פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כשעשרה מחבלים חמושים יעלו מבטן האדמה

      צה"ל חייב לשאול את עצמו כמה שאלות קשות, כי ייתכן שבפעם הבאה שפלסטיני יחדור באין מפריע לישראל זה לא יהיה נער אומלל עם רימון. האירוע הבוקר הוא המשך ישיר של ההתחממות, וקצינים בפיקוד הדרום מזהירים: הממצאים הבעייתיים עוברים מתחת לרדאר

      צה"ל בגבול רצועת עזה, מאי 2014 (GettyImages)
      הנער הפלסטיני שוטט בשטח יותר משעה. טנקים בגבול הרצועה (צילום: Gettyimages)

      מגה-פיגוע. זה החשש שמהדהד בראשו של מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה אל"מ עמוס הכהן מהדקה הראשונה שלו בתפקיד. הוא ניתח את הגזרה, הפך כל אבן, בחן נהלים ואתגר את עצמו בחשיבה מחודשת עם מפקדים מגזרות אחרות. הנחת העבודה שלו, שעליה הוא חוזר באזני הלוחמים בגדוד הבית שלו, גדוד הסיור המדברי, היא שפיגוע כזה יכול להתרחש בכל רגע, ללא התרעה. ללא מודיעין. וככל שהלחץ ברצועה גובר, כך עולה גם הסבירות לפיגוע משמעותי.

      הכהן לא חשש לערער הרגלים, לעבות מערכים ולשנות את דפוסי פעולה כדי לשבש את פעילות האויבים הרבים בגזרתו. הוא חי את השטח. ואז הגיע הכישלון.

      בשבוע שעבר הצליח נער פלסטיני ממרחב חאן יונס, חמוש ברימון רסס תקני, לחצות את גדר המערכת בגזרת החטיבה הדרומית ולהוכיח שמערכי ההתרעה וההגנה של החטיבה הדרומית לא יעילים אל מול אויב קטן ויצירתי, גם אם לא חכם במיוחד. אפשר לעשות הנחות ולטעון שמדובר בכישלון שנבע מצירוף מקרים מצער. תחקיר מחמיר יותר מעלה שהנער שוטט בשטח ישראל יותר משעה ואיש לא הבחין בו. בתשאול הראשוני בשטח סיפר הנער שהוא אף הספיק להיכנס למבנה ולצאת. המערכים הטכנולוגיים של החטיבה התריעו על כניסתו, אבל טעויות אנוש – בחמ"ל ובשטח – הובילו לכך שהחדירה לא זוהתה.

      אל"ם עמוס הכהן (במחנה , יעל שלח)
      חי את השטח. אל"מ עמוס הכהן (צילום: יעל שלח, במחנה)

      אירוע החדירה הוגדר בשיחות פנימיות על ידי מפקד אוגדת עזה תא"ל מיקי אדלשטיין כ"חמור מאוד מאוד. אירוע רע שאסור שיקרה". בזכות סיירי ביטחון ערניים של היישוב פתחת שלום במועצה האזורית אשכול, הסתיים האירוע הזה בטוב. הנער החמוש נעצר על ידי סייר שהזעיק סייר נוסף וכשהבחינו שהוא אוחז ברימון בעטו בידו והרחיקו את הרימון עד לבואם של חיילי צה"ל; שני סיירים שמקבלים את משכורתם מהמועצה.

      המשך ישיר להתחממות בגזרה קיבלנו הבוקר, כאשר מטען חבלה התפוצץ ליד גדר המערכת. אך לשני האירועים האחרונים בגזרה העזתית קדמו התרחשויות שהדליקו ים של נורות אדומות בנוגע למערכי ההגנה של צה"ל בחטיבה הדרומית. לפני כשנה וחצי אירע אירוע דומה: פלסטיני חמוש בסכין נכנס ליישוב שדה אברהם בחבל שלום ונאבק בבעלת בית שהניסה אותו בגבורה. רכזי ביטחון ואזרחים חמושים רדפו אחריו עד לבואם של חיילי צה"ל. אלו הם אותם רכזי ביטחון שהתקנים שלהם עומדים להיות מקוצצים בגלל החלטה מקוממת של אלוף פיקוד העורף איל איזנברג ומשרד הביטחון. שלושה מיליארד שקל הושקעו במיגון בעוטף עזה, אבל כבר לא מוכנים להשקיע שלושה מיליון שקלים באנשי הביטחון האזרחיים שהוכיחו פעם אחר פעם את יעילותם. בגזרת יהודה ושומרון, מזכירים קצינים בפיקוד הדרום, לא מקצצים במרכיבי הביטחון.

      הצבא יכול לבוא בטענות רק לעצמו

      מפקד האוגדה אדלשטיין ידוע כאבי אבות הקפדנים. יאמר לזכותו, טוענים פקודיו, שהוא מגיע לכל אירוע ותמיד נראה בשטח, בוחן כל פרט ומאזין לגורמים יוצאי דופן עד כדי הרמת גבה. העיקר להפוך כל אבן. תחקיר האירוע בפתחת שלום החל, והשאלה היא לאן יוביל אותו מפקד האוגדה. קצינים בפיקוד הדרום מזהירים כי עריפת ראש של קצין זוטר או של תצפיתנית תשושה לא תועיל במקרה הזה. "הכתובת נמצאת על הקיר כבר תקופה", אומר אחד הקצינים. "נעשו תרגילים בגזרה המדוברת והממצאים שלהם היו מדאיגים אבל הם חלפו מתחת לרדאר. הם יודעים איפה החוליות החלשות".

      טעויות כאלה לא נובעות מחוסר מידע. הן נגרמות בעיקר כתוצאת מכך שאינך יודע למצות את המידע החיוני לך מהמידע שנערם על מסך המחשב. חטיפת שלושת הנערים בשומרון אפשרה לצה"ל להפנות אצבע מאשימה למשטרה, שלא הגיבה לקריאת אחד הנערים שהתקשר למוקד 100 ולחש "חטפו אותי". באירועי החדירות מרצועת עזה יכול הצבא לבוא בטענות אך ורק לעצמו.

      קצינים ותיקים בפיקוד נזכרו השבוע בתקופתו של מפקד החטיבה הקודם אל"מ טל חרמוני, שנמצא בימים אלו בתפקיד מטה בארה"ב. "חרמוני הריח שפיגוע הולך להתפוצץ לו על הגדר ובשיחות סגורות הוא התעקש: 'אצלי זה לא יהיה'", סיפר אחד הקצינים. "בהנחיה ברורה של חרמוני, רצו סיורים על הגדר ללא הפסקה, עד היישוב בני נצרים. כמעט 24 שעות ביממה. נכחו חיילים מסביב לשעון. התוצאה הייתה ברורה. במשך חודשיים חרמוני לא יצא הביתה. הוא החזיק את כל הכוחות קצר. הוא הבין טוב מאוד שחדירה ליישוב יכולה להפוך בקלות לפיגוע מיקוח או לחטיפה".

      בשנת 2011 נהרגו שישה אזרחים וחייל במתקפת טרור של הג'יהאד העולמי בכביש 12. הקצין הוותיק מעריך כי המחבלים הבחינו אז בעוצמה שצה"ל הפגין בחטיבה הדרומית ובזריזות הכוחות והעבירו את מקום הפיגוע דרומה לאזור הגבול עם מצרים המאובטח פחות.

      שנה לאחר מכן הפגין צה"ל חולשה. מחבלים רצחו 16 שוטרים במוצב מצרי ברפיח ופרצו באמצעות נגמ"ש לשטח מדינת ישראל. הצבא היה ערוך ודרוך לפיגוע, אבל המחבלים נעצרו רק אחרי שנסעו למרחק שני קילומטרים מהגבול. תחקיר האירוע העלה כי טנק שהיה בקרבת הנגמ"ש לא קיבל הכוונה מהתצפיתניות ובמקום לצאת למרדף קצר אחרי הנגמ"ש ולירות בו פגזים שהיו משתקים אותו על קו הגבול, עלה לעמדה קבועה וירה לשטחים פתוחים בהתאם לנהלים. לא הייתה יצירתיות ומחשבה. טנק שהוקפץ ממעבר סופה וכלי טיס של חיל האוויר המטירו אש על הנגמ"ש וסיימו את האירוע.

      הנגמ"ש שנפגע בניסיון החדירה לישראל (דובר צה"ל)
      הנגמ"ש המצרי השרוף לאחר החדירה לשטח ישראל (צילום: דובר צה")

      המגה-פיגוע מרחף באוויר. זה עניין של זמן. בשבוע שעבר ניתנה תזכורת ברורה למה שעלול להתרחש כאן אם בצה"ל לא יהיו ערניים מספיק. פיצוץ עז נשמע ממזרח לעיר עזה. כלי התקשורת הפלסטינים דיווחו על פיצוצים בתוך מנהרה ועל מותם של חמישה פועלים. לא קשה להסיק מהדיווחים בתקשורת הפלסטינית על מיקום המנהרה כי היא נועדה להוביל לשטח ישראל. מדובר היה ב"פעילות מבצעית", כפי שמגדירים זאת הפלסטינים. מנהרות ההתקפיות של חמאס מוגדרות כמתחמים סודיים שאיש לא מורשה להיכנס אליהם. במהלך ניסיונות החילוץ במנהרה נהרג אחד המחלצים. בתחילה ניסו בחמאס לטשטש את זהות ההרוגים ואת הנסיבות, אך כשאיסמעיל הניה ביקר בבתי הפעילים ההרוגים וניחם באופן אישי את המשפחות זה כבר היה ברור. מדובר בעוד אחת מהיחידות החשאיות בזרוע הצבאית של הארגון שלא נותנים להן שמות מחשש שישראל תעלה עליהן.

      צה"ל צריך לשאול את עצמו שאלות קשות. לתחקר את עצמו לדעת. האם הוא הפך למסורבל ומגושם? האם הוא לא יעיל בחלק מהגזרות? האם זמן התגובה שלו לאירועים מתגלגלים הוא מספק? בשבוע שעבר חדר נער פלסטיני חמוש ברימון שבסך הכול רצה שיעצרו אותו כי כל כך רע לו בחיק המשפחה וברצועת עזה שהוא מעדיף להיות כלוא בישראל, ללמוד, לאכול ולקבל תמיכה ועידוד מהרשות הפלסטינית. אבל בפעם הבאה זה לא יהיה נער מיואש. במקומו עלול להופיע הסיוט של כל מח"ט: מבטן האדמה יגיחו עשרה מחבלים חמושים ומיומנים שלהם מטרה אחת: לחטוף חיילים ואזרחים.

      קצין מפיקוד דרום מתח השבוע ביקורת על דרך ההתנהלות בגזרה. "אחת הבדיחות הקבועות הוא המגדל מול כרם שלום, יישוב שנמצא על הגדר", הוא מציין. "לא הרחק ממקום חטיפתו של גלעד שליט בנו מגדל וצבעו אותו באדום ולבן. למה בצבעים הללו? למה לא צבעי הסוואה צבאיים? מישהו כאן רוצה לרמוז שהוא אוהד הפועל תל אביב? ואם מדובר במגדל אזרחי, למה לעטר אותו ברשת הסוואה? זה נשמע מגוחך אבל זה מעיד על חוסר חדות. אל תעזור לאויב לקבל אינדיקציה באמצעות מגדל שצבוע בצורה מגוחכת. תקפיד על קלה כבחמורה".

      מגדל צבאי באזור כרם שלום (מערכת וואלה! NEWS , אמיר בוחבוט)
      מישהו כאן אוהד הפועל? המגדל בכרם שלום (צילום: אמיר בוחבוט)

      למרות המאמץ של מפקד האוגדה ומפקד החטיבה ראויים ככל שיהיו, החלמאות מתפשטת אם לא עוקרים אותה. ביום שלישי בערב החלו קצינים ונגדים באוגדת עזה לדבר על כך שביום רביעי בבוקר מתקיים תרגיל פתע והרמטכ"ל אמור לבקר בו. ממש תרגיל פתע. ההודעה עוררה גיחוך. איזה מן תרגיל פתע זה? שוב מתרגלים ותמיד מנצחים?