מפקד זרוע היבשה, האלוף יפתח רון-טל, החליט לפרק את מחלקת יחידת דובדבן שבה שירת החייל אהוד שניאור ז"ל. מחקירת מותו עלה כי שניאור מת במהלך אימון אחרי שעבר טרטורים והתעללויות. מפקדי המחלקה פוזרו ביחידות שונות.
האלוף רון-טל החליט לפרק את המחלקה ולפזר את המפקדים, נוכח "הפגיעה הקשה בנורמות ובערכים" - כפי שעולה מן הדוח הראשוני של ועדת החקירה שבדקה את נסיבות מותו של שניאור.
בקול ישראל דווח כי שני מפקדי כיתה במחלקה הודחו, אחרי שהתברר כי התעמרו בחייל. בתחקיר גם נמתחה ביקורת על המפקדים הבכירים יותר שלא ידעו על התעללות ולכן הועברו ליחידות אחרות.
מהדו"ח עולה, כי שניאור, בן 19, הפסיד כ-65 ימי אימונים בשל פציעה, וכששב להתאמן עם חבריו ליחידה הוא נדרש למלא דרישות זהות לחבריו, מבלי להתייחס לפער שצבר. מדובר בפער כפול: מבחינת האימונים המבצעיים שניאור לא הוסמך כיתר חבריו כרובאי 05, אלא כרובאי 03 בלבד. בין היתר השתתף באימון ללוחמה בשטח בנוי מבלי שביצע קודם לכן אימון פרט. כמו כן, נדרש שניאור לבצע את אימוני הכושר הגופני כמו חבריו, וסרגל המאמצים שהופעל עליו לא היה תקין.
מהחקירה עולה, כי ערב לפני מותו, ב-8 באוגוסט, נדרש שניאור לרוץ עם חבריו ארבעה קילומטרים. חבריו סיפרו כי הוא התלונן על קשיים במהלך הריצה. במהלך הלילה הוא שמר, וכשהוקפץ סירב לקום ממיטתו. בדו"ח נטען, כי לאחר שהדבר נתגלה, העיר אותו אחד המפקדים הזוטרים וטרטר אותו במשך כעשרים דקות כשעליו ציוד צבאי מלא כולל ג'ריקן מים ומקלע.
"לא נתגלו ממצאים יוצאי דופן"
חבריו של שניאור סיפרו, כי לאחר מכן סירב המפקד "בגסות ובזלזול" לבקשתו של שניאור לראות רופא או חובש. ביום מותו, ב-9 באוגוסט, יצא שניאור עם חבריו לריצה של 2 קילומטר. החיילים נאלצו לרוץ את המרחק במשך תשע דקות בלבד, ומי שלא עמד בזמן נאלץ לרוץ שוב ושוב את המרחק, תוך מנוחה של כעשר דקות בין ריצה לריצה.
לפני הריצה השלישית נדרש כל חייל להעריך כמה ייקח לו לרוץ את המרחק. שניאור שחשש לסרב אמר שיידרשו לו 11 דקות ו-40 שניות. הוא יצא לריצה, וכעבור כמה דקות התמוטט.
ועדת החקירה מצאה עוד כי ל-12 אחוז מהחיילים ביחידתו של שניאור יש שברי הליכה, וכי הם סובלים מחוסר בסיסי בשעות שינה. שבוע לפני הארוע ביצעה מפקדת זרוע היבשה ביקורת ביחידה, אולם לא נתגלו ממצאים יוצאי דופן.