פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הפלסטיני שהצליח לחדור לש?ס

      במשך שנה וחצי ניהל ד?ר נוהאד עלי חיים כפולים: החוקר הפלסטיני-ישראלי חבש כיפה שחורה לראשו, ובעזרת ?סוכן מבפנים? הצליח לחדור ללב החברה החרדית. הרבה יהודים לא ישמחו לשמוע מה הוא גילה שם

      אייקון וואלה! NEWS רקע שחור (מערכת וואלה! NEWS)

      אין שום דבר חריג ביהודי ישראלי שחודר בזהות בדויה אל החברה הערבית כדי להבין איך היא עובדת מבפנים. סוכני שב"כ עושים את זה כאן. צבי יחזקאלי עשה את זה באירופה. הערבים, כך התרגלו גם היהודים וגם הפלסטינים אזרחי מדינת ישראל, הם אלה שמסתכלים עליהם. אלה שרואים אותם.

      לכן יש מידה לא מעטה של רעננות בסיפור על ישראלי-פלסטיני שמחליט לחבוש כיפה, ללבוש חליפה ולעברת את המבטא כדי לחדור לשורותיה של תנועה דתית ופוליטית אותה הוא רוצה לחקור, ש"ס. הישראלי-פלסטיני הזה הוא נוהאד עלי, חוקר ומרצה באקדמיה הישראלית שפרסם לא מזמן את ספרו "בין עובדיה לעבדאללה" בהוצאת "רסלינג".

      לעומת שלל המזרחנים והפרשנים לענייני ערבים באקדמיה ובתקשורת הישראלית – חלקם דוברי ערבית מהבית, חלקם דוברי ערבית מהצבא או מהאקדמיה וחלקם אינם דוברי ערבית רהוטה – יש רק קומץ של חוקרים ישראלים-פלסטינים שבודקים בעבודתם דפוסי התנהגות בחברה היהודית בישראל. עלי הוא בין הבולטים שבהם.

      "הפלסטינים בישראל מתייחסים לאזרחות שלהם ברצינות הרבה יותר גדולה מזאת שהממסד הישראלי מתייחס אליה, ומהעמדה הזאת יצאתי להכיר את החברה שבתוכה אני חי", הוא אומר. "בנוסף לכך איתגרו אותי חוקרים יהודים שחקרו את החברה הערבית. אמרתי לעצמי שגם לנו, הפלסטינים בישראל, מגיע הלוקסוס הזה".

      ד"ר נוהאד עלי (שלומי גבאי)
      "יצאתי להכיר את החברה שבה אני חי". ד"ר נוהאד עלי | צילום: שלומי גבאי

      בספר "בין עובדיה לעבדאללה", כפי שמחברו מתאר אותו על הכריכה האחורית, "מוצגת השוואה בין התנועה האסלאמית כתנועה דתית פונדמנטליסטית לבין תנועת ש"ס העונה על אותה הגדרה. בדומה לתנועה האסלאמית, גם ש"ס היא תנועת תחייה דתית צעירה, אינה מהגרת ואינה גלותית. אולם השפעת החברה הישראלית על ש"ס היא אחרת מהשפעתה על התנועה האסלאמית". עלי משווה בספר בין "אמצעי הגיוס בשתי התנועות, בין הניסיונות ליצירת מאמין חדש ובין הניסיון להקים קהילה בלתי תלויה לקהל המאמינים של שתי התנועות".

      הפונדמנטליזם הדתי הוא אחד מתחומי המחקר המרכזיים שלו, ובעתיד הוא מתכוון לחקור את האוונגליזם הנוצרי. הרעיון להשוות בין התנועה האיסלאמית לש"ס נולד כבר בכתיבת עבודת המאסטר שלו, בה השווה בין התנועה האיסלאמית בישראל לתנועת האחים המוסלמים במצרים. "בשלב המסקנות של המאסטר ציינתי שמצרים שונה מאוד מישראל", אומר עלי, "ושמעניין יהיה להשוות את התנועה האיסלאמית לתנועת ש"ס מפני ששתיהן פועלות בהקשר הישראלי". בספר הוא מתייחס גם לחרדים האשכנזים וגם לתנועות האיסלאמיות באירופה.

      מצא "סוכן מבפנים"

      עלי עקב אחר ש"ס במשך כשנה וחצי בין השנים 2003-2002, אז בילה חצי מימי השבוע בירושלים. "יצרתי קשר עם מודיע בשורות ש"ס, גבר שחי עם אשתו וילדיו בירושלים, והוא היה מעדכן אותי מתי מתקיימים כנסים ואירועים. בשלב הראשון של המחקר שהיתי זמן רב בין אנשי ש"ס בצורה פסיבית. בתחילה הקשבתי להקלטות של נאומי מנהיגים. אחר כך הסתובבתי בשני מרכזים גדולים של ש"ס בירושלים בהם נהג הרב עובדיה יוסף להופיע, נכנסתי לאירועים המוניים ונבלעתי בין המשתתפים".

      מה עשית כדי להיטמע?
      "מבחינה חיצונית לא הייתי צריך לעשות הרבה. פשוט לבשתי כיפה וחליפה. אני ערבי, מזרחי, בהיר יותר מש"סניקים רבים. בשלב השני למחקר, אחרי כמה חודשים, כבר נדרשתי לדבר עם אנשים. דאגתי שהשיחות יהיו קצרות ועבדתי על המבטא שלי כדי שישמע ישראלי יותר.

      "בעזרת ההתנסות הזאת, יחד עם סיוע מהמודיע שלי בירושלים שנידב הרבה מידע, התחלתי ללמוד את קוד ההתנהגות של אנשי ש"ס: איך הם מגיבים כשהרבי מגיע לעצרת וכשהוא עוזב, מה אומרים ולמה הם מצפים ממנו. בשלב הבא ראיינתי מנהיגים בש"ס, אליהם הגעתי דרך מכרים מהחברה הערבית. הפעם כבר הזדהיתי כחוקר פלסטיני ישראלי שעושה מחקר על התנועה. לא הרחבתי בהסברים על מטרות המחקר. לא ציינתי, לא בפניהם ולא בפני אנשי התנועה האיסלאמית, שאני מתכוון להשוות בין התנועות. כמובן שמאוחר יותר זה גרר טוקבקים על החוצפה להשוות בין תנועת ש"ס הגדולה לחבורה של טרוריסטים".

      בסופו של דבר, באיזה תנועות מצאת את הדפוסים הדומים ביותר?
      "כל התנועות הפונדמנטליסטיות בישראל מנסות לחולל שינוי מלמטה, מרמת הפרט, ולייצר אדם חדש. הפונדמנטליזם האפקטיבי ביותר בישראל הוא זה שמצליח לבנות אדם חדש, קהילה חדשה וחברה חדשה. ככל שהוא מצליח לחזק את שלושת היסודות האלה הוא גם מצליח להציב אלטרנטיבה למדינה ולמוסדותיה. שתי החברות שהצליחו בכך יותר מכל הם החרדים האשכנזים והפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית. שימי לב שאני לא משתמש במונחים של מסוכנות, כי אינני שופט את התנועות האלה במחקר שלי, אלא במונחים של הצלחה.

      "כאמור, הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, המוגדר כפחות פרגמטי ופחות משתתף בחיים הציבוריים, משתמש בדפוסי פעולה דומים לאלה של החרדים האשכנזים. אלה שתי תנועות שהצליחו לנסח רדיקליות עמוקה. הפלג הדרומי של התנועה האיסלאמית, שהוא פרגמטי ומסוגל להשתתף גם במעגלים ציבוריים רחבים יותר, משתמש בדפוסי פעולה דומים לאלה של ש"ס".

      ובכל זאת ההבדלים רבים.
      "החרדים וש"ס הצליחו למקם את עצמם במוקדי קבלת החלטות בפוליטיקה הישראלית ולכן הם מסוגלים להשפיע עליה. לעומתם, התנועה האיסלאמית לעולם לא תדבר על שאיפות להגיע לשלטון כי היא חוששת שתוצא מחוץ לחוק. הסיבה לכך היא שהמדינה נוקטת כלפי ש"ס מדיניות של הכלה ואילו כלפי התנועה האיסלאמית היא נוקטת מדיניות של הדרה. כפועל יוצא מזה האיסלאמים סומכים על עצמם יותר ופועלים לחזק קהילה אוטונומית משלהם. מהסיבה הזאת הם גם פונדמנטליסטים יותר".

      ספרו של נוהאד עלי (יח"צ)
      כריכת הספר "בין עובדיה לעבדאללה"

      מה אתה צופה בעתיד לתנועות הפונדמנטליסטיות בישראל?
      "אף אחת מהן לא עובדת בחלל ריק. האידיאולוגיה היא אמנם חלק משמעותי בקביעת ההתפתחות של התנועות האלה, אבל משמעותי גם ההקשר שבו הן פועלות. הנסיון להוציא את הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית אל מחוץ לחוק יגרום להתנגשויות חמורות בין אנשי התנועה למדינה ויחזקו את התנועה, שהפופולריות שלה נמצאת כרגע בנסיגה עקב האירועים בסוריה.

      "גם בחברה החרדית, שמתמודדת כרגע מול איומים תיאורטיים על אורחותיה, עשוי להיווצר מצב של 'ככל שיענונו כן נרבה וכן נפרוץ'. באופן כללי, החברה הישראלית עוברת בשנים האחרונות תהליך של 'הדתה', והוא ימשיך ויתחזק כל עוד החילוניות הישראלית לא תבשיל לזהות שסומכת על עצמה מספיק. כרגע, כמו בעבר, היא ממשיכה לפזול לכיוון המפלגות החרדיות".

      איך היית מגדיר את פעולות 'תג מחיר' בהקשר של תהליך הפונדמנטליזציה הישראלי?
      "'תג מחיר' הוא התגלמות הפונדמנטליזם, שברגע שנותנים לו את האפשרות הוא הופך להיות אלים. האמונה המשיחית מבית מדרשם של גוש אמונים והרב קוק, שאחד מנציגיה העכשוויים הוא נפתלי בנט, היא אמונה שסובלנותה לאחר שואפת לאפס. המשיחיות הולכת ופורחת בחברה הישראלית והיא תתחזק כל עוד לא תיפתר המחלוקת על מדינה פלסטינית. כל עוד נראה כאילו הפונדמנטליזם המתנחלי מאיים על אחרים, על הפלסטינים, רבים בישראל ימשיכו להתעלם מהעובדה שלמעשה הוא מהווה איום ישיר עליהם

      תג מחיר באתר בנייה בפתח תקווה, מאי 2014 (יותם רונן)
      "המשיחיות בישראל גוברת ומאיימת". פעולת "תג מחיר" | צילום: יותם רונן

      "אחד המחירים שהישראלים ישלמו הוא היחלשות הדמוקרטיה הישראלית, שבשנות השבעים עמדה על רף גבוה בצורה משמעותית. הצעות החוק של כנסת ישראל מלמדות שהיא פחות ליברלית ודמוקרטית, וברחוב וברשתות החברתיות יש ביטוים לכך שהחברה הישראלית הולכת והופכת לפחות ופחות סובלנית כלפי הערבים. יש טענה שזה התחיל עם אירועי אל-אקצא, אבל אני מאמין שזה קשור לעלייה בכוחם של המתנחלים, החרדים והמהגרים ממדינות חבר העמים".

      מה דעתך על מזרחנים ועל פרשנים יהודים לענייני ערבים?
      "לא פעם כשאני שומע אותם אני מגחך. אני שומע איך הם מתארים את העולם שממנו אני בא ובו אני חי ולא מצליח להכיר אותו. האם זאת החברה שלי שהם מדברים עליה? האם הם מדברים על המאה הקודמת או על הנוכחית? הפרשנים היהודים מתארים חברה שלא עברה שינוים ותמורות, חברה הומוגנית שבה, בשורה התחתונה, כולנו מוחמד. נשים וגברים, ילדים וזקנים.

      "החברה הערבית היא חברה הטרוגנית: משכילים ולא משכילים, ליברלים ופונדמנטליסטים, עירונים וכפריים. כשאני מתייחס אל החברה היהודית אני מבחין בין אשכנזי למזרחי, בין אקדמאי לאיש צבא, בין דתי לחילוני. אני מנסה להתמודד עם הפסיפס העשיר של החברה היהודית הישראלית ומצפה שיתייחסו אל החברה שלי באותה מידה.

      "לצערי, גם כשכלי התקשורת מקבלים לשורותיהם פרשנים ערבים, הפרשנים יטו לאמץ את הנרטיב של קבוצת הרוב ולומר את מה שהרוב רוצה לשמוע. הם אפילו לא יגדירו את עצמם כפלסטינים אזרחי מדינת ישראל, אלא כערבים, ובכך הם מאפשרים ליהודים הישראלים להמשיך להכחיש את הזהות המורכבת של ערביי ישראל. זאת זהות חצויה, כי אני גם פלסטיני ואני גם אזרח המדינה, ועם המורכבות הזאת צריך לקבל אותי. אני אפילו לא יכול לספור כמה הערות אני סופג כשאני מגדיר את עצמי כפלסטיני ישראלי ולא כערבי ישראלי. יהודים ישראלים נדרכים מיד כשאתה מגדיר את עצמך ככזה. הם יעירו לך שאתה קיצוני, או שאתה חותר נגד המדינה. בשני המקרים זה כמובן לא נכון".

      איך אפשר לשנות את התמונה הזאת?
      "אני לא פוליטיקאי אלא חוקר. לכן אני מאמין שמחקר יכול לשנות את התמונה. לצערי הדרך עוד ארוכה: בסקר שערכתי לאחרונה גיליתי שרק 1.6% מאנשי הסגל האקדמי באוניברסיטאות הם פלסטינים-ישראלים. עם זאת אני אופטימי. החברה הפלסטינית ישראלית היא חברה חזקה. כרגע היא נמצאת בעמדה תגובתית לאירועים, אבל אני שואף שהיא תגיע למצב של יזמות, תייצר רעיונות ואסטרטגיה. הגיע הזמן שהיא תזרוק את הכדור לצד השני של המגרש ולא להיפך, שהיא תאתגר את החברה היהודית".