הקרב על הנשיאות: מי כבר מתכונן לסיבוב השני?

המועמדים לנשיאות הקדישו מעט מאוד זמן במהלך חג שבועות לעוגות גבינה. בעוד חמישה ימים מהיום ייבחרו נשיא או נשיאה, והזמן לשיחות שכנוע הולך ואוזל. בינתיים, מרבית המועמדים סיימו את מיפוי התומכים בסיבוב הראשון, ועוברים לשיחות טלפוניות שבהם נשאלים חברי הכנסת שאלות תיאורטיות על תמיכה בסיבוב השני. פואד, למשל, עובר בין התומכים של דורנר, שכטמן, שטרית ואיציק, ומנסה לברר מה יקרה אם וכאשר יתמודד ראש בראש מול ריבלין.

סיעת יחיד - לכל הטורים של עמרי נחמיאס

מבלי להיכנס לספקולציות וניחושים, עושה רושם כי מצבה של דליה איציק טוב פחות ממה שהיא קיוותה כשנכנסה למרוץ. בתחילת השבוע הודיע ליברמן כי יאפשר חופש הצבעה לחברי סיעת ישראל ביתנו. עבור יו"ר הכנסת לשעבר, מדובר במכה לא פשוטה. היא הייתה זקוקה לפחות לראש סיעה אחת שיתייצב לצידה, ובסופו של יום אין לה אף סיעה כזו - לא ש"ס, לא יש עתיד, ולא ישראל ביתנו.

בהנחה שמקומו של ריבלין בסיבוב השני מובטח, הקרב כרגע על המקום הנוסף בסיבוב ההצבעה הסופי הוא בינה ובין פואד. ליו"ר העבודה לשעבר יש בלוק של כ-11 ח"כים מהעבודה, ועוד 3-4 ממרצ, יחד עם כמה מש"ס ויהדות התורה (שזוכרים את היעדרותו מההצבעה על חוק הגיוס), וכן כמה חברי כנסת מהסיעות הערביות. בהערכה זהירה, נראה כי פואד יקבל בסיבוב הראשון 25 קולות לכל הפחות. לא ברור מאיפה איציק, שאף ראש מפלגה לא הצהיר על תמיכה בה, תביא יותר קולות מזה.

בדומה לליברמן, גם יאיר לפיד הודיע על חופש הצבעה. מדובר בצעד חכם עבור שני ראשי המפלגות. אחרי הכל, כיוון שההצבעה היא מאחורי פרגוד, אין דרך לדעת כיצד חברי הכנסת שלך יצביעו, אז למה להתבזות? גם החרם שהטיל לפיד על בן אליעזר, אגב, עשוי להתגלות כממש לא אפקטיבי.

אחד מחברי הכנסת של יש עתיד שנשאל השבוע על אופן הצבעתו אמר כי "כל המועמדים הם אופציה, כולל פואד". ולמרות ההערכות והמגמות שנראות בשלב זה די ברורות, בכל המטות שידרו היום רושם של מתח וחוסר ודאות. כמאמר הקלישאה החבוטה, לתפקיד ייבחר מי שירמו אותו הכי פחות ח"כים. תשאלו את שמעון פרס.

המרוץ לנשיאות אמנם קבר תחתיו את כל ההתרחשויות הפוליטיות במשכן השבוע, אבל קשה היה לפספס את ההתנהלות של אנשי יש עתיד, שהוכיחו שהמילה שלהם גמישה יותר מהמילה של ליברמן, שאמר רק לפני שבועיים שיתמוך בכל מועמד שיציג נתניהו "כולל ראובן ריבלין", והשבוע אמר "רק לא ריבלין".

זה כמה חודשים מתנהל קרב פרלמנטרי עיקש וסיזיפי להפיכת החטיבה להתיישבות (הזרוע הממשלתית לבנייה בשטחים), לגוף שקוף, כך שניתן יהיה לדעת היכן הוא משקיע את כספי המיסים שלנו. חברי יש עתיד, שספגו ביקורת מתמשכת מהאופוזיציה, הבטיחו להילחם למען קיום דיון בנושא בוועדת החוקה. אלא שדודו רותם מישראל ביתנו, אדם קצת פחות נאיבי מאנשיו של לפיד, עשה על חברי הסיעה את הסיבוב של החיים כאשר קבר דיון שהיה אמור להתקיים בנושא, אחרי שהעברת כספים לחטיבה אושרה.

ביש עתיד הבטיחו אז שלמדו את הלקח, ושלא יעבירו שקל נוסף עד שלא יחול עליהם חוק חופש המידע. אז הבטיחו. השבוע אישרה וועדת הכספים ברוב של 8 מול 7 העברה של 169 מיליון שקל לחטיבה להתיישבות. אלמלא קולות שני נציגי יש עתיד, ההעברה הייתה נופלת. נציגי האופוזיציה לא ממש הבינו את ההתנהלות של חברי הסיעה ושאלו האם הם מקבלים משהו בתמורה מאחת הסיעות האחרות, למשל תמיכה בחוק הפונדקאות אותו רוצה לפיד לקדם.

ביש עתיד הכחישו בתוקף, עד שאיילת שקד מהבית היהודי התנדבה לסתור את דבריהם: "ברור שיש פה הסכמה פוליטית, ההעברה הזו מתבצעת בזכות הסכמה בין ישראל ביתנו ויש עתיד שאנחנו לא חייבים לפרט", אמרה. חברי הסיעה ההמומים קפאו במקום ושתקו. אחר כך נמסר מטעם הסיעה כי דבריה של שקד נאמרו על דעתה ואחריותה בלבד.

ישיבת סיעת העבודה, יום שני בצהריים. היו"ר בוז'י הרצוג חיפש דימוי להתנהלות של נתניהו מול ממשלת האחדות הפלסטינית והחליט לגלות בקיאות תרבותית, כאשר ציטט את הרולינג סטונס: "אתה לא יכול תמיד להשיג את מה שאתה רוצה", אמר. אפילו יחימוביץ' חייכה.