פורץ דרך או מוכר אשליות?

עופר הרגיש כיצד הוא מתמלא באופטימיות. שעתיים שלמות הוא ישב במרפאה המפוארת של פרופ' שמעון סלוין בקומה ה?20 של מגדל מרכז ויצמן בתל אביב, ושמע ממנו הערכות שונות לחלוטין מאלו שהתרגל לשמוע בבתי החולים.

"הגעתי לסלוין אחרי שהסרטן חזר בפעם הרביעית, ואחרי שקיבלתי כבר את כל הטיפולים שיש למערכת הרפואית להציע", הוא משחזר. "האונקולוג שטיפל בי אמר שלדעתו אין לי מה להפסיד אם אלך לשמוע את דעתו של סלוין.

"הפרופסור הראה לי מצגת מדהימה של הטיפולים שהוא מבצע, והגדיר אותם כהצלחה גדולה. הוא המליץ על שלושה שלבים של טיפולים, כולל טיפול תרופתי והשתלה עצמית של מח עצם, כדי לנסות ולהפעיל את תאי הגוף נגד הגידול הסרטני. שאלתי אותו למה הוא לא עובד במסגרת בית חולים ציבורי, והוא השיב שהממסד הרפואי לא מבין עד כמה הוא פורץ דרך. כשביקשתי לראות מחקרים או מאמרים שפירסם, הוא אמר: 'אני לא מתעסק בזה, אני עסוק בהצלת חיים'.

"הוא לא הסכים לדבר על כסף. הוא אפילו כעס כששאלנו אותו לגבי עלות הטיפול, ואמר שהוא לא מתעסק בזה, כי הוא איש מדע. יצאתי מהפגישה מאוד נלהב. הרגשתי שהוא פורץ דרך, ושהמערכת הרפואית בכלל לא מבינה במה מדובר, וסתם שמים לו רגליים".

פגישת הייעוץ עם סלוין עלתה לעופר (שם בדוי), תושב המרכז בשנות ה?20 לחייו, 1,400 שקלים. בסיומה כתב הרופא: "התוכנית המוצעת מורכבת למדי, אך מדובר בחולה צעיר במצב כללי מעולה למרות מחלתו הקשה, ולכן הטיפול דורש תחכום, מעבר למה שהרפואה הקונבנציונלית מסוגלת להציע".

את הצעת המחיר המפורטת קיבל עופר ממנהלת קשרי הלקוחות של המרפאה, רות גרינבאום. עלות מחזור טיפולים אחד הסתכמה בכ?50 אלף דולר - כ?170 אלף שקלים. לדברי עופר, נאמר לו שישנה אפשרות שהוא יזדקק לכמה מחזורי טיפול. בעקבות כך החליט עופר החליט לפנות לייעוץ נוסף, ונפגש (בנפרד) עם שני אונקולוגים בכירים.

"שני הרופאים עיינו בהצעה של פרופ' סלוין ויעצו לנו לא לעבור טיפול אצלו. הם אמרו שאין בקרה רפואית מספקת על הטיפולים במרפאה שלו, ושבספרות הרפואית אין הוכחות מספיקות להצלחת הטיפולים שהוא מציע. בסופו של דבר נבהלתי ממה ששמעתי עליו, והחלטתי לא לעשות את הטיפול".

רופא בכיר בתחום טיפולי הסרטן, שעיין לבקשתנו בהצעת הטיפול שכתב פרופ' סלוין לעופר, הביע דעה דומה וכתב כי "מדובר בהצעה לא מגובשת, גיבוב של רעיונות אימונולוגיים שונים, שכל אחד מהם דו?וח במסגרת כזו או אחרת, אך אין שום רמז בספרות הרפואית ליעילותם. אנו שוב עדים לאמירה שמכיוון שאין טיפולים קונבנציונליים יעילים למחלתו של החולה, מציעים לו טיפול בלתי קונבנציונלי, שלא במסגרת ניסוי קליני מבוקר ומאושר".

רופא בכיר נוסף שעיין בהצעת הטיפול היה חריף יותר. "זה נראה מופרך", קבע. "עד כמה שאני מכיר ויודע, אין הוכחה שפורסמה עד היום בספרות הרפואית, שהטיפולים האלה עובדים או מועילים. טיפולים כאלה, שהם מאוד ניסיוניים, חייבים להיעשות רק במסגרת ניסוי שקיבל אישור, ומחקר כזה צריך להתנהל רק בבית חולים או במקום שכפוף לבית חולים. בנוסף, גם לא מקובל לשלם על השתתפות בניסוי או במתן טיפול ניסיוני - בוודאי לא כשמדובר בטיפול שסיכוייו נראים אפסיים".

עשרות חולים בסרטן ובמחלות קשות אחרות, מישראל ומרחבי העולם, מגיעים מדי שנה למרפאתו של סלוין, "המרכז הבינלאומי לרפואה תאית ואימונותרפיה של סרטן", בה מתבצעים, בין היתר, הטיפולים הרפואיים שנתונים כרגע במחלוקת בין סלוין ומשרד הבריאות. במקרים רבים, מדובר בחולים שנואשו מהמערכת הרפואית, שלא הצליחה להביא להם מזור. הרופא המומחה, בעל המוניטין, מציג בפני חלק מהם אפשרויות טיפול חדשניות ומבטיחות, שמיועדות "לחמש את מערכת החיסון במקרים שבהם יד הרפואה קצרה מלהושיע", כהגדרתו שלו. ההצעות הבלתי מקובלות מעניקות לחולים תקווה מחודשת - תמורת סכומים שמגיעים עד מאות אלפי שקלים.

פרופ' סלוין, בן 73, עבד עשרות שנים כרופא וכמנהל בכיר בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים. ב?2007 עבר לנהל את "המרכז הבינלאומי למחקר וטיפול בסרטן", שהיה אמור לקום בבית החולים איכילוב בתל אביב. המרכז לא הוקם לבסוף, וב?2009 עזב סלוין את איכילוב (ראו מסגרת). בשנים האחרונות הוא מנהל את המכון הרפואי שבבעלותו, במגדל הסמוך לאיכילוב.

באתר של "המרכז הבינלאומי לרפואה תאית ואימונותרפיה של סרטן" מבטיחים, בין השאר, כי פעילות המרכז היא בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים של אתיקה רפואית ונעשית רק בהסכמה מדעת של החולים. כמו כן מצוין לגבי הטיפולים החדשניים כי הפרוטוקולים הרפואיים של המרכז אושרו על ידי "ועדות הלסינקי" (הוועדות בבתי החולים, שהן היחידות הרשאיות לאשר ניסויים רפואיים בבני אדם).

ברשימת המחלות שניתן לקבל טיפול עבורן במרכז כלולות, בין השאר: סרטן השד, סרטן השחלות, סרטן הריאות, סרטן הערמונית, סרטן המוח וסרטן הדם, וגם מחלות נוירולוגיות כגון טרשת נפוצה, פרקינסון, אוטיזם ומחלת גושה. עוד מצוין כי המרכז מספק טיפולים פורצי דרך עבור חולי סרטן, וכי חלק מהטיפולים ניתנים בישראל וחלק במקומות אחרים, "בהתאם לתקנות המקומיות".

על פי האתר, עובדים במכון עוד רופא אונקולוג אחד ואנשי צוות סיעודי. "במרכז זה המחקר המדעי נע במהירות מהמעבדה אל מיטת האשפוז, לטובת החולים... שיטות הטיפול, המתקנים הרפואיים והמעבדות הם בבחינת state of the art... הרופאים והמטפלים מחויבים לעשות ככל יכולתם כדי להאט את תהליך המחלה ולשפר את איכות החיים של החולים שבטיפולם. המרכז אינו יכול להבטיח הצלחה מלאה או ריפוי לכל החולים".

חשוב להבהיר: פרופ' סלוין אינו עוד רופא או בעל מרפאה, שהחליט לרתום את הידע המקצועי שלו לצורך עשיית רווחים קלים. הוא נחשב במשך שנים לאחד המומחים הבולטים והמובילים בארץ בתחום הסרטן ולחלוץ עולמי בתחום השתלות מח עצם. במהלך השנים עבד בבתי החולים הדסה עין כרם ואיכילוב, ופיתח שיטות חדשניות, שמשמשות כיום לטיפול בחולים כדבר שבשיגרה.

