פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "סולקתי מהאוניברסיטה כי אני יהודי"

      יונתן בר מגן התחיל דוקטורט באוניברסיטה ספרדית. לטענתו, כשאנשי הסגל גילו שלא יצליח להשיג מימון לאוניברסיטה, "אף שהוא יהודי", הם החליטו לקצץ במחקרו

      יונתן בר מגן (באדיבות המצולמים)
      יונתן בר מגן

      ראש הממשלה בנימין נתניהו נשא במרץ האחרון את נאומו השנתי בועידת אייפא"ק בוושינגטון. מלבד עיסוק בסוגיה האיראנית ובמו"מ עם הפלסטינים, הפתיע נתניהו את הנוכחים כשציין בנאומו לא פחות מ-18 פעמים את המילה BDS. "התנועה הזו טועה מבחינה מוסרית, היא גזענית, חסרת יושר ומבישה", תקף נתניהו את התנועה המקדמת חרמות, הסטת השקעות וסנקציות נגד ישראל. "תנועת ה-BDS היא אנטישמיות קלאסית באדרת מודרנית, ויש להילחם בה. אני משוכנע כי היא תיכשל".

      ארבעה ימים לפני שנתניהו שב וחזר באזני ראשי אייפא"ק כי ישראל לא תיתן למבקשים להחרים אותה לנצח, קיבל יונתן בר מגן, אזרח ישראלי וחוקר במדעי המחשב, מכתב פיטורים מאוניברסיטת אלקלה הספרדית בה הועסק במשרת דוקטורנט. "אנו מתירים את החוזה עימך לאחר שלא עמדת בדרישות החוזה", נמסר לבר מגן במכתב עליו חתום פרננדו גלבאן, רקטור אוניברסיטת אלקלה, המרוחקת כחצי שעת נסיעה ממדריד. "שמורה לך הזכות להגיש תביעה לבית הדין לענייני עבודה".

      בר מגן (30) אכן מתכוון לעתור על פיטוריו לביה"ד לעבודה בספרד, בנוסף לתביעה פלילית ואזרחית שהוא מתכוון להגיש נגד האוניברסיטה. בניגוד לטענות המופנות נגדו במכתב, בר מגן מבקש להבהיר כי לפיטוריו אין בדל קשר ליכולותיו האקדמאיות. "בישראל כל הזמן מדברים על סכנת החרם נגד ישראל, אבל אף פעם החרם הזה לא קיבל שם ופנים", אומר החוקר הישראלי. "עכשיו, יש לחרם הזה שם ופנים. אני יכול לומר בביטחון כי סולקתי מאוניברסיטת אלקלה רק בגלל שאני ישראלי ויהודי".

      הישראלי הראשון שטוען באופן רשמי כי פוטר מאוניברסיטה זרה בשל מניעים פוליטיים, זועם על ראשי אלקלה, אך לא פחות מכך, מאוכזב מהדרך שבה מדינת ישראל מטפלת בעניינו. "המדינה הפקירה אותי", טוען בר מגן. "אמרתי והוכחתי בעזרת ראיות לשגריר ישראל בספרד (אלון בר, ג"צ) שפיטרו אותי על רקע חרם מוסדות השכלה ישראלים, אז מה שהוא עושה זה להרים טלפון לרקטור של האוניברסיטה ולשאול אותו אם הוא באמת מטיל חרם על אוניברסיטאות ישראליות. הוא באמת חשב שיודה? זה מגוחך. אני אזרח ישראלי והייתי בטוח שכל הדיבורים בארץ על המלחמה בחרם האקדמי יבואו לידי ביטוי במקרה שלי. לצערי, התבדיתי. לא ציפיתי שהמדינה תוותר עלי כ"כ בקלות".

      האוניברסיטה במדריד (אתר רשמי , ויקיפדיה)
      האוניברסיטה ליד מדריד שקיצצה את מחקרו של בר מגן | צילום: מתוך ויקיפדיה

      "דרשו ממני להשיג כסף"

      בר מגן, בן לעולים מדרום אמריקה, דווקא מכיר היטב את שירות החוץ הישראלי - הוא נולד בשגרירות ישראל בפרו ויחד עם משפחתו נדד לאורך השנים בין מדינות דרום ומרכז אמריקה, במסגרת עבודתו של אביו, יוסי בר מגן, כשליח של קרן היסוד. בין שליחות אחת לאחרת, התגוררה המשפחה בשכונת בית הכרם בירושלים, ובר מגן למד בביה"ס התיכון שליד האוניברסיטה בבירה.

