מה באמת רוצים בהר הבית

אי אפשר להשלים עם מה שמתחולל כבר לאורך חודשים ארוכים בהר הבית, והדעת אינה סובלת את המציאות המתקבעת והולכת בהר: המוסלמים מסיתים ומתפרעים, היהודים נדחקים החוצה, ומשטרה שמתפתלת ביניהם ומשדרת חולשה. הסיבוב האחרון ביום ירושלים, שגלש אל רחובות מזרח ירושלים, היה מביש באופן מיוחד, אבל לא ממש מפתיע: כמו בתשעה באב, ובחול המועד פסח, ובחול המועד סוכות - המועדים שבהם יהודים חפצים יותר מכל לעלות להר - הביאה האלימות המוסלמית המתוכננת להחלטה משטרתית לסגור את ההר בפני יהודים, או להגביל מאוד את נוכחותם שם.

זה קרה ביום ירושלים, ולא צריך להיות נביא כדי להעריך שזה יקרה שוב ושוב, עד שממשלת ישראל לא תעמוד סוף סוף מול הראי ותציג לעצמה את השאלה המתבקשת: מה מדינת ישראל רוצה בהר הבית? איזו מציאות היא רוצה לראות שם?

חשוב מאוד שהדרג המדיני - ממשלת ישראל - יעשה זאת, ולא הדרג הביטחוני.

יותר מ?30 שנה שאני עוסק מזוויות שונות בסוגיית הר הבית, והרושם הברור והמצטבר שלי הוא שבעניין הזה התהפכו היוצרות: גורמי הביטחון קובעים את המדיניות, בעוד קובעי המדיניות הפכו לחותמת גומי שלהם. זה לא תמיד כך, אבל זה כמעט תמיד כך, בעיקר בסוגיה שהופכת בחודשים האחרונים את ההר על פניו, לסוג של הר געש שמאיים להתפרץ בכל רגע - נוכחות היהודים בהר.

מתבקש, אפוא, שינוי דחוף: הדרג המדיני הוא שצריך להתוות מדיניות. גורמי הביטחון הם שצריכים לבצע אותה. מי שצריכה לאזן בין הרצוי למצוי בהר היא הממשלה ולא המשטרה.
הבסיס לדיון הוא הסטטוס קוו הישן שדיין עיצב בהר ב?1967, ושאינו קיים עוד. ב?1967 פעלו על ההר שני מסגדים: אל?אקצא וכיפת הסלע, שהפכה עם השנים למסגד. היום נוספו להם עוד שני מסגדים תת?קרקעיים: אל?אקצא הקדומה ואל?מרוואני באורוות שלמה. ב?1967 נאסר על יהודים להתפלל בהר, אך ניתן להם לבקר בו באין מפריע. כיום מוגבלים ביקורי היהודים בהר מאוד ולא פעם אף נשללים לחלוטין. ב?1967 היתה ההשפעה הירדנית על הנעשה בהר מינורית, אך היום, בשל סיבות שונות, היא גדולה לאין שיעור ו"תורמת" אף היא להגבלת הנוכחות היהודית במקום.

מי שמבקש היום לממש את זכות התפילה של היהודים בהר צודק לחלוטין, אבל גם מרחף בעננים. החלב הזה כבר נשפך. עכשיו צריך לעלות מדרגה?מדרגה ולא לקפוץ 20 בבת אחת. כרגע נכון להתמקד בדבר הכי אלמנטרי ומתבקש - השבת חופש הגישה והתנועה הבלתי מוגבלת של יהודים, חילונים כדתיים, בקדוש שבמקומותיהם. יש די כלים בארגז כדי לממש זאת.

המוסלמים צריכים לדעת ששערי ההר יכולים להיסגר גם בפניהם. הוואקף צריך לשמוע שסמכויות יכולות להישלל גם ממנו, ואת הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, שזיקתו לחמאס ברורה, צריך להרחיק משם.

מצד אחר, על תנועת הר הבית היהודית להפנים שהתעקשות על מימוש זכות התפילה עתה, לא זו בלבד שאינה בת השגה, אלא שהיא תפגע גם בהשגת המטרה הצנועה והראשונית יותר - השבת חופש הגישה והתנועה לכל היהודים בהר הבית.