"אני תמיד מוכה תדהמה מעוצמת המחשבה המדעית שלו", מעיד פרופ' עמוס תורן, מנהל המחלקה להמטו?אונקולוגיה והשתלות מח עצם בילדים בבית החולים שיבא בתל השומר, שעבד שנים לצד פרופ' סלוין בהדסה. "הוא פיתח שיטות שנכנסו לפנתיאון של השתלות מח העצם. את הטיפולים הנתונים עכשיו בויכוח מול משרד הבריאות הוא לא מגדיר את כניסויים, אלא כטיפולים חדשניים.

"מחפשים אותו והוא מעורר התנגדות, כי הוא מטפל בכל המחלות, מה שמושך אש מצד חלק מהרופאים. זה נכון שלחלק מהטיפולים שלו אין הוכחות מדעיות בארץ ובעולם, ואני לא יודע אם הוא צדיק, אבל הוא איש עתיר זכויות, שהחולה אצלו במקום הראשון".

בפברואר האחרון הורה משרד הבריאות לסלוין, באופן תקדימי וחריג, להפסיק מייד את מתן הטיפולים שנבדקו על ידי משרד הבריאות ומתבצעים במרפאתו הפרטית. זאת, עקב שאלות אתיות, מוסריות ומשפטיות קשות. המשרד האשים אותו בביצוע ניסויים בבני אדם, בניגוד לחוק ובניגוד להוראות המשרד.

בתגובה, עתר פרופ' סלוין לבג"ץ בדרישה לבטל את ההוראה, שאותה הגדיר "דרקונית, קיצונית ובלתי חוקית". הוא טען כי מרכזי השתלות מח עצם ברחבי העולם מיישמים זה שנים את הטיפולים שפיתח ושאותם הוא מציע במרפאתו. בג"ץ אמור לפסוק בנושא בחודש הבא, ועד אז התיר לסלוין להמשיך בעבודתו באופן מצומצם ולטפל רק בעשרה חולים, רובם חולי סרטן.

האם פרופ' שמעון סלוין הוא גאון, חלוץ מחקרי שהביורוקרטיה וקנאת הקולגות מונעים ממנו להגיש סיוע לחולים במצב קשה - או שמא מדובר ברופא שהחליט לנצל את המוניטין רב השנים שצבר כדי לגבות תעריפים גבוהים תוך מכירת תקווה לחולים מיואשים?

תחקיר "שישבת" חושף את הפרטים המלאים של הפרשה שמטלטלת את צמרת מערכת הבריאות, וכן את השאלות הקשות שמתעוררות בעקבותיה. האם ביצע פרופ' סלוין טיפולים חדשניים וניסיוניים, ללא פיקוח? מי מפקח על התעריפים הגבוהים עבור הטיפולים? ומי מוודא שזכויותיהם הבסיסיות של המטופלים אינן מופרות? ההכרעה - שלדעת רבים במערכת הרפואית יכולה לשנות דרמטית את האופן שבו מבוצעים ניסויים בבני אדם בישראל - נמצאת בידי נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס והשופטים יצחק נאור וסלים ג'ובראן.

סימני השאלה החמורים סביב פעילותו הפרטית של פרופ' סלוין התעוררו במשרד הבריאות כבר במארס 2013. באותו חודש פורסם כי משפחה של ילד בן 9 מהצפון מגייסת תרומות לאחר שנודע לה כי במרפאתו של סלוין קיימת "אופציה שעשויה להציל את חייו", אולם עלותה כ?250 אלף דולר. על פי הפרסום, הטיפול שעליו המליץ סלוין כלל יצירה של חיסון טבעי נגד הגידול הסרטני, באמצעות שילוב של תאים מהגידול עצמו ותאי דם לבנים, שיילקחו מאביו של הילד.

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו - המסיים בימים אלה את תפקידו - פנה לסלוין וביקש הבהרות. "איננו מכירים את האפקטיביות הרפואית של הטיפול שאתה מציע, ואנו מבקשים קודם ביצועו את ההסברים הנדרשים", כתב.

בתגובתו כתב סלוין כי "הטיפולים הניתנים במרפאה הם כאלה, שעל סמך שיקול דעתי וניסיוני הרב כרופא, עשויים להיטיב את מצבו הרפואי של המטופל". הוא ציין כי אין במרפאתו טיפול שעלותו 250 אלף דולר, ואף לא קרוב לכך.

הדברים לא סיפקו את גמזו, ששב ודרש נימוקים והוכחות רפואיים. "מדובר במידע חריג, המחייב התייחסות ובחינה מעמיקה", כתב לסלוין. "מחובתי, כמי שעומד בראש המערכת הרפואית, לדרוש הסברים - ומחובתך לספקם".

סלוין השיב כי "מדובר בחולה שעבר כבר ארבעה ניתוחי מוח חוזרים להסרת גידול עקשני, ששב וחזר לאחר כל כריתה. אין טיפול ידוע בנמצא העשוי לעזור במקרה כגון זה, ומאחר שהחולה עדיין במצב כללי מעולה, הצענו לו טיפול אימונולוגי בעזרת חיסון נגד התנאים הממאירים של המחלה, כדי לנסות ליצור תגובה חיסונית שתעכב את חזרת הגידול.

"טיפול חיסוני נגד גידולי מוח מקובל במרכזים רפואיים רבים בעולם, כולל בארה"ב ובאירופה. יש גם פרסומים המעידים על כך שהטיפול בטוח לחלוטין ועשוי להיות מועיל".

אולם גם ההסבר הזה לא הניח את דעתו של המנכ"ל, שסבר כי סלוין החליט לספק לחולה "טיפול חמלה" - טיפול ניסיוני שניתן במקרים חריגים לחולים חשוכי מרפא - בלי שקיבל אישור לכך ממשרד הבריאות, כמתחייב בחוק. גמזו כתב לסלוין: "לפי התיאור שסיפקת, הדבר נשמע כמו טיפול חמלה, הדורש את אישורנו. נא לא לבצעו ללא אישור".

סלוין השיב כי "אין מדובר בטיפול חמלה, שכן הוא אינו כולל שימוש בתרופה כלשהי", אולם דעתו של המשרד לא השתנתה. "כל טיפול בתרפיות מתקדמות, ולפיכך גם הפרוצדורה שאתה מבצע, כלול בהוראות אלו", כתב המנכ"ל לסלוין. הוא דרש ממנו לדווח לראש מינהל הרפואה על הטיפול המדובר "ולהפסיק כל טיפול נוסף לפני הצגת כלל מערך הטיפולים המתבצעים, הביסוס המדעי, איכות התוצאות וכיוצא באלה, בפני המשנה למנכ"ל המשרד".

בעקבות חליפת המכתבים הודיע סלוין למשרד כי הפסיק לטפל בילד חולה הסרטן. במכתב ששיגר למשנה למנכ"ל, ד"ר בועז לב, ציין: "בתור אב לילדים, תוכל בוודאי להבין את משמעות ההחלטה להפסיק את הטיפול עבור הורי המטופל. במקרה זה, מדובר בהורים משכילים ומתוקשרים מאוד, שלמדו את הנושא על בוריו ומשוכנעים ברצונם לנסות פתרון זה עבור בנם. יהיה קשה לי, ובוודאי למערכת הבריאות, להצדיק בפניהם את הפסקת הטיפול בשלב מתקדם זה של המחלה, כשאין פתרון חלופי ישים, וזאת בגין החלטה מנהלתית".

בד בבד שיגר סלוין מכתב גם לפרופ' ארנון אפק, ראש מינהל רפואה דאז ומי שייכנס בקרוב לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות. עם זאת, משרד הבריאות טען בבית המשפט כי "סלוין לא הציג את מערך הטיפולים המתוכנן עבור החולה, ולמשרד לא ידוע אם אכן הפסיק לטפל בו".

בהמשך הדיונים הגיש סלוין לשופטים את שמו של הילד, ובית המשפט נענה לבקשתו והתיר לו, בצו זמני, להמשיך ולטפל בו.

בתחילת דצמבר האחרון הגיע אל לשכתו של ד"ר בועז לב מכתב תלונה, ובו פירוט מטריד של טיפול שקיבלה חולה צעירה במחלת קרוהן במרפאתו של סלוין. כותב המכתב, רופא ילדים בכיר, טען כי בעת בדיקה שגרתית גילה שהחולה עברה שני טיפולים, שבמהלכם הושתלו בגופה תאים מזנכימליים (תאים שניתנים להפקה ממח עצם, מדם טבורי ומרקמות נוספות, ויש להם יכולת להתמיין כתאים שונים בגוף). אמה של המטופלת סיפרה כי שילמה עבור הטיפול כמאה אלף דולר.

