התגובה החכמה: לגנות - ולהמתין

ארה"ב כפתה על אבו מאזן לומר לפני שנה "רוצה אני" כשהציגה לו שאלה רטורית אם הוא נכון לפתוח במשא ומתן מדיני. סמוך לסיום נמלט. לא עמד בו כוחו להמתין עד לתאריך היעד. הוא מיהר ליפול מרצונו החופשי בידי חמאס. בכך הכירה גם ציפי לבני, שייצגה את הגורם המתון בממשלה. ישראל הפנתה לו עורף כדין.

בשבוע שעבר כינס אבו מאזן קהל אוהד של ישראלים והבטיח להם כי שיתוף הפעולה הביטחוני בין הרשות הפלשתינית לבין צה"ל "קדוש". קודם כל קדוש בעבורו. שכן הוא צפוי לאכלס בממשלתו נציגות נרחבת של חמאס ויודע כי אם הישראלים לא יהיו בסביבה, יש חשש ממשי שהוא לא יהיה כלל וכלל.

נותר לו רק יתרון אחד, שממילא האירופאים והממשל האמריקני נוטים לקבל את תכתיבי הפלשתינים יותר מאשר את תנאי ישראל. הם יודעים שאבו מאזן חומק מכל שלום קבע, ואילו בנימין נתניהו חשוד כי גם הוא אינו מעוניין בו, אבל הנטייה בעולם היא לתמוך יותר בפלשתינים. עוד פרק בהיסטוריה ארוכה.

הכעס האמריקני על ישראל כאילו היא האחראית העיקרית לכישלון דירבן את ג'ון קרי להיפגש עתה עם אבו מאזן בעודו מצרף את ארגון הטרור לממשלתו. וושינגטון גם לא הודיעה כי אם חמאס בפנים אמריקה בחוץ, אלא פנתה לאמירת רגיעה זמנית כי היא שוקלת את יחסה לממשלה הפלשתינית החדשה. זה נוסח בדרך להכרה בה למרות הנוכחות הטרוריסטית בשורותיה.

רק שלישראל אין עניין להאיץ את העימות עם האמריקנים והאירופאים. משחקים על זמן. אם האיחוד האירופי וארה"ב צריכים פסק זמן בטרם יקבלו את תכתיבי הפלשתינים - אין לקבינט הישראלי שהתכנס אמש אינטרס לדרבן התפתחות כזאת. לעולם לא מאוחר לריב עם ברק אובאמה.

אך ישראל מצידה יורה לעצמה ברגל. לטענת ראשי היישובים ביהודה ובשומרון, נענה נתניהו ללחץ האמריקני ובלם את הבנייה בהתנחלויות. אם זה נכון - מדוע נתניהו לא פירסם זאת ברבים כדי לדחוק את הפלשתינים לפינה בזירה הבינלאומית? ואם לא נכון - כפי שטען - כי אז באמת העניק למנהיגי אמריקה ואירופה תואנה כוזבת אבל יציבה לראות בישראל את "הילד הרע" בגרימת השבר המדיני, וחבל.

לנפתלי בנט ולאורי אריאל ולימין הקיצוני בליכוד לא היו האחריות והתבונה להעמיד פנים כי הם מצרים על הנתק בין הצדדים. להפך, הם צהלו כי הנה נקרתה לפניהם הזדמנות לתבוע את סיפוח השטחים בהדרגה ופירוק גדר ההפרדה מצילת החיים, וכל מי שחושד בישראל כי אינה מתכוונת ברצינות למשא ומתן מצא בעמדתם המחוספסת ראיה מוצקה להאשימה.

נכון לעכשיו מספיק לגנות את הממשלה הפלשתינית העתידית בהשתתפות חמאס ולהודיע כי המשא ומתן יוכל להימשך רק עם אבו מאזן, ולדעת כי גם המתנה ושתיקה הן אופציות מדיניות. "והמשכיל בעת ההיא יידום".