אורי שהם מתיימר להגיד לילדי המתנחלים את האמת. האמת שכל המורים, ההורים והמחנכים עד הפצעתו של הוד גאונותו נמנעו ונמנעים להגיד. ביהודה ושומרון מסוכן. כן, 30 שנות התיישבות, שתי אינתיפאדות רצחניות, סכנת מוות בכבישים וגם רגעים יפים ושלווים יותר עברו ועוברים על האנשים שגרים בחזית, אבל מה הם מבינים? הרי המתנחלים מו?נעים מחלומות משיחיים וכל שאר התוויות שנהנים להדביק להם בשגרה. ומסתבר שגם בחירום. אז מזל שהגיע מר שהם ופרס בפטרונות את חסותו על ציבור התושבים ביהודה ושומרון.
לומר לילדי המתנחלים את האמת / אורי שהם
אבל מעבר לפטרונות ולכתיבת המאמר במועד כזה רגיש, כשגורל הנערים עדיין לוט בערפל וישנה ציפייה לסולידריות של כלל החברה - החבר שהם לא הבין את התפקיד שאמור למלא חייל צה"ל. ולצערנו שהם אינו בודד. ישנם רבים שמגיעים לשירות בשטחי יהודה ושומרון ומרגישים שהם עושים טובה לפורעי החוק ביישובי הסביבה. הם לא מבינים שתפקיד החייל החנוט במדים, קסדה ושכפ"ץ הוא בדיוק לאפשר לאותו נער לקפץ בקלילות בסנדלים ותיק גב. גם כשיש התראות חמורות וגם כשהצבא מנסה להטיל ליווי צמוד לרכב והלה נמלט כי מבחינתו זו מעמסה.
צריך להבין ששני עולמות מתנקזים לאותם אזורים. העולם הצבאי שמסתכל בעיניים ביטחוניות על המציאות, והעולם האזרחי שמנסה על אף הרגישות הביטחונית לחיות חיים נורמליים. עכשיו אמורה להיות פאוזה וטענות הכיבוש והאשמות של המתנחלים על כך שהם בחרו לחיות שם אמורות לצוץ. אך עם כל הכבוד, זה ויכוח אחר, לפעם אחרת, על גבולות המדינה ועל המשא ומתן המדיני. זה ויכוח שמלווה את מדינת ישראל כבר המון שנים וישנן טענות לכאן ולכאן. וכל עוד מדינת ישראל הכריע על פי הרוב הדמוקרטי שלה שהיא עדיין מקיימת את ההתנחלויות, על הצבא כזרוע של המדינה - יש להעניק לתושבים שם את מירב הביטחון. ועל האזרחים מותר וזו אולי אף חובתם לחיות חיים כמה שיותר נורמליים. נסיעה לבריכה עם מגבת על הכתף. ירידה לטיול רגלי, ולפעמים גם להגיע לעימותים עם הצבא עד היכן מותר לטייל ואיפה זה שטח צבאי סגור, שאסור בהחלט לעבור אותו, עקב המגבלות הביטחוניות. וכשאני אומר עימותים אין כוונתי עימות מכוער ואלים, אלא חיכוך טבעי בין חיי השגרה לתפיסה הביטחונית על הגבולות.
בהסתכלות רחבה, תפיסה אזרחית זאת היא גם בסופו של דבר זהה לתפיסה הביטחונית. משום שמשמעות השם טרור הוא פחד ומטרתם של ארגוני הטרור היא להקפיא מפחד את החיים הנורמליים. כי הימנעות מחיים נורמליים הינה היכנעות לטרור. לכן ימשיכו וממשיכים ביהודה ושומרון לנסוע בטרמפים, לטייל בוואדיות, ולקיים שגרת חיים רגילה במציאות המסוכסכת שמדינת ישראל ובתוכם יהודה ושומרון נמצאת.
הכותב הוא מחבר הספר "עזה כמוות אהבה" העוסק בהתבגרות נערים ביהודה ושומרון
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד