פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "האח גדול" של נחל קישון חושף: הקאמבק של החיות

      זיהום שפכי המפעלים הדיר במשך עשורים ארוכים את הברווזים והציפורים מהנחל. מצלמות שהוצבו לאחרונה באזור גילו שעם הפחתת הזיהום, מימשו בעלי החיים את "זכות השיבה" - ובגדול

      "האח גדול" של נחל קישון חושף: הקאמבק של החיות
      צילום: רשות נחל הקישון, יותם בן-דוד

      חוזר לחיים: במשך עשורים זיהמו שפכי מפעלים במפרץ חיפה את נחל קישון והדירו את מרבית בעלי החיים מהמקום. בשנים האחרונות, עם הפחתת הזיהום, זיהו אנשי רשות נחל קישון כי יותר ויותר בעלי חיים החלו לחזור אל הנחל. אלא שמצלמות מעקב חדשות שהוצבו באזור הנחל לאחרונה חושפות כי היקף מימוש "זכות השיבה" של בעלי החיים לנחל הוא רחב הרבה יותר משחשבו אנשי הרשות.

      "המצלמות קלטו למשל פעילות של שרשירים (מין של ברווז), כפן (סוג של עוף ביצה) במורד הנחל וחסידה שחורה באפנדיקס (שלוחה של הנחל היוצאת מהגדה הנגדית ונמשכת עוד כמה מאות מטרים מערבה, ע"ח). אלה מינים שלא ראינו קודם", מספרת מנכ"לית רשות נחל קישון, שרון ניסים. "גם בשלוליות החורף הסמוכות לנחל התחלנו לזהות פעילות של דו-חיים (בעלי חיים שחיים גם ביבשה וגם במים, ע"ח). למרות שחלק מהן קצת מלוחות בשל הקרבה לים, מצאנו שם טריטונים, חפריות וקרפדות".

      אחרי שנים של היעדרות: בעלי הכנף חוזרים לנחל הקישון (יח"צ)

      אבן הפינה לתדמיתו המפוקפקת של נחל קישון כנחל המזוהם ביותר בישראל הונחה כבר בשנת 1938 עם הקמת תשלובת מפעלי בז"ן (בתי זיקוק הנפט) על ידי שלטון המנדט הבריטי בישראל. אל התשלובת הצטרפו מפעלים נוספים כדוגמת חיפה כימיקלים ורשויות מקומיות (ביניהן גם עיריית חיפה) שהזרימו לנחל שפכים תעשייתיים וביתיים המכילים חומרים מסוכנים ביותר במשך עשורים ארוכים.

      הפגיעה האנושה ניכרה בשבעת הקילומטרים של מורד הנחל אל הים התיכון. המערכת האקולוגית בנחל קרסה לחלוטין: כל בעלי החיים במימיו נכחדו ומרבית בעלי החיים שחיו בסביבתו השלימו עם חורבן הבית ותרו אחרי בתי גידול אחרים. "בעבר התייחסו אל הנחלים בארץ כאל מובלי שפכים. רק בשנת 2001 התחלתי לראות דגים בנחל", מספר הממונה על הפיקוח של רשות נחל קישון, אלון בן מאיר.

      "התרגשנו לראות תנים וחזירי בר"

      "זה קרה באותה שנה שבה חיפה כימיקלים התחילו לטפל בשפכים שלהם. עד אז השפכים היו מאוד חומציים. כשהחומציות של הנחל החלה לחזור למדדים יותר ניטרליים, נדהמתי לראות יום אחד תכונה בנחל. זה היה באחד הסיורים שלי, מעולם לא ראיתי בעבר תכונה כזאת. כשמיקדתי את המבט שלי ראיתי לתדהמתי מחזה שהיה ממש יוצא דופן: דגים שוחים בתוך הנחל. באותה שנה הבחנתי גם לראשונה בצב רך (מין נדיר בארץ, ע"ח) ולאט לאט ככל שהופיעו יותר דגים, כך התחילו לחזור לנחל גם עופות המים. בניטורים שערכנו התחלנו לזהות עם השנים גם חסרי חוליות ושוכני מים אחרים שהחלו לחזור לאזור המזוהם".

