הוא עוד ישוב: לא תמה ההיכרות עם אחמדינג'אד

במשך שמונה שנים שימש מחמוד אחמדינג'אד כנשיאה של הרפובליקה האיסלאמית של איראן, וגם אם טען לפעמים אחרת, הוא נהנה בתפקיד מכל רגע. אמנם, ארבע השנים האחרונות שלו בארמון הנשיאות היו מלאות חיכוכים עם הבוס הגדול – המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי – כשבשיא הייתה ההיעלבות הגדולה של אחמדינג'אד, שבנקודה מסוימת ביקש כבר להתפטר מתפקידו ונעלם מעיני הציבור לתקופה קצרה. אבל אם היה יכול, היה אחמדינג'אד חוזר כבר עכשיו לתפקידו האחרון כנשיא.

עוד לפני הבחירות באיראן לפני שנה, ניסה הנשיא דאז להציב כמועמדו לנשיא את מקורבו, אספנדיאר רחים משאאי, כשהכוונה הייתה שהאחרון יחמם עבורו את הכיסא לארבע שנים עד שיוכל אחמדינג'אד להתמודד שוב על פי החוק ולחזור לתפקיד המכובד. אולם מועצת שומרי החוקה, זו המאשרת (תוך ציות מופתי למנהיג העליון) את מועמדותם של הנרשמים להתמודדות על נשיאות הרפובליקה, פסלה את משאאי מלהתמודד וסללה את הדרך לנשיאותו של רוחאני.

איראן נכנסה לעידן חדש, ואחמדינג'אד חזר אל צור מחצבתו באקדמיה. הוא הקים את "האוניברסיטה הכללית הבינלאומית של האיראנים" בראשותו. הקמת האוניברסיטה, כמו תמיד במקרה של אחמדינג'אד, לא עברה לפחות בלי שערורייה אחת, כשהנשיא לשעבר מעביר ביומו האחרון כמקבל ההחלטות בממשל האיראני, סכום של קרוב לשבעה מיליון דולר למוסד האקדמי שהקים. על אף היחסים העכורים בין השניים, מינה חמינאי את אחמדינג'אד, מיד עם כניסתו של רוחאני לתפקיד החדש, לחברות של כבוד במועצה לקביעת האינטרס של המשטר שבראשותו של אכבר האשמי רפסנג'אני.

אבל נדמה שמאז ירד מהבמה, גם הכותרות שהבליטו את שמו הלכו ופחתו. מאז עזב את תפקיד הנשיא הוא כמעט ולא מתראיין או מופיע בפומבי, והוא מנסה בעיקר לקדם את האוניברסיטה שבראשה הוא עומד. לפני כמה שבועות חזר שמו לכותרות כשנזכרנו בתביעה שהגיש נגדו רופא שיניים מצפון המדינה, בה זוכה מהאשמה כי בזמן אחד מסיוריו של הנשיא לשעבר בעירו של הרופא, הוכה על ידי מאבטחי הנשיא ואיבד את כושר העבודה שלו. נגד הנשיא כזכור עומדת תביעה נוספת שהגיש יו"ר המג'לס, עלי לאריג'אני לאחר עימות שהתקיים בין השניים על במת המג'לס.

אחמדינג'אד הוא לא היחיד מאנשי הממשל הקודם שמסתובב במסדרונות בתי המשפט באיראן בחודשים האחרונים. גם נגד סגנו, מוחמד רזא רחימי, מתנהל בתקופה האחרונה משפט בחשד למעילה בכספי ביטוח. רחימי נאשם יחד עם שורה של פקידים מן הממשל הקודם כי לקחו לכיסם הפרטי כספים השייכים לחברת ביטוח אירנית שבבעלות ממשלתית. נגד רחימי הוגש כבר כתב אישום, ולפני כמה שבועות אמר השופט הדן בעניינו של רחימי, כי משפטו של סגן הנשיא לשעבר יגיע לכדי סיום בחודש הקרוב.

רחימי אינו היחיד מהממשל הקודם שעומד למשפט, ומאז סיום תפקידו של הממשל הקודם (ואפילו לפני כן) נעצרו ועמדו למשפט באישומים כאלה ואחרים כמה וכמה פקידים בכירים יותר ובכירים פחות מתוך הממשל שאותו ביקש להחליף רוחאני במערכת הבחירות לפני שנה. מלבד פרשיית המעילה בביטוח שבה נאשם רחימי, ישנה גם פרשת המעילה הגדולה בבנק המרכזי, שבעקבותיה הוצא להורג בשבוע שעבר אחד מעשירי איראן, והעובדה שהמעילה התרחשה בתקופתו של אחמדינג'אד כנשיא, הטילה על הממשל שלו אות קין של שחיתות, עליה רכבו רוחאני ושאר המועמדים לנשיאות במסע הבחירות שלהם.

גם היחסים בין אחמדינג'אד והאיש המקורב אליו ביותר בשנות נשיאותו, משאאי, כנראה שעלו בתקופה האחרונה על שרטון. אתרי חדשות שונים באיראן מדווחים בשבוע האחרון כי משאאי, שאחמדינג'אד ביקש להשאיר אותו קרוב אליו לכל אורך שנות הנשיאות, ובדרך מינה אותו לאורך השנים למלא עשרות תפקידים שונים בממשל, החליט לעזוב את העולם הפוליטי.

הנשיא ומקורבו (שהם גם מחותנים בזכות נישואי ילדיהם) התרחקו בתקופה האחרונה, כך עולה לפחות מדברים שאמר אחיו של אחמדינג'אד, דאוד, שנמצא עם הנשיא בסכסוך בגלל המקום הנכבד שתפס בעבר משאאי בממשל הקודם על חשבונו של האח. שני האחים אחמדינג'אד לא מדברים כבר כמה שנים, ולדברי דאוד הסיבה לסכסוך ביניהם הוא אותו משאאי. הוא גם אמר לפני כמה ימים כי להערכתו אחיו ישוב לזירה הפוליטית בבחירות הבאות לנשיאות ויבקש להתמודד שוב לתפקיד.

בכל מקרה, אם יתמודד לנשיאות או אם לאו, לנשיא הקודם יש מאז פרישתו דאגות אחרות להתמודד איתם. פרשיות השחיתות שנדבקו אל הממשל הקודם בראשו עמד לא עומדות להימחק במהירות, והמקורבים אליו הולכים ומתמעטים. חלקם בשל אותו החשד לשחיתות שמרחיק אותם מן החיים הפוליטיים מכוח החוק, וחלקם שמבקשים לפנות לכיוונים אחרים שאינם פוליטיים.

למרות כל אלה, נדמה שזה עדיין לא סוף ההיכרות עם אחמדינג'אד ואנשיו. לנשיא לשעבר יש ככל הנראה שאיפות פוליטיות לעתיד לבוא, למרות שדיבורים על כך קרוב לשנתיים לפני הבחירות הבאות למג'לס ושלוש שנים לפני הבחירות לנשיאות הם דבר שמוקדם מדי לעשות. מה שבטוח הוא שהחותם שהשאיר הממשל הקודם תחתיו לא יימחק בשנים הקרובות, ולאו דווקא מנקודת מבט חיובית.