעות לשוב למוטב ולהציג את התרגיל השני, תרגיל חיי. צוות שלם של מטפלים דאג להעמיד אותי על הרגליים. הזריקו לי קורטיזון ודאגו לחזק אותי מנטלית, כי רתחתי מזעם שפציעה כזו אירעה לי ברגע שאליו כיוונתי כל חיי. עשיתי שם טעויות, ומשם הייתי צריכה להמשיך עם זה הלאה ולהבין איך בכלל מעכלים הפסד כזה. זה היה קשה עבורי, אבל גם בנה אותי. כשאת מנצחת הכל טוב ואת לא מסתכלת לאחור, וכשאת מפסידה יש את מבחן ההתמודדות".

מדליית כסף אולימפית היא הפסד בעינייך?

"כן, ועד היום קשה לי עם זה. השקעתי 20 שנים מהחיים בשביל להשיג את מה שרציתי, ולא השגתי. לא הפכתי לאלופה אולימפית, אלא הגעתי למקום שני. רציתי את הזהב, את ההופעה המושלמת, וזה לא קרה - אבל אני מאמינה שצריך להתחזק מדברים מאכזבים ולהסיק מסקנות בונות. אין לנו שליטה על כל מה שקורה, אבל יש לנו שליטה על הדרך שבה אנחנו מגיבים. השיעור הגדול שלי מעולם ההחלקה על הקרח הוא שאני יכולה לחטוף הרבה, ועדיין להיות 'וינרית'".

חוגגת פסח וגם כריסמס

אף שגדלה כילדה להורים יהודים, מספרת סשה שבבית חגגו דווקא את כל החגים האמריקניים, למשל חג המולד. מדי פעם בפעם ציינו גם את חג החנוכה ואת חג הפסח עם חברים יהודים של המשפחה, וכך, לדבריה, זכתה ליהנות מכל העולמות.

לאחר פרישתה עברה לניו יורק, שם נחשפה לקהילה יהודית והוקסמה ממנה. זה היה קרש הקפיצה שלה לביקור בישראל במסגרת תגלית - הפרויקט שמאפשר לצעירים יהודים מהתפוצות להגיע לישראל לסיור חינוכי בן עשרה ימים. בראש התורמים לפרויקט עומדים בני הזוג ד"ר מרים ושלדון אדלסון (גילוי נאות: משפחת אדלסון היא הבעלים של החברה המחזיקה במניות "ישראל היום").

אחת ממטרות הפרויקט היא פריסת רשת תמיכה עולמית בישראל באמצעות יצירת "שגרירי הסברה" בעולם, ובדרך כלל מתקבלים אליו רק צעירים בגילים 26-18. הפעם, למען פוטנציאל השגרירות של סשה, הגמישו את הכללים בשמחה. "המעבר לניו יורק פתח את עיניי לקהילה היהודית הנפלאה שם. הרבה מחבריי הטובים הם ישראלים, ואיתם אני חוגגת חגים יהודיים", היא אומרת, "אפילו יצאתי שם עם בחור ישראלי. כל זה חיזק את הרצון להגיע לארץ, להכיר את ההיסטוריה ולהתרשם מהמראות".

מספרים שחוויה של תגלית כשמה כן היא. כך הרגשת?

"בהחלט. במשך עשרה ימים חרשנו את ישראל. ראיתי את טבריה - מקסים שם, אבל רגוע מדי עבורי, אני עירונית יותר ואוהבת קצב. נהניתי לטפס על מצדה ולעשות בפעם הראשונה בחיים קמפינג מתחת לכוכבים, עם מדורה. זה מרגש מאוד עבור מישהי שכל חייה היתה סגורה רק עם עצמה בתוך היכלי קרח. ירושלים מדהימה ומרגשת, והאוכל פה פשוט מדהים: חומוס, באבא גנוש, סביח וירקות שיש בכל מקום, וגם השווקים עם התבלינים שמעוררים את כל החושים".

מה היית מגדירה כחלק העוצמתי ביותר בביקורך כאן?

"הסיור במוזיאון יד ושם, כמובן. היה לי קשה לשמוע, אבל חשוב לדעת. אי אפשר להאמין שזה קרה, ולא כל כך מזמן. לצערי, זה נותן תחושה שתמיד הכל יכול לקרות, גם היום,
למרות תקומתה של מדינת ישראל".

היום צה"ל שומר עלינו.