הרופא כתב: "ברצוני לדווח לך על אירוע חמור זה, הן בהיבט האתי - ביצוע ניסוי בבני אדם ללא אישור ועדת הלסינקי, והן בהיבט המעשי - האם ניתן פרקטית לבצע השתלת תאים מזנכימליים במסגרת כזו, ומהו הפיקוח המתאים?"

ד"ר לב העביר את התלונה לראשי המשרד. בתגובה כתב לו פרופ' אפק: "זה נשמע רע מאוד. אינני מכיר טיפול כזה, אנסה לחפש רקע מדעי. סכום הכסף דמיוני ומחמיר את התחושה הקשה".

כשבוע לאחר מכן זימן המנכ"ל גמזו בדחיפות את פרופ' סלוין לשיחה במשרדו, ובמקביל ביקש מהיועצים המשפטיים של המשרד להכין נגדו קובלנה.

בשלהי דצמבר נפגש גמזו עם סלוין. על פי פרוטוקול השיחה, סלוין סיפר כי הוא בעלי החברה המפעילה את המרפאה, וכי שני שלישים ממטופליו הם תיירים, ורק שליש ישראלים. לדבריו, מטרת הטיפולים שהוא מציע היא "לחמש את מערכת החיסון במקרים שבהם יד הרפואה קצרה מלהושיע".

הטיעונים לא שיכנעו את משרד הבריאות. בתחילת ינואר תיאר גמזו בפני הנהלת המשרד את "המצב הבעייתי", כלשונו, וטען שסלוין עוקף את פקודת הרוקחים ואת חוזרי המנכ"ל, שנועדו להסדיר את השימוש ברקמות אדם לצורך ריפוי. הוחלט לשלוח אליו מכתב שקובע כי הוא פועל בניגוד לחוק ולהוראות משרד הבריאות, ולזמנו לשימוע לפני קובלנה משמעתית בגין התנהגות שאינה הולמת רופא.

בתחילת פברואר שלח ד"ר לב לסלוין "הוראה להפסקה מיידית של פעילות והזמנה לשימוע לפני קובלנה משמעתית" - צעד חסר תקדים כלפי רופא בכיר במערכת הבריאות בישראל. השימוע נערך ב?3 במארס, בהשתתפות בכירי המשרד, בראשות ד"ר לב וד"ר אסנת לוקסמבורג, ראש אגף טכנולוגיות. פרופ' סלוין הגיע מלו?וה בשלושה עורכי דין.

לפי פרוטוקול הישיבה, שרשמה עו"ד טליה אגמון, הממונה על אתיקה רפואית בלשכה המשפטית של המשרד, סלוין התבקש להציג שורה של הוכחות בדבר כשרות פעילותו, בטרם יתאפשר לו להמשיך בה. בין השאר דרשו הבכירים "פירוט על קיומו של מעקב אחר טיפול, האם יש דיווח לגורם כלשהו על הטיפול או על תוצאותיו, על סיבוכים או תופעות לוואי - וגם על הצלחות, אם הטיפול אכן כה מוצלח".

לקראת השימוע כתב למשרד הבריאות פרקליטו של סלוין, עו"ד יוסף בנקל, כי ההוראה "להפסיק מיידית את עיקר הפעילות", כהגדרתו, "נעשתה באופן גורף, בהיעדר אבחנה ובהיעדר תשתית עובדתית עניינית הוגנת ונאותה". לטענתו, "לא קדם להוראה הזו כל הליך פורמלי, תקין ומסודר. האבסורד וחוסר התקינות בהתנהגותכם גלוי, על פניו, ממכתבכם - עת מצאתם לנכון ראשית לחדול מעיקר פעילותו באופן מיידי, סתמי וכוללני, ואילו את השימוע קבעתם למועד מאוחר יותר. אבסורד גדול מזה לא תמצא".

