שבע שנים אחרי שהונח בידיו של בג"ץ תפוח האדמה הלוהט במיוחד הקרוי "הכרה בגיור רפורמי", מתכנס סוף סוף בית הדין הגבוה לצדק לדיון ראשון בעניין. בג"ץ מתכנס, אולי לא במקרה, ערב שבועות, ויש לקוות שהוא רואה לנגד עיניו את מגילת רות, כלומר, את המופת לגיור נכון, הרחק מכל רבנות ממוסדת ומסוגרת. רות, שדוד המלך הוא כידוע מצאצאיה, לא נזקקה לשום רבנות כדי להימנות עם עם ישראל. די היה באמירה שלה: "עמך עמי ואלוהיך אלוהיי". לא צריך יותר מזה, ובוודאי לא את דרך החתחתים המשפילה והפרימיטיבית שבה מעביר הגיור האורתודוקסי את מי שרוצה להימנות אתנו.
וחייבים מיד לומר: אם בג"ץ לא יעשה את המעשה הטבעי, האנושי, הצודק, המעשי, המתבקש, הציוני - ויכיר לחלוטין בגיור הרפורמי המתקדם, אנחנו עלולים להרחיק מאתנו מיליוני יהודים - רוב היהודים האמריקנים - ולחבל קשות בתמיכה המופלאה שלהם בנו לאורך כל השנים. אסור לנו לעשות להם את זה.
העובדה שכת רבנית אורתודוקסית, חרדית וחשוכה, השתלטה על מוסד הרבנות ומוסדות הגיור בישראל, ועל עצם הבנתנו את המושג "יהודי" לא צריכה לעניין את יהדות ארה"ב. מבחינתם, הכתובת היא ישראל עצמה ולא מוסד כזה או אחר. אם ישראל מפנה לה עורף - אז היא תפנה עורף לישראל. זה יהיה צודק לגמרי וזה יהיה כואב לגמרי מבחינתנו. אבל אם בג"ץ, אפילו בג"ץ, לא יציל את ישראל מידי עצמה, נעמוד כנראה בפני מציאות קשה ממש ביחסינו עם שישה מיליון יהודי ארה"ב ומשפחותיהם, כולל משפחות מעורבות (נישואים בין-דתיים), בסך הכול כשמונה עד עשרה מיליון בני אדם הרואים עצמם חלק מאיתנו, אבל אנחנו בטמטומנו הוותיק מרחיקים אותם מאתנו בגלל השתלטנות הרבנית החשוכה והמבישה, המטמאת זה עשרות שנים את הארץ הזאת בגזענות ימי-ביניימית, וכופה את עצמה על אורחות חיינו הבסיסיים ביותר, החל מנישואים וגירושים ועד גיור וקבורה.
אם בג"ץ לא יכיר בגיור הרפורמי, ינעלו שערי הארץ ושערי הלב שלנו בפני מיליונים מיהודי ארה"ב, שהתנועה הרפורמית היא הגדולה ביותר מקרבם, בהפרש גדול מן האחרות - התנועה הקונסרבטיבית מכאן והיהודים האורתודוקסים על פלגותיהם, החל מהסאטמרים עד החב"דניקים. והאורתודוקסים, מכאן. הנתונים הם לגמרי מובהקים: 90% מיהודי ארה"ב אינם אורתודוקסים, ורוב היהודים האמריקאים נישאים ללא-יהודים. הרעיון שמדינת ישראל תגדיר את בני הזוג הלא-יהודיים של היהודים האמריקאים כ"גויים", כ"לא משלנו" , וכמי שיכולים להיכנס לשערי היהדות רק דרך הרבנות הנוראית שלנו, יצמצם במובהק את העם היהודי במיליונים, ויגרור את המשפחות המעורבות להתבוללות, לניכור ולדעיכת הקשר שלהן לישראל. אין תחזית גרועה יותר מזו לעם היהודי.
מיסודו כל מושג "הגיור" הוא מעוות (משום ש"גר" בלשון התנ"ך הוא פשוט זר הגר בארץ אחרת, "גרים הייתם בארץ מצרים" כלומר, "גיור" הוא לכאורה להפוך לזר, מושג אבסורדי לגמרי), אבל מכיוון שאנחנו מדברים בלשון בני אדם, נשתמש בו במובן המקובל: התייהדות או השתראלות או התעברתות. ואכן, אפשר להתייהד, והדרך לעשות זאת היא בשיטת רות המואביה, שעוד מעט נקרא את המגילה הקרויה על שמה. כלומר, פשוט, להיות בלב ובנפש עם עם ישראל.
