הרפורמטור: לקראת עידן א-סיסי

עם פרסום בחירתו של הגנרל עבד אל?פתאח א?סיסי לנשיאות במצרים, הודיע סגן ראש התנועה הסלפית כי אסור להילחם נגדו מכיוון שזכה בתמיכתו הלגיטימית של העם. הדבר משקף את פרשנות הגורמים הפונדמנטליסטיים להוראות הקוראן המחייב ציות מוחלט לבעל השררה הנבחר, אלא אם הוא "ט'אלם" (עושק) הפועל בניגוד לאיסלאם. ככלל, מעדיפה המסורת האיסלאמית אלף שנות שלטון עושק, ולא יום אחד של כאוס בהיעדר שלטון. מהותו של השלטון הרגיש והסמכותי הוגדרה בידי החליף מועאויה, שקבע: "ביני ובין עמי מתוחה שערה. אם הם מרפים אני מותח, ואם הם מותחים אני מרפה".

לעומת סגנונו של מועאויה, מציג אל?חג'אג' בן יוסף, מושל עיראק בתקופה האומיית, סגנון אחר. בזכות נחישותו ואכזריותו נחשב אל?חג'אג' לאחד המושלים המוסלמים הידועים ביותר בהיסטוריה. הוא הביס את המורדים שהתבססו במכה כנגד הח'ליף החוקי ולכן מונה למושל עיראק המרדנית. כשהגיע הצהיר בפני יריביו כי הוא רואה ראשים ש"הבשילו" והגיע זמנם "להיקטף", חיסל אותם ושלט בעיראק ביד ברזל. בהמשך הנחיל אל?חג'אג' רפורמות חקלאיות, בנה גשרים, העניק לאיכרים הלוואות והנהיג רפורמה במטבע. אל?חג'אג' בנה את העיר ואסט, הפך את השפה הערבית לרשמית וקבע נוסח חוקי אחד לקוראן. המסורת האיסלאמית מתארת אותו כמי ששם קץ לאנרכיה שבה העם נעשק על ידי בעלי השררה.

המצב במזרח התיכון ובמצרים בפרט הוא כאוס שנוצר כתוצאה מ"האביב הערבי" ומצריך גישה שלטונית חדשה. משימתו של א?סיסי קשה במיוחד הן בגלל האתגרים האובייקטיביים, בעיקר הכלכליים והחברתיים, והן בשל הקרב האלים וחסר הפשרה שמנהלים נגדו אנשיה של תנועת האחים המוסלמים. אף שמפקחי האיחוד האירופי אישרו את חוקיות הבחירות, טוענים האחים כי מורסי הוא הנשיא וכי הליך הבחירות שבו השתתפו יותר מ?44.5% מתושבי מצרים, והעניקו לא?סיסי יותר מ?90% מהקולות, אינו חוקי.

לצד התעמולה השוללת את חוקיות בחירתו של א?סיסי, אין אנשי האחים המוסלמים יודעים רגע דל. הם החרימו את הבחירות שבהן קיבל המועמד המתחרה חמדין צבאחי כ?3% מהקולות (פחות ממספר הקולות הפסולים) ומנהלים נגד המשטר המתגבש הפרות סדר ואינתיפאדה אלימה עתירת נפגעים ושביתות רעב נגד הרשויות בבתי הסוהר. ההתפרעויות נובעות מהטענה כי יותר מ?22 אלף עצורי התנועה כלואים ללא משפט ונתונים להתעמרות. התסיסה גברה לאחר שא?סיסי ביטל את החנינות שהעניק מורסי לאסירים ולנידונים למוות.

בראיון לעיתון הכוויתי "אל?ג'רידה" בסמוך לניצחונו, בירך א?סיסי את כוחות הביטחון והבהיר: "לא נשוב לאחור ואין זמן למאבקים ולוויכוחים". לדבריו, ידו מושטת לכולם והוא נחוש להכיל את הצעירים ואת שאיפותיהם למשרות. א?סיסי, הער לסיכונים לחייו, התחייב לחסל הן את האחים המוסלמים והן את תומכי הג'יהאד וחמאס בסיני, ולבחור "לוחמים" שיספקו ביטחון ויציבות למען פשוטי העם הדורשים פתרונות "במעשים ולא בדיבורים". אנשי הקמפיין שלו אישרו את המסרים שבכתבת "אל?ג'רידה", אך הכחישו את קיום הראיון.

יותר מכל זקוק א?סיסי ליציבות במצרים המידרדרת לתהום כתנאי קיומי שיביא להשקעות זרות ולהלוואות מיידיות מהבנק העולמי. הוא זקוק לסיוע מתמשך מסעודיה וממדינות המפרץ לצורך הזרמה מיידית של חמצן לריאותיה של מצרים. הוא זקוק לתיירות המשמשת יסוד חשוב בכלכלת מצרים הדועכת, ומחויב להקנות ביטחון בתעלת סואץ ובצנרת הגז בסיני כמקורות הכנסה נוספים.

א?סיסי נזקק לסיוע מהמערב ובעיקר מארה"ב, הממוקמת ב"מושב האחורי" של עגלת ההיסטוריה. הוא יעדיף דימוי שלטוני הגון אך לא בכל מחיר, שכן האחים המוסלמים עומדים בדרכו. יש לקוות שהאמריקנים המתחסדים יבינו, חרף אי רצונם, שחייבים לעזור לא?סיסי ולהציל את מצרים. במצוקתו ייאלץ לבחור בשיטתו המקיאווליסטית של אל?חג'אג' על פני "השערה המתוחה" של מועאויה. פשוט אין לו ברירה אחרת.