לדברי פרופ' גמזו, סלוין לא העביר את המידע החיוני הזה לידי משרד הבריאות עד היום. בשיחה עם "שישבת", מתאר גמזו את התנהלותו של סלוין במילים חסרות תקדים. "עולה אצלי החשש שהוא מצא שיטה לסחור בייאושם של החולים. רוב הרופאים הישראלים לא ממליצים על הטיפולים האלה, וגם בחו"ל נאסר לבצע אותם, אלא במסגרת של ניסויים קליניים בבתי חולים. והרי לא כל חולה מתאים להשתתף בניסוי קליני. סלוין מגייס כל אחד, בלי שביקש לכך אישור כלשהו.

"לטיפולים שהוא מציע אין יתרון או אפקטיביות מוכחים. אם הם אפקטיביים, איפה רשימת החולים ותוצאות הטיפולים? הרי תיאורטית, השיטה שלו גם יכולה להקנות לו פרס נובל על ריפוי הסרטן.

"וחמור מכל - הוא עושה את מה שהוא עושה ממעמד של מנהל מחלקה בכיר לשעבר. הוא משתמש בהילה הזו כדי להרדים ולמגנט את המטופלים, שנמצאים במצב של ייאוש. זה מעלה חשש לניצול ציני של היוקרה שלו לצורך מתן טיפול שנראה לי לא מבוסס ולא אפקטיבי. גם המחירים שלו נראים לי מנופחים ומוגזמים, וזה מעלה חשש לניצול מצבם של החולים. אני חושש שאין כאן שום 'גליק' מדעי, אלא בעיקר בוננזה כספית".

טענות דומות משמיע גם עו"ד יונתן דיוויס, מומחה ברשלנות רפואית ובייצוג חולים בפרשות רפואיות. דיוויס מייצג אזרחית אמריקנית חולה במחלת הזאבת, שבאה לישראל במיוחד בחודשיים האחרונים כדי לקבל טיפולים אצל פרופ' סלוין. בית המשפט העליון התיר לסלוין לטפל בה, והיא כבר שבה לארה"ב.

"החולים האלה במצוקה, אין להם שום אלטרנטיבה טיפולית אחרת", אומר עו"ד דיוויס. "המטופלת שאני מייצג באה לכאן כי בארה"ב לא היה אפשר לקבל אישור לטיפולים הללו. האם הפכנו להיות מקלט לביצוע של טיפולים ניסיוניים ללא פיקוח? איך נותנים לרופא, דגול ומהולל ככל שיהיה, לבצע פעולות רפואיות שלא עברו את ועדת הלסינקי? ואיך ייתכן שאין שום פיקוח על הנושא הכספי? זה יוצר מצב של רפואה אפורה, במלוא מובן המילה".

רופא בכיר מאוד בתחום האונקולוגי, שעימו שוחחנו ושביקש לשמור על עילום שמו, מותח גם הוא ביקורת חריפה על התנהלותו של סלוין.

"הטיפולים שסלוין מציג הם בדרגה הראשונה של ניסוים רפואיים, ואסור שייעשו ניסויים כאלה ללא בקרה ופיקוח, כולל בקרה על נזקים אפשריים שעלולים להיגרם לחולים. סלוין הוא גאון, אבל לדעתי הדרך שהוא מנסה להוכיח זאת היא עקומה ואסורה. אי אפשר להתעלם מהעולם ולהתייחס לחולים כאל עכברי מעבדה.

"יתרה מזאת: כשמדובר בניסוי רפואי, זה לא אתי, לא מוסרי ולא ראוי לקחת אפילו אגורה אחת מהחולה. ניסוי רפואי יכול לקדם את הרפואה ואת המדע, אבל אסור שיעלה לחולה כסף. נהפוך הוא: הוראות משרד הבריאות קובעות שאם טיפול ניסויי הועיל לחולה, חובה לספק לו אותו בחינם במשך שלוש שנים לאחר תום הניסוי".

שורת מסמכים שחיבר סלוין בשנים האחרונות שופכת אור הן על תוכן ניסוייו הרפואיים והן על עמדותיו האתיות והעקרוניות לגבי "החסמים שמציבה הביורוקרטיה הרפואית בפני ההתקדמות המדעית".

על פי בקשה רשמית שהגיש סלוין למשרד הבריאות ב?2012 לצורך קבלת אישור לפעילות המכון שבבעלותו, הוא הצהיר כי במרפאתו ניתנים טיפולים אונקולוגיים, הכוללים שימוש בתרופות רשומות ומקובלות, אולם במינונים נמוכים מהמקובל. זאת, לדבריו, לצורך הרס תאי הגידול הסרטני והפעלת מערכת החיסון של המטופל נגד התאים הסרטניים.

