חטופים יהודים? מה הסיפור?

בואו לא נפריע לעולם במהלך המונדיאל. המשבר באוקראינה והתפוררות עיראק כבר השתלטו על חדשות החוץ, ולא נשאר מקום למשהו אחר. 3 תלמידים יהודים צעירים נעדרים מאז עזבו את הישיבה שבה למדו סמוך לגוש עציון? מה הסיפור?

ייתכן שאם מתיישבים, חובשי כיפות, היו חוטפים שלושה צעירים ערבים - אז ישראל היתה מככבת במהדורות החדשות העולמיות. בינתיים, הדבר היחיד שאנחנו יכולים למכור לעולם אחרי הניצחון של הולנד זה תפוזים...

ומה עם חדשות העוסקות בטרור? יש כבר מספיק מעיראק. וחטופים? רק אם מדובר בבנות המסכנות בניגריה ובעלילותיו של ארגון הטרור בוקו חראם. וחוץ מזה הלא הפלשתינים במזרח התיכון הם בכלל המסכנים. המתיישבים? מבחינת התקשורת העולמית, אסור לשכוח, הם בכלל הרעים. אני לא ממליץ לבעלי העצבים החלשים לקרוא את הטוקבקים לסיפור כשכבר פורסם. לא הפלשתינים הם המסכנים בסיפור הזה. המזרח התיכון הוא זה שמעורר רחמים.

ב?16 במאי 1916 חתמו שרי החוץ של צרפת ובריטניה על הסכם סייקס?פיקו, שמטרתו היתה לקבוע את אזורי השליטה של שתי המעצמות בשטחי האימפריה העות'מאנית במזרח התיכון לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה. בריטניה וצרפת רצו לבנות סדר חדש. מאה שנה חלפו, ואפשר להצהיר בקול רם כי הסדר הישן הלך לעולמו. יש לנו אי?סדר חדש.

היכן שלא תזרקו היום אבן במזרח התיכון, תפגעו באיסלאם קיצוני: עיראק? מתפוררת ומוכת טרור. סוריה? עיין ערך עיראק. לבנון? מפולגת ושסועה כתמיד עם ניחוחות של חיזבאללה. ירדן? יציבה על תנאי. לוב? קרועה בין שבטים. מצרים? מנסה להשתקם מהחלום הדמוקרטי. תוניסיה? מחפשת תיירים בעידן איסלאמיסטי. ועוד לא הזכרנו אפילו את הנעשה במפרץ. אפילו לא את איראן. יש גבול לעד כמה אפשר לקלקל לקורא את המונדיאל. צריך להבין שהעולם אינו מבין שהכל קשור: אתמול גירשה צרפת לתוניסיה צעיר שפעל בשטחה בגיוס ג'יאהדיסטים. הצעיר הזה, בדיוק כמו חברי הארגון האיסלאמי הפועל בעיראק ובסוריה, וארגון הטרור שאחראי לחטיפת שלושת הנערים הנעדרים, שואפים להשיג בדיוק אותו הדבר: הם שואפים לשקיעתו של המערב, להיעלמותה של מדינת ישראל מהמפה ולקיומה של חליפות איסלאמית בדיוק כמו פעם. ולחשוב שעם ארגון שכזה הרשות הפלשתינית הקימה ממשלה.

דווקא בימים טרופים שכאלה, שבהם הטרור משגשג ופורח, בוחרת אמריקה לחכות ולקוות לטוב. בעולמנו היום אין באמת שוטר, ולכל היותר אמריקה שולחת נושאת מטוסים "ג'ורג' בוש" (הטרוריסטים יכולים להירגע - זה כלי שיט ולא הנשיא), עם הבהרה כי לא תשלח כוחות (סוריה, עיראק).

אם מישהו בשכונה שלנו מעוניין להשכיר את ארצו לכמה שנים, לא בטוח שהוא יגלה כי יש בעולם הרבה קופצים. הסיפור "דירה להשכיר" של לאה גולדברג במהופך כאילו נכתב ממש עבור המזרח התיכון שלנו. הדירות יפות, אבל השכנים...

פעם התבוננו כולנו על לבנון וחשבנו שהיא הבעיה. לא קלטנו שלבנון זה המתאבן לכל הסיפור שלנו: סכסוך בין עדות, בין קהילות, בין דתות, משבר זהות - ובעיקר טרור. והיום יש לנו "לבנוניזציה" של כל המזרח התיכון. העיקר שהאיראנים שמחים. מזמינים אותם להילחם בעיראק, להגן על הערים המקודשות להם, ובעיקר מנהלים איתם דיאלוג שיאפשר להם להמשיך בפרויקט הגרעין. מדינת טרור (איראן) הופכת לתקווה של וושינגטון למזרח תיכון טוב יותר.

ובזמן שכולנו מקווים לטוב, לא נותר אלא להצטער שאין לנו בתור שכנים תרנגולת, קוקייה, חתולה וסנאית. במקום זה קיבלנו חמאס, ג'יהאד איסלאמי ושלל קדושים מעונים.