רות המואביה חוברת לחמותה נעמי, ומצטרפת בכך לעם ישראל. בלי רבנות ובלי "הליך גיור" ובלי בטיח. גם במגילה שקודמת לרות - מגילת אסתר, מסופר לנו על התייהדות המונית, שלא כרוכה בשום הליך גיור: "ורבים מעמי הארץ מתייהדים כי נפל פחד היהודים עליהם". גם שם, במגילת אסתר, ההתייהדות פירושה פשוט הצטרפות לעם ישראל. לא יותר. איך מצטרפים? פשוט, מצהירים על הצטרפות, ונוהגים כמנהג היהודים באותו זמן. היום המאפיין הבולט ביותר שלנו הוא העברית והמגורים בארץ. לכן לא צריך יותר מזה. גם היום. כמונו כרות המואביה שבאה לשבת אתנו כאן.
להחזיר את חוק השבות המקורי
עד שנת 1970 נחשב כיהודי על פי חוק השבות כל מי שהצהיר על עצמו כיהודי. רק עם תיקון חוק השבות באותה שנה החלה ההלכה הרעה הקובעת כי "יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". מדוע בן לאב יהודי איננו יותר יהודי מבן שנולד לאם יהודייה? למחשכי ההלכה פתרונים. לכן, נכון לבטל את התיקון לחוק השבות ולקבוע מחדש כי כל מי שמגדיר את עצמו כיהודי הוא יהודי, ממש כפי שהיה עד 1970. במקביל חייב משרד הפנים לבטל את הגירוש האכזרי של בני המשפחות המעורבות, שאנחנו שומעים עליו השכם וערב עד בוש ועד חנק בגרון המוסרי שלנו. הרי כל בג"ץ התנועה הרפורמית נובע מניסיונו הנואל והבלתי אנושי של משרד הפנים לגרש מישראל אדם שעבר גיור רפורמי, שנישא לישראלית, שנולדו להם שני ילדים, ולאחר שהתגרשו סירב משרד הפנים להאריך את תוקף מעמדו כתושב והוא הפך מועמד לגירוש. כלומר, משרד הפנים של ישראל כלומר, מדינת ישראל, כלומר, אנחנו - מבקשים לגרש מישראל אב לילדים ישראלים רק משום שעבר תהליך גיור רפורמי ולא אורתודוקסי, כאילו לא מספיק שהוא היה נשוי לישראלית ונולדו להם ילדים ישראלים.
הרי רק לפני כמה ימים סופר בערוץ 2 על ישראלית אוקראינית לשעבר, שבן זוגה הישראלי נפטר, ומשרד הפנים החמוד שלנו, בראשות שר הפנים החמוד שלנו גדעון סער, מבקש עכשיו לגרשה בחזרה לאוקראינה יחד עם בנה. לבן אמנם אזרחות ישראלית, אבל ברשות ההגירה טוענים ש"לילד אין קשר עם אביו". הסיבה להיעדר הקשר מותו של האב. "אני רוצה להיות עם החברים שלי ולדבר עברית", אומר ניקי לחדשות ערוץ 2, "אין לי שום קשר לאוקראינה". לב מי לא יחמץ וירתח? אמנם ברגע האחרון נמסר כי משרד הפנים התעשת, לא לפני הפרסום בחדשות, והסכים להשאיר את האישה ובנה בארץ. אחרת לסדום היינו, לעמורה דמינו.
רק בג"ץ עשוי לשים קץ למציאות המזוויעה הזו, שבה פקידי משרד הפנים, בהשראת רבנים אורתודוקסים ושרי פנים דתיים וחרדים שתיקנו תקנות נוראיות, הופכים אותנו למדינת עוול וחרפה.
הכרה בגיור הרפורמי היא חצי הדרך בכיוון הנכון. בסוף הדרך מחכה לנו השתראלות, התייהדות ועברות, בלי שום צורך בהליך רבני כלשהו. כל זה בנוסח מגילת רות ושירה המקסים של נעמי שמר "אורח": "מה נגיד לו לאורח? שב אתנו כאן". זה הכול. לא צריך יותר מזה. ואהבה, כמובן. אהבת עם ישראל מכאן ואהבת מי שרוצה להצטרף לעם ישראל מכאן.
לכל הטורים של מנחם בן בוואלה! דעות
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד