וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הלוליינות של אבו מאזן

ד"ר ראובן ברקו

23.6.2014 / 5:27

נועתו העצבנית של הסיסמוגרף הביטחוני הישראלי בתום כעשרה ימים מאכזבים שחלפו בלא איתור החטופים, מחייבת שקלול מחדש של מאזן התועלות והנזקים, כולל אלה שבצד הפלשתיני. כידוע, השילוב הפונקציונלי הבלתי נמנע בין סוגיות מדיניות ופוליטיות ובין צרכים מבצעיים בפעולות כגון "שובו אחים", מכתיב לא אחת צעדים העלולים לעמוד בסתירה למטרות האופרטיביות הנדרשות.

לפי שעה טרם התברר אם המשך הנוכחות המאסיבית של צה"ל בשטח מגדיל בהכרח את הסיכוי לאיתור החטופים. עם זאת, ברור כי הפעולה לפירוק תשתיות חמאס ביו"ש משרתת בוודאות את ישראל ומחזקת את שרידותה של הרשות הפלשתינית, שהיתה אמורה לספק בתמורה דיבידנדים מדיניים לישראל. אלא שבינתיים מבושש אבו מאזן לפרק את ממשלת ההונאה הטכנוקרטית שבראשותו.

אלה הטוענים כי אין תכלית לפגיעה בתשתיות חמאס כיוון שהארגון יצמיח ראשים חדשים, משולים לחולים שאינם נוטלים תרופות כי ממילא יתקפו החיידקים בשנית. מנגד ניצבת השאלה מתי יהפכו המחסומים, הסגרים והסריקות, המונעים מפועלים יציאה לעבודה ויוצרים לחץ ונפגעים, לבומרנג שיחריף את העימות ויכביד על המשך המאמצים המודיעיניים לאיתור השלושה.

מרקד בזריזות על החבל מול קהל פלשתיני חצוי

מאז החטיפה גילה אבו מאזן כושר תמרון לולייני. בתחילה נמנע מלגנות את המבצעים והטיל את האחריות על ישראל בשל "היעלמות" הצעירים בשטחה. בכינוס הוועידה האיסלאמית בסעודיה גינה את מבצעי החטיפה, שנועדה כדבריו להרוס את הרשות הפלשתינית, ואיים לנקוט נגדם צעדים.

ברם, מאז אותו גינוי נטול כתובת מתעקש אבו מאזן שלא להצביע מפורשות על חמאס כעומד מאחורי הפיגוע, ואינו מפרק את ממשלת האחדות למרות ההוכחות המצויות בידיו.
כל בר דעת מבין כי החטיפה הצריכה הכנה לוגיסטית מקדימה, הנובעת מהצהרות גלויות ומפיקוד והאצלה מקדימה של הנהגתו הבכירה של חמאס. גם חדירת המחבל החמוש והטילים שנורו בימים האחרונים מעזה לא הביאו עדיין את אבו מאזן לפרק את ממשלת הטכנוקרטים ולהתנער מחמאס. "הראיס" בן ה?80 עדיין מרקד בזריזות על החבל מול קהל פלשתיני חצוי, אך סופו שייאלץ להיפרד משותפו הרצחני. מבחינת ה"ראיס", נמצא המאבק המדיני בישראל בעיצומו.

בעצם אחיזתו בממשלת "האחדות" הוא ממשיך לחתור ללגיטימיות בינלאומית, מתוך כוונה לזכות בהכרה חד?צדדית במדינת "פלשתין" ללא משא ומתן עם ישראל. במדיניותו זו מנצל אבו מאזן את עמדת המערב, הרואה יתרון בממשלת הכזב האחודה חרף החטיפה והטרור של חמאס ולמרות הכאוס במזרח התיכון.

אבו מאזן פועל כשתחתיו רשת ביטחון פנים פלשתינית מחוררת, אך הוא נסמך בהחלט על זו הישראלית. לאחר שגינה את החטיפה, גינוי שבעקבותיו באו הרוגים פלשתינים, איבד פופולריות וכמעט נפל מהחבל. המצב בשטח הולך ומסלים בהדרגה. המונים תקפו תחנת משטרה פלשתינית, ונציגת הפלשתינים בכנסת, ח"כ זועבי, כינתה אותו בוגד. מסיבה זו החל אבו מאזן, שכונה בפי חמאס "דובר צה"ל", לסוב שוב, כלהטוטן, על עקבותיו.

עתה מאשים "הראיס" המזגזג את ישראל, זו שהוציאה בעבורו את ערמוני חמאס מהאש, בהרג פלשתינים ובחיסול מכוון של ממשלת האחדות, אשר לה התנגדה מלכתחילה. הראיס תובע מנתניהו התנצלות "הדדית" בשל הנפגעים ומאיים לפנות למועצת הביטחון בשל "פשעי ישראל".

חמאס שגה שוב בתכנוניו. כשל ניסיונו לצאת מבידודו, לעבור כסוס טרויאני במסדרון הלגיטימיות לאיו"ש ולהשתתף בבחירות בשטחים. מזימתו להדיח את אבו מאזן תוך כדי צבירת הישג של שחרור אסירים "ללא חתימה רשמית" עלה לו בפירוק תשתיותיו בגדה. במצב שנוצר צריכה ישראל ליצור מפנה אופרטיבי ומערך מודיעיני שונה, שיאפשר לתושבים תנועה ועבודה וישפר את היכולת להשיב את הבנים הביתה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully