פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כמחצית מהישראלים: לא להגדיל את תקציב הביטחון

      בסקר "מדד השלום" נמצא כי רוב הציבור בארץ סבור שהאיומים החברתיים מסוכנים מהאיום הביטחוני, שגם כך הצבא מסוגל להתמודד עם האתגרים ולכן לא צריך מימון נוסף לביטחון

      כמחצית מהישראלים: לא להגדיל את תקציב הביטחון

      יותר ישראלים סבורים שאין להגדיל את תקציב הביטחון, רוב גדול של הציבור סומך על יכולותיו של צה"ל להתמודד עם האתגרים הביטחוניים שעומדים בפני ישראל ורוב הישראלים סבורים שהאתגרים החברתיים-כלכליים מאיימים על ישראל יותר מאשר האתגרים הביטחוניים-צבאיים – כך עולה מסקר "מדד השלום" שמפרסמים היום (חמישי) מכון גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה ותכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים של אוניברסיטת תל אביב.

      ישיבת ממשלה, מרץ 2014 (מערכת וואלה! NEWS , יוסי אלוני)
      יותר ישראלים מאמינים ללפיד. שרי האוצר והביטחון בישיבת ממשלה (צילום: יוסי אלוני)

      בסקר, שנערך בשבוע שעבר (28-29 במאי) בקרב 605 מרואיינים, נבדקו עמדות הציבור בוויכוח שבין משרד האוצר למשרד הביטחון, כאשר כמחצית (47.6%) מהציבור מסכים עם טענת משרד האוצר לפיה כל תוספת תקציבית למערכת הביטחון תבוא על חשבון תקציבי רווחה וכי רק לאחרונה הוגדל תקציב הביטחון. מנגד, 34.8% מהנשאלים הסכימו עם טענת צמרת הביטחון לפיה תוספת תקציבית היא הכרחית בגלל האיומים הנשקפים על ישראל. ההסכמה הרחבה יותר עם טענת משרד האוצר, מפתיעה שכן כשני שלישים מגדירים את רמת הסיכון הביטחוני-צבאי על ישראל כגבוהה מאוד (23%) או די-גבוהה (45%).

      פילוח התשובות לשאלת שתי הטענות לפי מיקום עצמי בשמאל, במרכז או בימין הפוליטי העלה כי בעוד שאלה שמיקמו עצמם בימין נחלקים פחות או יותר שווה בשווה בין תומכי טענת ראשי מערכת הביטחון לטענת האוצר, הרי בקרב מי שמיקמו עצמם במרכז שיעור התומכים בטענת האוצר עולה פי שתיים על שיעור התומכים בטענת ראשי מערכת הביטחון. בקרב מי שמיקמו עצמם בשמאל שיעור התומכים בטענת האוצר הוא פי שלושה משיעור התומכים בטענת ראשי מערכת הביטחון.

      ההסבר לתמיכה הגבוהה יותר בעמדת האוצר נעוץ כנראה בשני גורמים המשלימים זה את זה: 91% מהציבור סבורים שצה"ל, במצבו כיום (ללא התוספת התקציבית) מסוגל להתמודד עם האיומים הצבאיים וכן 51% מחזיקים בדעה שהאיומים החברתיים מסוכנים יותר מהאיומים הביטחוניים.

      המו"מ קרס, מה עושים?

      רוב ניכר בציבור היהודי (60%) מתנגד לטענה שבגלל אי ההצלחה להגיע להבנות, ישראל צריכה לפי שיקוליה לצאת באופן חד-צדדי משטחים רחבים בגדה כדי לצמצם את השליטה באוכלוסייה הפלסטינית ולהימנע ממציאות דו-לאומית. לעומת זאת, ביחס לטענה כי בגלל אי-ההצלחה להגיע להבנות ישראל צריכה לספח אליה רשמית את האזורים החשובים לה התיישבותית וביטחונית, היחס בין המצדדים לשוללים הוא מאוזן יותר: 49% מתנגדים לסיפוח על רקע זה ואילו 43% תומכים בכך. ממצאים אלה מלמדים כי הציבור היהודי נוטה ברובו להתנגד לטענה כי בגלל אי ההצלחה להגיע להבנות עם הפלסטינים ישראל צריכה לנקוט בצעדים חד-צדדיים כאלה או אחרים. פילוח של התשובות לשאלות אלה לפי המחנה הפוליטי של המרואיינים מעלה הבדלים עצומים: בקרב הימין 25% בלבד תומכים ביציאה חד-צדדית, במרכז 43% ואילו בשמאל רוב גדול של 77% תומכים בכך. כשמדובר בסיפוח חד-צדדי התמונה כמובן הפוכה – בימין 55% תומכים בסיפוח כזה על רקע הכישלון להגיע להבנות עם הפלסטינים, במרכז 33% ובשמאל 21.5%. בקרב הערבים למעלה משני שלישים תומכים ביציאה חד-צדדית של ישראל ורוב גדול עוד יותר (72%) מתנגדים לסיפוח חד-צדדי.

      פגישת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עם הנשיא האמריקני, ברק אובמה, בבית הלבן, וושינגטון, פברואר 2014 (לשכת העיתונות הממשלתית , אבי אוחיון לע"מ)
      ארה"ב תצמצם את התמיכה בישראל? אובמה ונתניהו (צילום: אבי אוחיון, לשכת העיתונות הממשלתית)

      בעקבות דבריו לאחרונה של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, כי האחריות על כישלון המשא ומתן נופלת בעיקר על ישראל שאלנו: האם לדעתך אמירה זו היא סימן שארה"ב מתכוונת לצמצם משמעותית את התמיכה המסורתית שלה בישראל? התשובות מלמדות שהציבור היהודי ברובו (65%) בטוח או די בטוח שהאמירה אינה מורה על צמצום התמיכה. התפלגות הדעות בציבור הערבי בשאלות אלה היא דומה לזו של הציבור היהודי בכללותו. עם זאת, בשאלה האם ישראל יכולה או לא יכולה לעמוד בצמצום משמעותי של התמיכה האמריקאית בה, הדעות בציבור היהודי פחות או יותר מאוזנות בין רוב קטן (50%) חושב שישראל אינה יכולה להרשות זאת לעצמה לעומת 44% המחזיקים בדעה הפוכה. נראה אפוא שהציבור מייחס משמעות רבה יותר לתוצאות של צמצום התמיכה האמריקנית מאשר לזיקה בין דבריו של אובמה לבין האפשרות של צמצום מעין זה.

      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)

      מדד השלום נערך בחסות תכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים (אוניברסיטת תל אביב) ושל המכון הישראלי לדמוקרטיה. הסקר נערך בטלפון על ידי מכון המחקר "מדגם" בתאריכים 28-29 במאי 2014, בקרב 605 מרואיינים, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם - 4.1%± ברמת בטחון של 95%. עיבודים סטטיסטיים: יסמין אלקלעי.

      מדד השלום הוא פרויקט סקרי דעת קהל חודשיים מתמשך שהחל ביוני 1994. המדד נועד לעקוב באופן שיטתי ולאורך זמן אחר המגמות הרווחות בדעת הקהל בארץ ביחס לקונפליקט הישראלי-ערבי/פלסטיני ונושאים נוספים המעסיקים את החברה הישראלית. נתוני המדד נאספים מדי חודש בסקר טלפוני, המבוסס על מדגם הסתברותי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל. המדד נערך על ידי פרופ' אפרים יער מהתכנית לישוב סכסוכים וגישור ע"ש אוונס מאוניברסיטת תל-אביב ופרופ' תמר הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.

      לצפיה במדדי השלום לאורך השנים לחצו כאן

      המכון הישראלי לדמוקרטיה בפייסבוק

      לאתר תכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים

      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)
      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)