הפעם, שותקים

שתיקה בלתי אופיינית אפיינה את הזירה הפלשתינית מהרגע שבו דווח שלשום על חשד לחטיפה של שלושת הנערים הישראלים. אף גורם פלשתיני לא נטל אחריות על המעשה והמנהיגות הפלשתינית נמנעה מלהגיב לו.

הרשות הפלשתינית, שהיא הריבון באזורים הפלשתיניים בגדה המערבית הוכחה שוב כפרטנר בעייתי מבחינת ישראל. מצד אחד, משתפים מנגנוני הביטחון שלה פעולה עם צה"ל במאמץ לשמר הרגיעה בשטחים, כמו גם במאמץ למנוע מחמאס, היריב הפוליטי של הרשות, להרים ראש ביהודה ובשומרון.

מצד שני, השיח הפלשתיני הרשמי מעניק לגיטימציה לכל פעולה שמטרתה שחרור אסירים פלשתינים הכלואים בבתי הכלא הישראליים, ומגלה גם סלחנות לכל פעולה נגד ציבור המתנחלים בשטחים.

בעבר היתה זו תנועת חמאס שנשאה את דגל המאבק האלים בישראל. אבל בחודשים האחרונים מוליכה הנהגת חמאס שני מהלכים אסטרטגיים: האחד, כינון ושימור הפסקת אש עם ישראל, שבירה ככל שתהיה, בגבול רצועת עזה. השני, פיוס היסטורי עם הרשות, היריב לשעבר ומה שגרוע יותר, מי שמצהיר שוב ושוב על מחויבותו לפתרון של שלום עם ישראל.

חמאס לא ויתרה על הרטוריקה המתלהמת והלוחמנית שלה, אבל מעייניה נתונים כיום לקרב על הישרדותה ברצועת עזה בסביבה לא פשוטה, שלא לומר עוינת (מצרים בהנהגת סיסי...). אין פלא שאיש ממנהיגי חמאס לא מיהר להתייחס לאירועים לא כל שכן לקחת עליהם אחריות. אפשר שבאמת הפעם לא ארגון חמאס הוא העומד מאחורי האירוע האחרון.

התנועה הממוסדת הגדולה השלישית הפועלת בזירה הפלשתינית היא תנועת הג'יהאד האיסלאמי. זוהי תנועה קיצונית שלא נטלה עליה מגבלות כמו חמאס, והיא שעומדת במקרים רבים מאחורי הפרות חוזרות ונשנות של הפסקת האש בגבול הרצועה. אבל גם תנועה זו שומרת בינתיים, בניגוד למנהגה בעבר, על דממת אלחוט.

מכאן תובן הערכתם של רבים בישראל כי זו שאחראית להיעלמותם של בחורי הישיבה בסוף השבוע היא התארגנות טרור בעלת אופי מקומי, עם קשר כזה או אחר, לאחד הארגונים הגדולים. בהקשר זה הוזכרה למשל תשתית חמאס אזור חברון שלה קיום משל עצמה, במנותק מהנהגת חמאס ברצועה, והוזכרו גם מפגעים בודדים הפועלים באופן ספונטני על רקע מקומי של רצון בנקמה או בשחרור קרובי משפחה המוחזקים בכלא ישראלי.

ברשות הפלשתינית קפצו כמוצאי שלל רב על הודעת נטילת האחריות שפירסם "ארגון המדינה האיסלאמית בעיראק ובארצות השא'ם". מדובר בארגון המשתייך לאל?קאעידה, שאנשיו הולכים ומשתלטים בשעות אלו ממש על עיראק ושמעורב עד צוואר בלחימה נגד משטרו של בשאר אל?אסד בסוריה.

ארגונים רדיקליים דומים לו פועלים בלבנון ובחצי האי סיני נגד ישראל אבל עד כה הם נעדרו מנוכחות בשטחים עצמם. ספק לכן אם בהודעה זו יש ממש, אבל הזהירות כמובן מתחייבת.