"נכון, וטוב שכך! יצא לנו גם לנהל שיחות עם חיילים ישראלים ולהכיר אותם. נדהמתי לראות כמה הם בוגרים, ולחשוב שהם רק בני 18! לנו האמריקנים יש בגיל הזה פרספקטיבה אחרת לחלוטין לעומת נער ישראלי, שגדל ומתמודד עם מחבלים מתאבדים, עם להיות חייל בגיל צעיר ולחיות בין מדינות אויב. שמעתי הרבה על צה"ל מחברים בחו"ל ששירתו בצבא. זה נפלא לפגוש כאן פתאום חיילים במדים, ועוד כל כך מקסימים ומסורים. אני מצדיעה להם".

למרות הרושם העז שהותיר בה הביקור בארץ, כהן לא מתכננת לעשות עלייה בקרוב. מצד אחר, היא מתעקשת להדגיש שהתאהבה בישראל, ושלעולם אין לדעת לאן החיים יתפתחו, ולכן מעדיפה לא לשלול מהלך כזה בעתיד.

"לא אנטישמים, בורים"

צריך לומר שאת הספורט האצילי והקריר היא לא נטשה לחלוטין. גם לאחר הפרישה כהן עדיין מחליקה לפעמים "בשביל הלב", או במסגרת הופעות ראווה למקצוענים בלבד שפרשו מהענף עתירי הישגים. נוסף על כך, היא מכהנת כפרשנית לענייני ספורט החורף של התוכנית המצליחה "Good Morning America". ואם נתרחק רגע מתחום ההחלקה, כהן היא גם סטודנטית מצטיינת ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת קולומביה, עובדת בתחום הפיננסים ב"מורגן סטנלי" ומנהלת ליין מצליח בעיצובה של ביגוד והנעלה למחליקים.

אך למרות הפעלתנות והצטיינותה בתחומים החדשים בחייה, השמחה שלה לא שלמה. "אני לא יודעת אם יהיה לי משהו חשוב כמו לחיות את כל החיים בשביל רגע אולימפי. אני כל הזמן במאבק עם עצמי לחפש את הדבר הבא שירגש אותי בצורה כזו, אבל בינתיים אני לא מוצאת כזה. אני צריכה לדעת להשתחרר מהדרך הזו, להשיג חיים אחרים ולתת לאנשים להיכנס אל תוך החיים שלי. כספורטאי אתה מרחיק מעצמך אנשים. אני עובדת על עצמי כדי ללמוד לחיות גם עם אנשים אחרים, ולא רק לבד כספורטאית ממוקדת. לוקח זמן לשנות הרגלים".

שם משפחתך "מסגיר" את זהותך. האם בזירה הספורטיבית הרגשת לעיתים שזה בעוכרייך?

"אף שיש המון פוליטיקה בספורט שממנו אני באה, מעולם לא הרגשתי שמסתכלים עלי אחרת. אולי היו כאלה שחשו רגשות אנטישמיים, אבל אלי זה לא הועבר. אני מוכרחה להודות שהיו פעמים שבהן אנשים ששמעו שאני יהודייה הרימו גבה. לא פירשתי זאת כגזענות או כאנטישמיות, אלא כבורות. כל עוד הם שמרו על נימוס ולא גרמו לי להרגיש בחוץ, העברתי את זה הלאה".

אמרת שאנחנו הישראלים ישירים. ולכן נשאל ישירות: מה כתבת בפתק שטמנת בכותל?

"מותר לי להגיד? זה לא כמו הנרות על עוגת יום ההולדת שאם אתה מגלה זה לא מתגשם? אם ככה, אז אשתף: ביקשתי את הכוח להיות חזקה מספיק אל מול הלא נודע, ולאתגר את עצמי במקומות לא נוחים. אני לומדת שבחיים זה לא כמו בספורט, שבו אם אתה ממוקד ונלחם אתה מצליח. כשהשלב הזה עובר, אתה צריך למצוא משהו משמעותי מספיק ללכת לקראתו, ולא להתפנק ולהיות ממורמר למשך שארית חייך על מה שלא הצליח. צריך למנף עצב כדלק לשמחה לטובת הדבר הבא. יכול להיות שבמילים אחרות, ביקשתי להותיר בזיכרון ולחיוב את המחליקה סשה כהן, ולהפוך את הדמות של אלכס לממשית יותר בדרכי החדשה".

  • עוד באותו נושא:
  • סשה כהן

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully