להצליח זה לא מובן מאליו

השנה, כך פורסם, יישבר שוב מספר הישראלים הנופשים בחו"ל. יחסית למספר התושבים, אנחנו במקום הראשון בעולם בנסיעות לחו"ל. השיא במסירת מכוניות חדשות כבר נשבר השנה, שוב. אחרי כל הקיטורים, ועם כל הבעיות שנותרו (ובראשן מחירי הדיור ויוקר המחיה), החיים של הישראלים די טובים. האבטלה אצלנו הנמוכה ביותר, ועם כל הביקורת על מערכת החינוך הממלכתית, היא שייצרה את אומת הסטארט?אפ. מערכת הכבישים נעשית טובה יותר, בטוחה יותר, וזמני הנסיעות מתקצרים. כבר כמה שנים טובות שלא היתה לנו מלחמה (מה שלא קרה בממשלות של רודפי שלום למיניהם), ואחרי כל הדיבורים על בידוד בינלאומי וצונאמי מדיני, ראשי מדינות מכל העולם עולים אלינו לרגל. והחידוש האחרון: אוסטרליה הודיעה שאי אפשר להתייחס אל ירושלים כאל שטח כבוש. במערכת "הארץ" הורידו את הדגל הפלשתיני לחצי התורן.

ככה שבאופן כללי, כבר כמה שנים שמשהו אצלנו נעשה נכון. זה לא אומר שאין בכלל טעויות, אבל בגדול, המאזן חיובי. מאוד. וזה לא מובן מאליו: מישהו עובד קשה כדי שכל זה יקרה.

ועכשיו רה"מ, שאחראי לסיפור ההצלחה הזה, בנימין נתניהו, משלם את מחיר ההצלחה. בפרפראזה על פתגם ידוע: אחרי שדאגו ללחם, בואו ניתן להמון שעשועים: הבה נזרוק לזירה את מפלגת השלטון.

זה הרי לא סוד: בימין מתחולל סוג של ניצני מרד. בתוך הליכוד, ומחוצה לו. רה"מ לא יכול לשבת לדיונים על איראן והמו"מ עם הפלשתינים והאיומים האמריקניים - ולהתרכז בכך. כי בתוך המחנה שלו יש המחכים לרגע שלא ישים לב, ומנסים לנסר את הכסא שעליו הוא יושב.

וכך, יו"ר הבית היהודי בקושי סיים שנה ראשונה בתור הממונה על הורדת מחירי הקוטג', וכבר הודיע שהוא?ואין?בלתו מנהיג הימין. נו, באמת? אחרי שמנע הקמת ממשלת ימין?דתיים בכך שהציב אולטימטום להכניס לממשלה את אחיו, מפלגת יש עתיד - זו שמונעת כעת באיומי פירוק הקואליציה הכנסת יישובים ביו"ש לתחומי החלת החוק הישראלי - הוא מקדם הצעת חוק לסגירת "ישראל היום", בשירותו של נוני מוזס, זה שעיתונו עושה הכל כדי להקים "ממשלת תהליך השלום", שבה לא יהיה מקום למפלגתו של בנט.

הבעיה היותר קשה היא מה שנראה כניסיון להתסיס את שורות מפלגת השלטון. חבל מאוד אם יש מי שחושב שהפלת רה"מ תחזק אותו אישית, ולעזאזל מי ישלוט אחר כך במדינה. כי במילים אחרות, אם יש מי שמפנטז על "המרד" הזה - הוא עלול לקרב את קיצו של שלטון הימין, ולהעלות לשלטון ברית של העבודה?מרצ?לפיד?התנועה.

זה יקרה כי החלוקה בין שמאל לימין בישראל קרובה לפיפטי?פיפטי. בסופו של דבר, השלטון יקום או ייפול על דימוי. על התחושה שיש או אין שלטון מסודר.

כאשר שרים נוהגים כאילו שהם מצפצפים על רה"מ, הם מקיימים את מה שהיה כתוב לאורך כל הקיר של חדר הפלוגה שאיתה עשיתי טירונות: "אם לא נהיה תלויים זה בזה - נהיה תלויים זה ליד זה".

אם יש במפלגת השלטון מישהו שחושב שהוא יכול להביא קולות יותר מנתניהו - הוא חי בסרט. מצויר. אדרבא, שיתמודד, כי זו הדמוקרטיה: לשם כך יש פריימריז ובחירות. אבל הסתמכות על "ידיעות אחרונות", המנסה להוכיח בכל יום כי ישראל היא מדינת עולם שלישי מטה ליפול, היא אשליה עצמית. מישהו שכח את הכלל שאצל נוני מוזס יש מקל וגזר, משתמש וזורק.

כדי לנהל מדינה וממשלה צריך להתנהג כמבוגרים אחראים. כך גם במפלגת שלטון, כך גם בקואליציה, כך בכל תחום הנוגע לחיי האזרחים. כדאי שכל "המורדים" בפוטנציה ייקחו את זה בחשבון. ודיבורים אינם תחליף אמיתי למעשים.

בעבר היו מקרים שבהם הימין כבר הפיל ממשלות ימין, אך המורדים תמיד גילו כי התוצאה היתה העלאת ממשלת שמאל. כדאי, ורצוי, ללמוד מההיסטוריה.