פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תחזירו את הכבוד לנשיאות

      כל אחד ואחת מ?120 הח"כים, שייכנסו היום אל מאחורי הפרגוד באולם מליאת הכנסת כדי לבחור את המועמד (או המועמדת) המועדף בעיניהם לכהן כנשיא המדינה, חייב לפעול אך ורק על פי מצפונו ושיקול דעתו העצמאי. אל לו להישמע להוראות ולהנחיות של יו"ר המפלגה שלו, אל לו לפעול על פי שיקול פוליטי צר הנובע מעמדותיו המדיניות של המועמד, אל לו להיות מושפע ממערכת יחסיו האישיים עם המועמדים. עליו לשקול אך ורק שיקול אחד: מיהו המועמד שעל פי תכונותיו, הרקע שלו, פועלו בעבר ויושרו, מתאים לכהן כנשיא המדינה. וחשוב לא פחות - למי מהמועמדים יש את היכולת להחזיר את הכבוד ואת המעמד שנלקחו ממוסד הנשיאות.

      אין זה מקרי שהכנסת הראשונה החליטה שההצבעה לבחירת נשיא המדינה תהיה חשאית. זו אחת ההכרעות שבהן הח"כ אינו חייב לתת דין וחשבון לציבור בוחריו. החשאיות נועדה לאפשר לח"כים לפעול בצורה עצמאית לחלוטין, ללא לחצים, ללא איומים, ללא ניסיונות לקבל הטבות או הבטחות כלשהן מהמועמדים. איני מבין מדוע ראשי רוב המפלגות טרחו להודיע כי הם מעניקים חופש הצבעה לח"כים שלהם. זו אמירה מיותרת כי ממילא מצפים מכל נבחר ציבור שיצביע על פי מיטב שיקול דעתו אך באופן עצמאי לחלוטין.

      לא לבטל – אלא למצוא נשיא ראוי

      האחריות הרובצת היום על כתפיהם של הח"כים היא רבה, משום שצביונו ואופיו של משכן הנשיא בשבע השנים הקרובות תלויים בהם. הרבה מאוד בוץ הוטח בשבועות האחרונים במוסד הנשיאות. טענו שהוא משולל כל חשיבות, אמרו שצריכים לבטל אותו, הסבירו שחבל על עשרות מיליוני השקלים שמוקצים לו מדי שנה.

      איני מקבל את הביקורת הזו. אני סבור שיש מקום לקיומו של מוסד הנשיאות, אבל בתנאי שיעמוד בראשו אדם ראוי, שיהיה משכמו ומעלה מבחינת התכונות האישיות שלו, אדם עם ערכים של צדק ומוסר, אהבת האדם והארץ ונכונות אמיתית לטפל בשסעים ובקרעים הקיימים עדיין בחברה הישראלית. על הנשיא לדעת להרחיק את עצמו מעיסוק בנושאים פוליטיים, ובקיצור - להיות נשיא שכל אזרח - בעפולה ובכפר סבא, במעלות ובאילת, יהודי וערבי, צ'רקסי ובדואי, עולה מחבר העמים או עולה מאתיופיה - יהיה גאה בו. כזה שהאזרחים או בעלי העסקים יהיו גאים לתלות את תמונתו, וישמחו להגיע בחול המועד סוכות למשכן הנשיא כדי ללחוץ את ידו.

      השערוריות שליוו בשבועות האחרונים את המאבק על הנשיאות פגעו ביתר שאת בשמו הטוב ובמעמדו של מוסד זה. איני זוכר אי פעם בעבר שכל כך הרבה לכלוך וזוהמה ליוו את ההתמודדות לתפקיד האזרח מספר 1 גם כשהיו שניים או שלושה מתמודדים. תמיד התנהל המאבק בצורה תרבותית ומאופקת וללא יידוי אבני בליסטראות והטחת האשמות הדדית.

      הנשיא הנבחר יצטרך לשקם את המוסד

      אין ספק שהמשימה הראשונה שתוצב בפני הנשיא החדש תהיה לשקם את מעמדו ואת שמו של משכן הנשיא. אין זו משימה קלה כלל ועיקר. אבל יש לכך סיכוי רק אם המועמד שייבחר היום וייכנס לתפקידו בסוף יולי, ילך בדרך שהיתוו נשיאים שזכו להערכה ולאהבה רבה מהציבור הרחב כיצחק נבון, חיים הרצוג ושמעון פרס.

      לדעתי, לאחר שייבחר נשיא המדינה החדש - בין אם יהיה זה בסיבוב ההצבעה הראשון או בסיבוב השני - ולאחר שיושבע בטקס חגיגי בכנסת ויחל בתפקידו, יהיה מקום לכך שהממשלה או הכנסת יקימו ועדה ציבורית בראשות שופט בביהמ"ש בדימוס או אישיות אחרת שתבחן ברצינות כמה שאלות בוערות בסוגיה זו, בין היתר - מה צריך להיות צביונו של מוסד הנשיאות, האם יש מקום להטיל עליו משימות נוספות, האם יש להעביר את זכות הבחירה מהכנסת אל הציבור הרחב, האם יש מקום לכך שח"כים מכהנים יוכלו להתמודד על הנשיאות (משום שיש להם יתרון משמעותי על מועמדים חיצוניים) או שיש לחייב אותם בתקופת צינון של קדנציה אחת. לא מן הנמנע שיש מקום להכניס שינויים של ממש בתוכנו של חוק יסוד: נשיא המדינה.