      ב-2007 עברה המשפחה, בעקבות עבודה חדשה שקיבל האב יוסי, לאלקלה דה אנארס, עיר במחוז מדריד בה מתגוררים כ-200 אלף תושבים. ספרד, בה מתגוררים כ-50 אלף יהודים, לא נחשבת למקום הידידותי ביותר לישראלים או ליהודים. "בניגוד ליתר מדינות מערב אירופה", כתב ב'הארץ' שגריר ישראל בספרד לשעבר רפי שוץ, עם סיום תפקידו לפני כשלוש שנים, "בספרד איש לא פגש יהודי בשר ודם. הסטריאוטיפים שיגשגו, ועד היום ביטויים כמו 'לעשות מעשים יהודיים' במשמעות מפוקפקת הם חלק מהשפה הספרדית. 10%מהספרדים מאמינים כי ישראל צריכה להיעלם".

      סקר האנטישמיות של הליגה נגד השמצה, שפורסם לפני כחודש, העלה כי 29% מהספרדים מחזיקים בדעות אנטישמיות, לעומת ממוצע של 24% במערב אירופה. במאי האחרון, לאחר שמכבי ת"א גברה על ריאל מדריד בגמר היורוליג, פורסמו בספרד מעל 18 אלף ציוצים אנטישמיים, כמו "תכניסו את היהודים לתאי הגזים". במקביל, מוכרים הספרדים למדינות ערב נשק בהיקף של 7.7 מילארד דולר לשנה, נכון לשנת 2012, ומשקיעים בפרויקטים של בנייה בנסיכויות המפרץ.

      העיר אלקלה מהווה מיקרוקוסמוס למתרחש בספרד. בבחירות המקומיות האחרונות שנערכו בעיר, בשנת 2011, זכתה מפלגת הימין הקיצוני 'אספנייה 2000' ל-4,541 קולות - יותר מכל עיר אחרת בספרד. במרץ האחרון נערכה באוניברסיטה המקומית תערוכה בה הוצגה בין השאר תמונתו של אדולף היטלר מעניק לגנרל ספרדי אות הוקרה על התנדבותו לטובת הצבא הגרמני בקרבות העזים מול הצבא האדום. "אות ההוקרה מייצגת את המנהיגות והמצוינות של הפיקוד הספרדי, והאומץ שהפגינו בקרב", נכתב בדברי ההסבר, ללא שמץ של ביקורת כלפי הצורר הנאצי.

      לאחרונה מנסים הספרדים לרכך תדמיתם, כשאישרו חוק המאפשר לצאצאים של מגורשי ספרד מ-1492, לקבל אזרחות ספרדית - אך רק לאחר שילמדו את שפת הלדינו.
      בר מגן, שהחל ב-2007 ללמוד מדעי המחשב באוניברסיטת אלקלה, והמשיך בה גם לתואר שני, מספר מדוע בחר ללמוד דווקא בספרד. "המצב במדינה ובאלקלה הידרדר רק בשנים האחרונות, בגלל המשבר הכלכלי", הוא מסביר. "אני שולט בספרדית, והאנגלית שלי טובה בהרבה משל רוב רובם של הספרדים".

      דרכון ספרדי (ShutterStock)
      דרכון ספרדי. ההחלטה להעניק אזרחות למגורשי ספרד - ניסיון לשפר את תדמית המדינה

      הרגשת כבר אז הלך רוח אנטי-ישראלי או אנטישמי?

      "בתור תלמיד תואר ראשון לא היה לי מגע עם ראשי האוניברסיטה, ולכן גם לא צצו בעיות. במהלך התואר השני התחלף הסגל באלקלה, ובמקביל גם פרץ המשבר הכלכלי הגדול בספרד. פתאום החלו לזמן אותי לכל מיני שיחות מוזרות במהלכן שאלו אותי אם אני מכיר אנשים ישראלים או יהודים שיוכלו להשקיע באוניברסיטה, שמצויה במצב כלכלי בעייתי".

