חוק יסוד קובע כי בראש המדינה עומד הנשיא. הבחירות לנשיאות שבפתח אינן מכבדות את המוסד שאמור לשמש אות וסמל המבטאים את אחדות האומה, הישגיה וחזונה. קשה מאוד להבין מדוע מדינה שהישגיה כבירים ושבכל מטר רבוע של שטחה מצויים כישרונות על, הופכת את מוסד הנשיאות לתחנה אחרונה עבור פוליטיקאים לקראת פרישה. כעת כבר ברור כי המאבק על תפקיד הנשיא מתנהל בין פוליטיקאים, שבילו שנים רבות במסדרונות הכנסת. לצד הערכה על פועלם, מנשיא המדינה מותר לצפות לערך מוסף.
מהראוי היה שנשיאי מדינת ישראל יהיו כאלה שרשמו שורות או דפים בהיסטוריה של שיבת ציון המודרנית. נשים או אנשים מורמים מעם שתרומתם לחברה מוכרת ומוערכת, שאפשר לחנך דורות לאורם. דמויות היכולות לשאת ברמה את רוחה ואת חזונה של מדינת ישראל, גם מול יהודי העולם וכלל האומות. אישים שתרמו תרומה ממשית לקידום החזון הציוני, לביטחון המדינה, למדע, לתרבות, לחינוך או לתעשייה.
אין לבוא בטענה למועמדים המתמודדים לנשיאות. בחברה הישראלית היום יש קטנות קומה. חברה שהמירה חזון גדול של שיבת ציון ברוכלות פוליטית. חברה שהפסיקה לשאוף לקראת יעדים ארוכי טווח והעלתה על ראש שמחתה את הרגעי והעכשווי. חברה שבה נמל אשדוד שוכן לחופו של אופל השחיתות ובכירי המדינה מוצאים את עצמם "בחורי ישיבה". הבחירות לנשיאות מעמידות מראה בפני החברה הישראלית, ודמות דיוקנה שנראית בה אינה מרנינה.
בשנים האחרונות שימש מוסד הנשיאות בסיס זינוק למדיניות אלטרנטיבית לזו של הממשלה הנבחרת. ארה"ב ואירופה זיהו את האפשרות לעקוף את הממשלה וניסו לדבר ישירות אל הציבור הישראלי באמצעות בית הנשיא - ניסיון שגרם נזקים הסברתיים לא מעטים למדינה במערכה הקשה מול אומות העולם. מוסד הנשיאות איבד את תפקידו העיקרי, שנועד לתת ביטוי למאחד את החברה הישראלית בתוך ים של שסעים. הפוליטיקה הסקטוריאלית ליחכה את המוסד הרם והנישא. מי שקיווה שבית הנשיא יהיה אי של יציבות בתוך אוקיינוס של פירוד, התבדה.
הצעתי למתמודדים המיועדים להחליף את הנשיא שמעון פרס: שיקלו היטב את צעדיכם, הביטו במראה שבע פעמים; מוסד הנשיאות במדינת ישראל לא יוכל לספוג עוד ביזיון. כל מועמד חייב לברר היטב מה מתחבא בארון הכלים האישי שלו, ואילו שלדים עלולים לפרוץ מתוכו יום לאחר הבחירות. חשוב שהיועמ"ש, שירות הביטחון הכללי וכל גוף אחר העוסק באכיפת החוק יבהירו לציבור אם המועמדים נקיים מכל חשד.
חשוב שהמועמדים יהיו כאלה המקפידים על ניקיון ידיהם לפחות כמו על ניקיון בגדיהם. כלי תקשורת ועיתונאים שיש להם מידע חשוב על מי מהמועמדים, על בני ביתם, על מקורביהם ועל מקורות ההון שלהם, חשוב שיצעדו צעד אחד קדימה ללא מורא ויספרו את שידוע להם. פעם אחת, טרם בחירות לנשיאות, הם ידעו ושתקו, ואחר כך היכו על חטא שלא הביאו לידיעת הציבור פרשיות הנוגעות למועמד לנשיאות. כדאי שלא יחזרו על אותה הטעות.
יש לצפות שחברי הכנסת יתעלו מאחורי הפרגוד מעל חשבונות אישיים. תפקיד הנשיא חשוב יותר מפוליטיקה של שנאות. אל לכם, חברי הכנסת, להמר על בחירתם.