האם שאול מופז בדרכו חזרה לממשלה?

חמישה שבועות לפני תום מושב הקיץ של הכנסת, המערכת הפוליטית עסוקה בעיקר בשמועות ובניחושים לאן מועדות פניה של ממשלת נתניהו השלישית. כל ראשי המפלגות אומרים שאין להם כל עניין ללכת לבחירות, ובאותו הזמן ממש הם מתעסקים בפוליטיקה כאילו הבחירות מעבר לפינה. אחת האפשרויות המדוברות ביותר במסדרונות הכנסת בשבוע האחרון היא הקואליציה החלופית שמכין ראש הממשלה בנימין נתניהו בשיתוף קדימה, החרדים ואולי גם שליש מסיעת התנועה (אם לבני תנסה לפרוש, יש סברה שנתניהו יבטיח תפקידים לשני חברי כנסת מסיעתה, והם יתפצלו ויחברו לקואליציה). לטענת בכירים בליכוד, מתקיימים זה שבועות ארוכים מגעים בין שאול מופז לנתניהו בתיווך שליח. השליח ביקש לבדוק אם מופז יסכים לאפשרות להתמנות לשר, אחרי שסירב להצעות לקבל תפקידים מחוץ לכנסת בתמורה לכניסת סיעתו לקואליציה. לדברי הבכירים, נתניהו חשב תחילה כי יוכל להציע למופז את אחד התיקים של סילבן שלום אילו היה נבחר לנשיאות, אולם אחרי שמועמדותו הפכה ללא רלוונטית, הוא עבר לעסוק במציאת תיק שיהיה די מפתה כדי להכניס לממשלה את יו"ר קדימה, שבינתיים עומד בסירובו.

סיעת יחיד - כל הטורים

לפי שעה קשה לראות את האפשרות הזאת, שהיא אפשרות נואשת למדי של ממשלה מפוררת לחלוטין, מתממשת. נראה שטרם מוצו ימיה של הקואליציה. בכלל, לא סביר ולא נהוג שכנסות מתפזרות לפני השנה השלישית לכהונתן. גם בימי ממשלת ברק, שהתפטר אחרי שנה וחצי בלבד, נערכו בחירות לראשות הממשלה והכנסת כיהנה במשך ארבע שנים. 47 חברי הכנסת החדשים, שזה עתה קיבלו לשכה, רכב ועוזרים, לא ימהרו להצביע במליאה בעד פיזור הכנסת, ולכן הסכנה הזו היא יותר תיאורטית מממשית. לבני נמצאת בעמדת המתנה. היא ממתינה לראות אם הפיוס בין חמאס לפתח מתפורר באופן שיחזיר אותה ל"חדר", או שמא עליה לחתור בעצמה לפיוס עם בוז'י הרצוג ועם העבודה. לפיד, המדשדש בסקרים, לא יוכל לצאת מהממשלה בטווח הזמן המידי, ונתניהו חושש מאוד מכחלון. בקיצור, לאיש מן השחקנים המרכזיים אין כרגע אינטרס לפרק את השותפות וללכת לבחירות. היחיד שיוכל להרוויח משהו הוא בנט, אך לא בטוח ששניים או שלושה מנדטים שבהם הוא צפוי להתחזק שווים את כל כאב הראש הזה.

נקודת העימות היחידה המסתמנת כעת באופק היא העברת תקציב המדינה הבא בממשלה אחרי חגי תשרי. נתניהו ויעלון יעשו הכול כדי להשיג תוספת לביטחון. לפיד, שיודע כי ייאלץ לקצץ בהוצאות המדינה כדי להימנע מהטלת גזירות נוספות על הציבור, ודאי ייעמד על רגליו האחוריות. זוהי חבית אבק השריפה האמיתית. כמו כן, על רקע תקציב שצפוי לכלול קיצוצים בהוצאות המדינה, עשוי לפיד לקדם שלוש רפורמות של מפלגתו שהבשילו בעיתוי מעניין למדי רגע לפני גיבוש התקציב: המימוש של הטבת אפס אחוז מע"מ לדירה ראשונה, מימוש מסקנות ועדות אלאלוף וגרמן, כל אלה יעלו למשק מיליארדים. לפיד יביא עמו לדיון בממשלה את סדר היום החברתי, ונתניהו את הביטחוני. אם תצא יש עתיד מהקואליציה על רקע התנגדות של ראש הממשלה לקצץ בביטחון, יוכל לפיד להרוויח כמה נקודות ולהצטייר כחברתי, ואז גם כנראה יישלפו תכניות המגירה לעיבוי הקואליציה. עד אז, לא צפויים זעזועים של ממש.

בזמן שהבחירות מרחפות להן אי שם ברקע, בתוך המפלגות יש מי שעובדים במרץ. בסיעת העבודה, לדוגמה, הציגו בשבוע שעבר את "תכנית 2016" של היו"ר יצחק הרצוג. לפי התכנית, חברי כנסת ודמויות בולטות אחרות במפלגה יקבלו לאחריותם אזורים גיאוגרפים שבהם יתחייבו לסייר באופן קבוע על מנת להיות בקשר עם הציבור באותו אזור. במקביל, ימונו רכזי שטח והם יקבלו רכב ומשכורת נאה.

הרצוג הזמין את יו"ר המטה שלו בתקופת הפריימריז, שמעון בטאט, להציג את התכנית. הוא שלף את מפת המדינה עם חלוקת האנשים. "וואו, כמה ג'ובים", מיהרה שלי יחימוביץ' להגיב בעוקצנות. מאז ההתמודדות לתפקיד הנשיאות, אז נרתמו בעלי הברית הפוליטיים הרצוג וכבל למען בחירתם של פואד בן אליעזר ואחר כך שטרית – שני מועמדים שהתברר מאוחר יותר כי סימן שאלה גדול מרחף מעל יושרתם האישית – המומנטום המפלגתי נמצא בצד של יחימוביץ'. עד הבחירות לנשיאות היא נזהרה כמו מאש מלקרוא תיגר על מנהיגותו של הרצוג ולו במרומז. אתמול היא כבר אמרה בריאיון בערוץ הכנסת כי היא מניחה שתשוב בעתיד לכיסא היו"ר. בכל תקופה משעממת מבחינה פוליטית אפשר תמיד לסמוך על מפלגת העבודה שתספק אקשן.

גם בבית היהודי לא שקט. בשבוע האחרון, בין דיונים בקבינט על איתור החטופים למצב הנפיץ בגבול עם סוריה, מצא היו"ר בנט זמן לדון עם חברי מפלגתו דווקא בחוקה חדשה לתנועה. לפי החוקה, יוכל בנט לשריין מקום אחד בכל חמישייה, ואף לקבוע הלכה למעשה מי יורשה להתמודד בפריימריז: אחד הסעיפים שעליהם מדובר הוא חברות של 30 חודשים במפלגה לפחות לפני התמודדות לכנסת, אלא אם כן אישר היו"ר אחרת.

לכמה מחבריו בבית היהודי הייתה הצגת החוקה החדשה מפגן סוליסטיות אחד יותר מדי. "בנט אמר בשיחות שהגיע הזמן להפוך ממפלגת נישה למפלגת שלטון. זה מראה כמה הבית היהודי בשבילו היא רק פלטפורמה, ולא תנועה אידיאולוגית", אמר חבר הכנסת יוני שטבון מסיעתו של בנט, שביקר בחריפות את ההתעסקות בחוקת המפלגה בזמן חיפוש החטופים. "הוא ניסה לרוץ בליכוד, בדק הקמת מפלגה וראה שזה לא יקרה, אז הוא בא אלינו. מה זאת אומרת מפלגת נישה? האם אנחנו מפלגה דתית או מפלגה תואמת ליכוד?", קונן שטבון. גורם אחר במפלגה הזכיר כי בנט התראיין לפני שבועיים לכתבה באולפן שישי "שבה נראה מצטלם ומתחבק עם נשים, בידיעה שהציבור הדתי לא יצפה בכתבה כי מדובר בערב שבת". אם לא די בכך, הזכירו בבית היהודי כי "כשבנט נבחר הוא אמר שישים את העניינים המדיניים בצד ויפעל למען הכלכלה, אבל בינתיים 76% מהמוצרים התייקרו בשנה החולפת. הוא משקיע בעיקר בפוליטיקה ובתדמית ופחות בעבודת המשרד שלו". אם לשפוט לפי הטון וזהות הדוברים, לבנט צפויה מלחמה מאוד לא פשוטה בקרב על החוקה, שאמורה להקנות לו סמכויות נרחבות ולבסס את מעמדו כמנהיג ללא עוררין.

אלדד יניב, מי שנחשב לכוכב המרוץ לנשיאות, ואשר פרסומיו בנוגע לפואד בן אליעזר ודליה איציק השפיעו באופן מובהק על ההתמודדות לתפקיד ועל האווירה הציבורית שליוותה אותו – הוא השם החם בבורסת המועמדים לכנסת הבאה. מקור אמין ומוכר בכנסת טען השבוע בתוקף: "בגלל העלאת אחוז החסימה לחמישה מנדטים, אלדד לא ירוץ לבד. שתי האופציות שביניהן הוא מתלבט הן השתלבות במפלגת העבודה או חבירה למפלגתו של כחלון". אלדד יניב מסר בתגובה: "אין לי מושג כרגע מה יהיה, זה דבר מאוד רחוק. אני ממשיך בפעילות שלי בכל הארץ, אני מופיע בכל שבוע בין פעמיים לשלוש בחוגי בית, במפגשים ובהרצאות, וזה מה שאני מתכוון לעשות ולהתמיד בו עד הבחירות".

על רקע אירוע חטיפת הנערים, הסירו ביום שני האחרון סיעות העבודה, קדימה, ש"ס ויהדות התורה את הצעות האי-אמון שלהן בממשלה. מרצ והסיעות הערביות בחרו שלא לעשות כן. במליאה התפתח ויכוח בוטה במיוחד בין נציג הממשלה, סגן השר אקוניס, ובין חברי הכנסת הערבים. חנא סוויד מחד"ש הטיח באקוניס: "אתה אפס מאופס. מי אתה בכלל? כל פעם אתה עולה לכאן לדוכן ומתלהם כלפינו, ואחר כך אתה בא להתנצל". אקוניס חזר לדוכן כדי להשיב, וכאשר ירד נתקל בחבר הכנסת עפו אגבאריה, גם הוא מחד"ש, וסינן לעברו: "פאשיסט, נאצי". לטיפולו של חבר סיעתו, שמעון אוחיון, שמבקש להוציא את המילה "נאצי" אל מחוץ לחוק.

כשנפתחו דיוני הכנסת ביום שלישי השבוע, נכחו במליאה חמישה חברי כנסת שלמים. ערב קודם לכן הסיר יו"ר הקואליציה באקט של זעם את כל הצעות החוק מסדר היום ונעל את הדיונים מוקדם מהצפוי, בגלל מיעוט חברי כנסת שטרחו לבוא להצביע על חוקים. לפי התנהלות הח"כים בשבועיים האחרונים, עושה רושם שהיה מוטב לצאת לפגרה בזמן המונדיאל.

לפניות לכתב: omri_n@walla.net.il