יצא לו הליברמן, לדיפלומט מספר אחת שלנו. לאחר ששב מן הכפור אל תפקידו התנהל בזהירות, ונראה היה כי הוא משתתף בתחרות על תואר המבוגר האחראי בממשלה, הציע ליברמן בשיחה עם התקשורת לעשות שלום "בלי קוורטט ובלי חרטט" - והתדמית החדשה התפוגגה. כל זה על רקע הרעיון המקורי שלו לעשות שלום עם העולם הערבי מעל ראשי הפלשתינים. הוא רוצה לשים קץ, הסביר, לפער שבין האינטימיות בשיחות עם מנהיגים ערבים שונים לבין הדברים שהללו אומרים בפומבי על ישראל, ולכן הוא רוצה לעשות איתם שלום.
אבל איך בדיוק הוא מתכוון לעשות זאת? מה פתאום הוא סבור כי מדינות ערב יקומו בוקר אחד ויעשו איתנו שלום? אם זה מעשי עכשיו, מדוע לא היה זה מעשי אתמול? מה קרה 66 שנים? האם בעבר לא היו לנו אינטרסים משותפים? האם בעבר לא נהגנו להסתודד עם מנהיגים מרכזיים בעולם הערבי, שהמשיכו לגנות את ישראל ואפילו להילחם עמה, כאילו לא החלפנו בדיחות בחדרים הסגורים וביקרנו יחדיו את כל מנהיגי המזרח התיכון שלא היו בחדר?
התשובה פשוטה. הפתרון נמצא ביוזמה הערבית: כדאי לו, לשר החוץ, להבין כי הרעיון הנפלא שלו חסר כל סיכוי, משום שעשיית שלום בינינו לבין מדינות ערב שאין להן מאיתנו תביעות טריטוריאליות - מותנית בעשיית שלום בין ישראל לפלסטינים. חלק ממנהיגי העולם הערבי מבקרים את הפלסטינים, כועסים עליהם, ויש גם מי שאינם סולחים להם על תמיכתו של יאסר ערפאת בסדאם חוסיין, אבל כל זה אינו אומר כי הם מוכנים להתעלם מן הבעיה הפלסטינית. הם יודעים היטב שהכיכר תתמלא במפגינים אם יעקפו את הפלשתינים. הם יודעים כי ברחוב הערבי אין שום נושא המסוגל להתסיס יותר מן הנושא הפלסטיני, תהיה הסיבה לכך אשר תהיה, ולכן הפער בין המתקת הסוד לבין השלום הוא ענק.
במשך שנים ארוכות היתה הטענה של הימין בישראל כי הבעיה המרכזית בינינו לבין העולם הערבי היא אי נכונותו להכיר בקיומנו. היוזמה הערבית מ?2002 באה להפריך טענה זו, ואמרה לנו כי אם נשלים עם הפלסטינים ישלימו איתנו כל מדינות ערב. מאוחר יותר הצטרפו לכך גם כל מדינות האיסלאם. מדינת ישראל דחתה את היוזמה הערבית ובשל כך דחתה גם את הסיכוי המעשי לשינוי מהותי באזורנו.
אי אפשר לעקוף את הבעיה הפלסטינית. גם מי שאינו מבין את הסכנה המתקרבת והולכת של מיעוט יהודי השולט ברוב פלסטיני, צריך להבין כי כל עוד לא נגיע לשלום עם הפלסטינים נישאר בבחינת נטע זר באזור הזה. אין "שלום תמורת שלום" עם מדינות ערב. יש שלום תמורת פתרון הבעיה הפלסטינית. כדאי לליברמן להבין זאת.