      השיחות האלו לא הדליקו אצלך נורה אדומה?

      "התרבות הספרדית מקשרת מיד יהודים עם כסף, ולכן לא הפתיע אותי שהם חשבו שדווקא אני יכול לעזור להם לצאת מהבוץ. הם גם ידעו שאבא שלי מכיר בכירים בקהילה היהודית בספרד, אז הם חשבו שזה לא יזיק. זה הלך רוח אנטישמי, אבל הוא לא כ"כ מפתיע אותי. כל עוד זה נשאר ברמה שהם רק שואלים ומתעניינים, אמרתי שאבלע את הגלולה ואמשיך הלאה".

      "יהודי מביא יהודי מביא כסף"

      בינואר 2012 החל יונתן עבודתו באוניברסיטה כדוקטורנט חוקר, לאחר שגבר על בוגרי תואר שני אחרים שהגישו גם הם מועמדות למשרה זו, שאורכה ארבע שנים. הסיכה הראשונה בבועת האופטימיות של בר מגן הוחדרה במרץ 2012, אז הגיע לביקור באוניברסיטת אלקלה סמואל בנג'ו - איש עסקים יהודי-צרפתי שהיגר לספרד וכיום הוא הבעלים של הסניף הספרדי של חברת המחשבים הבינלאומית נקסטל. המנחה של בר מגן וסגן הרקטור של האוניברסיטה, ד"ר חוסה אנטוניו גוטיירס דה מסה, תיכנן לנצל את ביקורו של בנג'ו באלקלה על מנת שישקיע בה בפרויקט המוערך ב-100 אלף יורו. בר מגן הופתע כי ד"ר דה מסה זימן אותו להצטרף לסיור שערך באוניברסיטה למיליונר היהודי. "הוא היה נחמד אלי באופן חשוד", משחזר בר מגן, "בהתחלה לא הבנתי מה קורה, אבל כשדה מסה הציג אותי בפני בנג'ו כ'חוקר היהודי והישראלי שלי', קלטתי. אני לא כזה מטומטם, והבנתי מיד שהוא שוב מנסה לנצל אותי בהקשר של יהודי מביא יהודי מביא כסף".

      פעם אחר פעם תהה דה מסה בפני החוקר היהודי שלו האם הוא מצליח לקדם את העסקה עם החברה של בנג'ו, ומשנוכח לגלות כי בר מגן לא מספק את הסחורה, רמז לו דה מסה כי האוניברסיטה תתקשה מאוד לממן לו את המחקר, על אף שמדובר בכסף ציבורי. "יש קושי רב בהמשך מימון פעילות החוקר (הכוונה לבר מגן, ג"צ)", כתב דה מסה ב-31 בינואר 2013 במכתב רשמי לסגנית הרקטור לענייני מחקר. "בתחילה, היה נראה שהמחקר (של בר מגן) אמור להתפתח במקביל לחתימת החוזה עם נקסטל. החוקר (בר מגן) צריך להמשיך ולבקש סיוע פרטי או ציבורי למימון מחקרו".

      בר מגן מתכוון לתבוע את דה מסה והאוניברסיטה, בטענה כי הפרו לכאורה את החוק הפלילי הספרדי הקובע כי לא ניתן לגעת בתקציב המיועד למחקר, וכי "חל איסור לדרוש מהחוקר לבצע כל פעילות שאינה כרוכה בעבודת המחקר שלו", כפי שנכתב בסעיף 5 לחוק. "אף אחד מהחוקרים האחרים לא נדרש למצוא מימון חיצוני למחקר שלו", מספר בר מגן, "זו היתה פריבילגיה שהיתה שמורה רק לי".

      המחקר של הצעיר הישראלי עוסק בפיתוח טכנולוגיה חדשנית שאמורה לאפשר לסמארטפונים להסתנכרן אחד עם האחר, "בסגנון שמזכיר תקשורת בין להקת ציפורים", לדבריו. לצורך המחקר, הצליח בר מגן להסתייע בשירותיו של אחד החוקרים הבולטים בעולם בתחום הננו-טכנולוגיה, פרופ' זאב זלבסקי מאוניברסיטת בר אילן. פרופ' זלבסקי, שחתום על כ-60 פטנטים בשלבי רישום שונים, היה שותף לאחרונה לפיתוח שתי טכנולוגיות חדישות: עין ביונית שייתכן ותאפשר בעתיד לעיוורים לראות וקרן לייזר המסוגלת לנטר שיחות בין אנשים עד למרחק של 400 מטרים.

      בדצמבר 2012 הגיע בר מגן להשתלמות בבר אילן, כחלק ממלגת הדוקטורנט המאפשרת לו לפתח את מחקרו במדינה זרה. במקום לעבוד בראש שקט עם אחד המוחות המבריקים בתחום, קיבל בר מגן ב-19 בדצמבר מייל מדה מסה, שאינו שולט היטב באנגלית, בו הוא מבקש ממנו לתרגם מסמך מספרדית לאנגלית. "אני צריך את זה עד מחר בערב", כתב דה מסה. בר מגן מגחך. "תבין מה הרמה שם, שד"ר בכיר למדעי המחשב לא יודע אנגלית", הוא אומר. בקשות התרגום התגמדו אל מול התדהמה שאחזה בבר מגן כשגילה בעת שהותו בישראל כי המשרה שלו הוצעה למכרז. "הם ניסו לי לעשות מחטף, בניגוד לחוק", אומר בר מגן, "אבל כשהם הבינו ששמתי לב הם תירצו שזו היתה טעות הקלדה". הפחד מפני מחטף נוסף הכריח את בר מגן לקטוע את ההשתלמות אצל זלבסקי, ולעזוב את ישראל.

      בר מגן שב לספרד, רק כדי לגלות כי מסכת ההתנכלויות כלפיו תופסת תאוצה. "האוניברסיטה לא תוכל לממן לך את הציוד שביקשת", כתב דה מסה במייל לבר מגן, ובהמשך הציב בפניו את הדילמה "לקבל מסך מחשב או לפרסם מאמר". "כמובן שבחרתי במאמר, כי הייתי זקוק לכמה שיותר פרסומים", אומר בר מגן. "במחקר שלי אני צריך לעבוד במקביל עם שלושה מחשבים חזקים, מכשירי אייפון ואנדרואיד מתקדמים, אייפאדים וטאבלטים וציוד יקר נוסף. האוניברסיטה התחייבה לממן עבורי ציוד בשווי כ-20 אלף יורו, אך היא הפרה את החוק ובסופו של דבר, השתמשתי רק בחלק קטן מהציוד שהייתי זקוק לו, כי נאלצתי לרכוש אותו מכספי הפרטי. זה הזיק לי מאוד למחקר ופגע בי כלכלית". אלמנט נוסף שפגע מאוד בבר מגן הוא הדרתו מפעילות קבוצת המחקר. ב-15 בינואר, למשל, נשלח מייל אליו כותבו כלל חברי קבוצת המחקר אליה שויך בר מגן, חוץ ממנו. כחודש לאחר מכן, הואיל חבר זוטר בקבוצת המחקר להעביר לישראלי את אותו מייל, שהפך כמובן כבר ללא-רלוונטי בעבורו. "זו רק דוגמא אחת מיני רבות", קובע בר מגן. "אותו תלמיד גם סיפר לי שהורו להם במפורש לא לתת לי קרדיט על מאמרים שכותבים שאר חברי קבוצת המחקר, בניגוד לכל האחרים".

      יונתן בר מגן (באדיבות המצולמים)
      "יהודי מביא יהודי מביא כסף". יונתן בר מגן

      לא התלוננת בפני דה מסה או הממונים?
      "דה מסה כל הזמן היה אומר לי שהדלת פתוחה. הוא רצה שאעזוב. הפרקליטה של האוניברסיטה כל הזמן הרגיעה אותי שיהיה בסדר, ולצערי הקשבתי לה".

      אז למה לא עזבת?
      "התייעצתי עם אקדמאים ופרופסורים מהארץ והם אמרו לי שכדאי לי לנשוך שפתיים. העיקר שאסיים את התואר ואמשיך הלאה, משהו שנשמע הגיוני בזמנו".

      באוקטובר 2013 הגיע בר מגן להשתלמות נוספת בבר אילן, ובדצמבר שב לספרד עם שתי בשורות שהיה בטוח כי ישמחו את דה מסה: פרופ' זלבסקי מעונין לרשום איתו פטנט על גאדג'ט חדשני; ובפברואר 2014 צפוי להתפרסם מאמר משותף פרי עטם של בר מגן וזלבסקי בנושא מצלמה דו-צדדית במכשירי אייפון. ההתרגשות שאחזה בבר מגן לא הצליחה להדביק גם את דה מסה - שזעם לשמוע כי מתוקף תפקידו כמנחה, שמו אמור להתנוסס על גבי המאמר. "הוא צעק 'אני לא מוכן שתשים אותי בפרסומים עם חוקרים מישראל, אנחנו לא צריכים את זה כאן!'", משחזר בר מגן. "הוא גם צרח עלי ש'אתה פה כדי להביא כסף לקבוצת המחקר, לא שום דבר אחר'. קצת הופתעתי, אבל לפחות שמחתי שיצא המרצע מן השק".

      אבל האינטרס שלו זה לקדם את האוניברסיטה. למה לו להתנגד למחקר משותף עם פרופ' בשיעור קומה של זלבסקי?
      "לא מענין אותו מחקר, אלא רק כסף. יש דוקטורנטים אחרים שמקיימים שיתוף פעולה עם חוקרים מנסיכויות המפרץ. לאוניברסיטה גם מגיעים כל הזמן סטודנטים מערב הסעודית, שהמשפחות שלהם תורמות כסף לאוניברסיטה. הם לא צריכים עכשיו להסתבך עם אוניברסיטה ישראלית, וזה ממש לא מענין אותם אם זה יקדם אותם אקדמית".

      "חודש לאחר מכן, בינואר 2014, כתב דה מסה בדו"ח הרבעוני כי בר מגן "ביקש לפרסם את שמי על מאמרים שרמתם האקדמית מוטלת בספק" (הכוונה בין השאר למאמר של בר מגן עם פרופ' זלבסקי מבר אילן, ג"צ). פרסום המאמר יכול לגרום נזק לדרגה האקדמית של אוניברסיטת אלקלה בקהילה המדעית". דה מסה אולי לא מודע לעובדה כי בעוד בר אילן מדורגת במקום ה-302 בדירוג האוניברסיטאות העולמי של שנחאי, אלקלה כלל לא מופיעה ברשימת 500 האוניברסיטאות הראשונות בדירוג. "אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק", אומר בר מגן. "הוא פשוט לא רצה לכתוב באופן רשמי שאלקלה לא רוצה קשר עם ישראלים אז הוא תירץ את ההתנגדות שלו בטיעונים מקצועיים, שכל מי שקצת מבין בנושא, יודע שהם מגוחכים".

      המאמר פורסם, ללא שמו של דה מסה כמובן, אך הפטנט לא נרשם בגלל שאלקאלה סירבה לשתף פעולה. "זה פגע בי באופן שקשה לתאר", מסביר בר מגן. "הייתי חייב את הפטנט הזה כמו אוויר לנשימה בשביל המעמד שלי כחוקר. זה גם פגע ביחסים שלי עם בר אילן".

      ב-28 בפברואר, יום לאחר שנבחר מחדש רקטור האוניברסיטה, קיבל יונתן את המכתב בו הוא נדרש להפסיק את עבודת המחקר.

      הם טוענים שנהגת בחוסר מקצועיות והיית לא ממושמע?
      "אם הם חושבים שאני לא מקצועי, שיכנסו ועדת מחקר, בהתאם לנהלים, וידיחו אותי. הבעיה שבועדה כזו יש לי זכות הגנה, וזה לא ממש התאים לדה מסה ויתר העמיתים שאתחיל לדבר. אם לא הייתי מקצועי, בבר אילן לא היו עובדים איתי, יזמים לא היו מבקשים ממני להיות המתכנת שלהם וגם לא הייתי מלמד מדעי המחשב באוניברסיטה פרטית במדריד. הענין של חוסר המשמעת, לכאורה, נוגע לסירוב שלי לעשות לדה מסה תרגומים או לגייס לו כסף - דרישות שמנוגדות לחוק הספרדי. גם הטענה שלהם כי לא שהיתי בין כתלי האוניברסיטה מגוחכת, כי הם לא סיפקו לי ציוד והייתי חייב לעבוד מהבית. הם המשיכו לצפצף על החוק, ופשוט סילקו אותי, בלי שימוע ובלי ועדה, אלא בקומבינה לא חוקית".

      הישראלי סירב לקבל את מכתב הפיטורים ובמהלך חודש מרץ הקליט שתי שיחות נפרדות שניהל עם פרקליטת האוניברסיטה, עו"ד מריה פרננדז. בשיחה הראשונה, שהתקיימה ב-5 במרץ הטיח בר מגן בפני הפרקליטה פרננדז, כי דה מסה לא הסכים לשתף פעולה עם רישום הפטנט שלו "בגלל שהוא לא רצה שהאוניברסיטה תקושר עם ישראל. זו אנטישמיות ברורה". הפרקליטה, מסתבר, לא נבהלה מההאשמה החמורה של בר מגן. "זה לא ממש משנה לי אם יש אנטישמיות", הסבירה בהקלטה, "הם (דה מסה וראשי האוניברסיטה, ג"צ) יכולים לעשות מה שהם רוצים כל עוד יש כבוד בין בני אדם. הבעיה בעולם כיום היא שאנשים לא מכבדים אחד את האחר. בתור אנשי אקדמיה מחובתנו להיות סובלניים לגבי האידאולוגיה של האחר".

      כשבועיים לאחר מכן, ב-18 במרץ, שוב נפגשו בר מגן עם פרקליטת האוניברסיטה, שהפעם נשמע כי הסכימה עם טענותיו של בר מגן, ומתחה ביקורת על הסגל שלה. "מעולם לא חשבתי שיפטרו אותך, יונתן (בר מגן)", טענה בהקלטה השניה. "גיליתי על הפיטורים רק כשאמרת לי עליהם. אל תחשוב שההתנהגות של האוניברסיטה כלפיך לא כואבת לי". בהמשך משתמשת הפרקליטה במילים חריפות יותר כלפי הסגל האקדמי באלקלה. "אני מתכוונת לומר לגורמים המוסמכים את דעתי. מעולם לא ידעתי שלאורך כל הזמן הזה, מישהו מבשל את הפיטורים האלה".

      בר מגן משוכנע כי דבריה של פרקליטת האוניברסיטה, בגיבוי המסמכים שברשותו, מוכיחים כי פיטוריו נעשו בניגוד לחוק. החוקר הישראלי שלח לאלקלה מכתב, עם העתק לשגריר ישראל בספרד, אלון בר, בו הוא טוען כי פיטוריו נבעו ממניעים אנטי ישראלים ואנטישמיים. האוניברסיטה לא התייחסה לטענות אלו, וב-19 במאי שלח השגריר בר ליוסי בר מגן, אביו של יונתן, מייל לא מעודד במיוחד. "קיימתי שיחה ארוכה עם הרקטור (של אלקלה, ג"צ)", כתב השגריר. "ביקשתי (ממנו) שוב שיבדקו באופן ראוי את הטענות של יונתן, בעיקר אלו הנוגעות לאפליה בשל מוצאו או לאומיותו. לפחות פרופסור אחד באוניברסיטה שהוא ידיד קרוב של השגרירות, טוען (מבלי להכיר את המקרה של יונתן - סוגריים במקור) שההאשמות על גישה כללית אנטי ישראלית או אנטישמית אינן נכונות. אני חושש שבשלב זה אין ביכולתי להתערב מעבר לכך".

      ב-2 ביוני שלח הרקטור גלבאן מכתב לשגריר בר, בו הוא כותב "בר מגן פוטר אך ורק מסיבות אקדמאיות". הקביעה של הרקטור עומדת בסתירה, לכאורה, למכתב הפיטורים המקורי שנשלח לבר מגן, בו מצוין כי במפורש כי הפיטורים נעשו "בהתאם לחוקי העבודה", ולא ממניעים אקדמאיים. בנוסף, מכחיש הרקטור כי בר מגן פוטר בשל מוצאו הישראלי.

      האב יוסי, מספר כי לאחר קריאת המיילים של השגריר, לא ידע מה לעשות מרוב כעס. "אני מתבייש שייצגתי את ישראל במשך כ"כ הרבה שנים", הוא טוען. "השגריר פשוט הפקיר את הבן שלי, זרק אותו לכלבים. הוא רצה רק לסמן וי, ולצאת לידי חובה, כדי לא להסתבך עם ספרד. אם ביבי וליברמן מסכימים שחרם אקדמי מהווה פגיעה בלגיטימיות של מדינת ישראל - למה זה לא תקף במקרה של יונתן?".

      הרקטור גלבאן אמנם הבהיר לשגריר הישראלי כי לבר מגן תובטח גישה חופשית לשירותי האוניברסיטה ולסגל המרצים כדי שיסיים את מחקרו, אך לטענת יונתן הדברים לא מתרחשים בפועל. "בזמן שהגעתי לאסוף את החפצים של מהאוניברסיטה, ליוו אותי לכל מקום שאני הולך כמו עבריין", הוא מספר, ומוסיף גם כי הגישה לחשבון המשתמש שלו נחסמה. "אפילו לבוגרים לא חוסמים את החשבון, בלעדיו אני מסונדל לחלוטין. המרצים שאני פונה אליהם שינחו אותי בהמשך הדוקטורט מתעלמים ממני או מסבירים לי בשקט שהם מפחדים לדבר איתי כדי לא הסתבך עם הרקטור ודה מסה שעלולים לפגוע במימון המחקר שלהם".

      למה באמת שלא תפנה לבר אילן?
      "זו אופציה שנבדקת, אבל יש לא מעט בעיות בירוקרטיות כדי שזה יקרה. כרגע, אני אובד עצות".

      תגובת משרד החוץ:
      "הדברים כפי שמצוטטים מפיו של בר מגן אינם נכונים בלשון המעטה. השגרירות ביצעה בדיקה מקיפה מול ראשי האוניברסיטה, סטודנטים ישראלים, קהילה יהודית ואנשי אקדמיה המכירים את האוניברסיטה. לטענות של בר מגן לא נמצאו תימוכין ולכן השגרירות אינה יכולה לפעול מעבר לאמור לעיל".

      תגובת האוניברסיטה:
      "אוניברסיטת אלקלה דוחה טענות כי מפלה בין עובד או תלמיד כזה או אחר. בר מגן לא הגיש עבודותיו בזמן ולא הופיע במקום עבודתו באוניברסיטה באופן סדיר. חשוב לציין כי בר מגן לא הורחק מהאוניברסיטה והוא ממשיך לשמש בה כדוקטורנט. קרובי משפחתו של בר מגן קיבלו גם הם את הדוקטורטים שלהם מהאוניברסיטה (הכוונה לאמו של בר מגן, פאולינה, שלפני 10 שנים קיבלה את הדוקטורט מאוניברסיטת אלקלה. פאולינה בתגובה: "בזמן שאני השלמתי את הדוקטור באוניברסיטה, סגל המוסד היה שונה בתכלית ממה שהוא היום. אני תומכת במאת האחוזים בטענותיו של יונתן כי פוטר מאלקלה על רקע מוצאו").


      לקריאת הכתבה באנגלית To the English version

      אוניברסיטת אקלה אינה עוסקת באמונותיו של אף אחד מחבריה, ולמעשה בכירים בקהילה היהודית בספרד נהנו מקריירה אקדמית עשירה בין כתלי האוניברסיטה. במידה ובר מגן חש כי פיטוריו היו בלתי חוקיים הוא מוזמן לפנות לבית המשפט - פעולה שטרם נקט בה עד כה.

      אוניברסיטת אלקלה מקיימת קשרים ענפים עם מוסדות אקדמיים בישראל, וביום שלישי הקרוב (ה-1 ביולי) יבקרו נציגים ממוסדות אקדמיים שונים בישראל, המעוניינים לדעת כיצד פועלות אוניברסיטאות בספרד, כחלק מתכנית "אופק חדש" בין האיחוד האירופי לישראל".
      (מבדיקה באתר האוניברסיטה עולה כי בעשר השנים האחרונות לא התקיים שיתוף פעולה אקדמי עם מוסד אקדמי ישראלי).

      האוניברסיטה בתחילה הכחישה כי היא מעסיקה את עורכת הדין פרננדז, נציבת תלונות התלמידים, אולם מאוחר יותר חזרה בה. עם זאת, לא התקבלה התייחסות לטענות שעלו בכתבה.

      פרטי העובדת מריה פרננדז (צילום מסך)
      פרטי העובדת מריה אנרקיטה אריה פרננדז