      במהלך העשור האחרון עוקבת רשות נחל קישון אחר ההתאוששות האקולוגית של הנחל באמצעות ניטורים וסקרים אינטנסיביים. אלא שלאחרונה, החלה הרשות להציב בנקודות שונות במורד הנחל מצלמות, ואלו מצליחות להמשיך ולהפתיע את אנשיה ולחשוף אותם לבעלי חיים חדשים ששבו אל הנחל ולהיקף הפעילות בו ובסביבתו. "המצלמות מופעלות רק ברגע שקרן האינפרא-אדום שיוצאת מהן מזהה תנועה", מסביר ראש תחום סביבה ברשות, מיכאל קופליק. "ברגע שבעל החיים מתקרב, המצלמה מתחילה לתעד אותו. ככה התרגשנו לראות תנים, חזירי בר, צבים רכים, בעלי כנף, אנפות, חסידה שחורה, תמירונים, סקסקים, ברכיות, חוגלות ובעלי חיים רבים נוספים".

      בעלי החיים חוזרים לנחל קישון, מאי 2014 (יח"צ , רשות נחל הקישון)
      ברווזים בנחל קישון, לאחרונה (צילום: רשות נחל קישון)

      לדברי קופליק, מעבר לבעלי החיים החדשים שהחלו לחזור לנחל, גילוי היקף מחזור החיים שהצילומים חושפים הוא אפילו משמעותי יותר. "יש לנו צילומים שמתעדים איך עופות המים צדים את הטרף שלהם ואיך הם אוכלים אותו. הדבר הזה מראה שמעגל החיים הוא רחב יותר ומלמד אותנו שהנחל בריא יותר ממה שחשבנו", הוא אומר בהתרגשות. "ככל שהמערכת יותר מורכבת ומארג המזון יותר מלא, אז המערכת האקולוגית היא יותר יציבה.

      "למשל חסרי חוליות הם הבסיס לחיים בנחל. ברגע שאני רואה שהציפור אוכלת חסרי חוליות גדולים זה מראה שהנחל משתקם מלמטה. שכל המערך האקולוגי משתקם מהבסיס בצורה מאוד טובה. זה לא שציפור באה סתם וצדה דג. מדובר כאן במערך אקולוגי שלם שמאפשר את זה והוא כולל אזור לקינון, מזון שמתקיים בזכות צמחייה מתאימה ובסופו של דבר שיפור באיכות המים לרמה כזאת שהיא כבר מתאימה לקיום בעלי החיים במקום".

      חצי הכוס הריקה

      אלא למציאות ההולכת ומחזירה את עטרת הקישון ליושנה יש עדיין לפחות חצי כוס ריקה. המשרד להגנת הסביבה אמנם דורש בעקשנות מהמפעלים לשפר את איכות השפכים הממשיכים להיות מוזרמים לנחל ולהביא אותם לאיכות של התקן המותר להזרמה לנחלים. אולם בשל בעיות בירוקרטיות היתר ההזרמה שניתן למפעלים תואם נכון להיום את התקן המותר להזרמה לים בלבד.

      "המפעלים נערכים לזה, אבל זה לוקח זמן", מוסיף קופליק. "הסטטוס נכון להיום הוא שבז"ן ביקשו הארכה. בשפכים שלהם יש נטרט (צורה של חנקן, ע"ח) שזה חומר שגורם לפריחה של אצות. אנחנו רוצים להגביל את הכניסה של הנטרט לנחל כדי למנוע פריחה מוגברת של אצות בנחל וגם למנוע פוטנציאל של פריחת אצות רעילות שעלולות לגרום לנזק לכל המערכת האקולוגית. בינתיים אנחנו עוקבים בדאגה ביחד עם המכון הלאומי לחקר ימים ואגמים".

      בעלי החיים חוזרים לנחל קישון, מאי 2014 (יח"צ , רשות נחל הקישון)
      נחל קישון, לאחרונה (צילום: רשות נחל קישון)

      בשנתיים האחרונות יצא לדרך פרויקט הענק לניקוי קרקעית הקישון. למרות שמומחים חלוקים בדעותיהם לגבי התכנית המבקשת לשפר את איכות מי הנחל, ברשות נחל קישון משוכנעים כי הפעולות הללו ישפרו עוד יותר את מצבו התברואתי של הנחל. "אם איכות המים תשתפר, הקישון ימשיך לקבל תוספת של מים דרך שחרור מעיינות ועבודות ניקוי קרקעית הקישון יושלמו, אז הדברים הללו יאפשרו למערכת האקולוגית להתייצב", מסכמת ניסים. "המגוון הביולוגי הוא טוב לאדם. ברגע שהמערכת האקולוגית מגוונת יותר, אז היא מסוגלת להתמודד בצורה טובה יותר עם קטסטרופות ושינויים אקלימיים".

      לפניות לכתבת עדי חשמונאי: adihashmonai@walla.co.il