סלוין ציין עוד כי הוא מטפל בחולים באמצעות השתלת תאי גזע שנלקחים מתורמים או מהמטופל עצמו, כדי שהתאים המושתלים יתקפו את תאי הגידול ויביאו להשמדתם, או לפחות לשיפור מצבו של החולה. בבקשה ציין כי תהליך איסוף תאי הגזע מתבצע בעזרת מכשיר מיוחד הנמצא בבית החולים איכילוב, שהשימוש בו מתבצע בכפוף לתשלום שמעבירה המרפאה לבית החולים.

בשיחת הבירור שקיים סלוין עם משרד הבריאות במארס השנה הוא הסביר כי שיטת הטיפול שלו כוללת הזרקה של תכשיר מיוחד, שמופק מתאי גופו של החולה עצמו.

בעתירה שלו לבג"ץ נאמר כי "סלוין נחשב לחלוץ השתלות מח העצם והראשון בעולם שיישם את הטיפול פורץ הדרך בסרטן באמצעות רפואה תאית. רפואה תאית עוסקת בטיפול רפואי, שתכליתו שפעול תאי מנגנון החיסון בגוף האדם, לצורך טיפול בחולי סרטן באמצעות חיסול תאים ממאירים שהם כבר עמידים לטיפולי כימותרפיה או הקרנות".

סלוין טען בעתירה כי כבר ב?1986 ביצע טיפולים באמצעות רפואה תאית, וטיפולים כאלה מבוצעים בהצלחה יותר מ?25 שנים במרכזים רפואיים רבים בעולם. "שיטות הטיפול והפרוטוקולים הרפואיים החדשניים שסלוין הגה לראשונה מיושמים כיום במרבית המרכזים להשתלות מח עצם ברחבי העולם כולו", נאמר בעתירה.

הצצה נדירה לדרך המחשבה של סלוין אפשר למצוא במכתב יוצא דופן, ששלח באוקטובר 2012 לסגן שר הבריאות דאז יעקב ליצמן, תחת הכותרת "קידום טיפולים חדשים שעשויים להיות מצילי חיים עבור חולים שאין כל דרך לרפאם". במכתב נחשפות גישתו הביקורתית של סלוין כלפי הממסד הרפואי, והביקורת הנוקבת שלו על הטיפולים הניתנים בבתי החולים בארץ ועל הדרך שבה רופאים וחוקרים מקבלים אישור לביצוע מחקרים בבני אדם.

כך כתב סלוין לליצמן: "למרות התקדמות הרפואה ותקציבי הענק של הממשל האמריקני, מצב הרפואה בתחומים רבים וחשובים עגום למדי. סרטן ממשיך להיות סיבת המוות מס' 1 על פני כדור הארץ, ואפשרויות הטיפול של חולים שעמידים לטיפולים קיימים מצטמצמות והולכות. אין ספק שנחוצה פריצת דרך משמעותית כדי לשנות את המצב הנוכחי.

"במקביל, קיימות מחלות רבות נוספות שבהן התקדמות ומיצוי רעיונות חדשים הם הכרחיים. שיפור משמעותי בכל המצבים האלה ואחרים תלוי ביישום של טיפולים חכמים, המבוססים על רעיונות מקוריים וחדשים, הנתמכים על בסיס מדעי בחולים שמיצו כל דרך טיפול אפשרית ונתנו את הסכמתם מדעת לצוות הרופאים".

סלוין ציין במכתב כי רוב המחקרים בעולם מבוססים על עריכת השוואה בין קבוצת חולים שקיבלה את הטיפול ובין קבוצת חולים שלא קיבלה אותו, הנחשבת כקבוצת ביקורת. סלוין מטיל ספק ביעילות השיטה. "לפעמים, בוודאי לפי ניסיוני האישי, טיפול בחולה אחד בודד יכול להביא לשינוי בתחום, וכך להיות משמעותי יותר מניסוי קליני במספר מרכזים רפואיים, שעולה הון עתק ושתוצאותיו לטווח הארוך מוטלות לעיתים בספק".

כדי לחזק את דעתו הבלתי קונבנציונלית, הוא סיפק דוגמאות מעברו המקצועי האישי. "לפני למעלה מ?25 שנה הוכחנו, למשל, שטיפול על ידי לימפוציטים של תורם, טיפול פשוט הכרוך במתן דם, יכול לרפא חולים שלא הגיבו לכל טיפול רב עוצמה. כיום, אלפי חולים, שנחשבו לחשוכי מרפא, בריאים ושלמים הודות לטיפול שיישמנו בהצלחה על סמך חולה אחד בירושלים. גם החולה הראשון בריא ושלם עד היום.

"בבית החולים הדסה ביצענו, לראשונה בעולם, טיפול מוצלח בתרפיה גנטית בילדה עם חוסר מולד של מערכת החיסון. חולה זו חיה יותר מעשר שנים ללא כל סימני מחלה, וזריקה אחת של תאים מהונדסים ריפאה אותה. בהמשך נעשו טיפולים דומים בחולים רבים, ועד היום, בכולם, עבר הטיפול בשלום. שוב דוגמה איך תושייה בחולה אחד שינתה את התחום בעולם כולו".

בדבריו לסגן שר הבריאות מודה סלוין כי הוא יודע שאי אפשר לקבל אישור לביצוע ניסויים בבני אדם במרפאה פרטית, מחוץ לבית חולים. "בהיותי בהדסה, הייתי 'קליינט מספר 1' של ועדות הלסינקי. תוכל לשאול את הגורמים במשרד הבריאות ולאשר שלא היה חודש ללא בקשות מטעמי. כיום, לצערי, כשאני מחוץ לבית החולים, מנהל מרפאה בינלאומית ענקית בתל אביב שמושכת חולים מכל קצוות תבל, אני לא יכול להכניס טיפולים חדשים, שכן לא קיים סידור מתאים של ועדת הלסינקי אלא במסגרת בית חולים. מדוע שלא יהיה מנגנון שיאפשר טיפולים ניסיוניים במסגרת זו? כידוע לך, בבתי החולים מערכת מסועפת של רופאים ואדמיניסטרטורים הנתונים ללחצים מקופות החולים ומקולגות סקפטיים.

"מעבר לבעיות תקציביות, עיקר המכשלה, לצערי, היא קיפאון אינטלקטואלי של רופאים, המועסקים ברפואה יומיומית עם עומס עבודה שאינו מאפשר, לעיתים בגלל חוסר זמן וחוסר רקע מדעי בסיסי, לעמוד על חשיבותן של תוכניות טיפול חדשות. כידוע לך, כל רופא עושה רק מה שעושה חברו, רק מה שמקובל, וכך אינו חשוף לביקורת אפשרית...

"מתקבל הרושם שבמקום לשמור על אינטרס החולה, שומרים הם על אינטרס שלהם שלא לקחת סיכונים לא הכרחיים. לרוע המזל, במחלות שבהן עסקינן, טיפולים מקובלים אינם הדרך הנכונה, ונחוצה מחשבה יוצרת מחוץ לקופסה, שאינה נחלת הכלל...

"מדוע לחנוק את היוזמה ולא לאפשר פריצות דרך על ידי פתיחת מסלולים מקבילים לאישור רשמי של תוכניות טיפול הגיוניות בחולים עקב הסכמתם, כשכל רופא מומחה בתחום מצהיר שאין דרך אחרת בנמצא לטפל במחלתם ביעילות? חייב להיות מנגנון של טיפולי חמלה, קצר דרך, שיאפשר למרפאה כמו שלנו לעסוק במימוש פוטנציאל קליני, חדשני ומבטיח".

ואולם, חרף ניסיונות השכנוע של פרופ' סלוין, משרד הבריאות לא אישר עריכת מחקרים וביצוע ניסויים בבני אדם במוסדות שאינם חלק מבתי החולים בארץ. על פי התצהירים והמסמכים שהגיש משרד הבריאות לבית המשפט העליון, סלוין גם לא ביקש ולא קיבל אישור לערוך מחקרים קליניים בחולים במרפאתו הפרטית.

בעתירה שהגיש סלוין לבג"ץ באמצעות פרקליטיו, עורכי הדין יוסף בנקל, שמואל גלינקא ושירי שפירא, הוא טען כי החלטת משרד הבריאות בעניינו היא שרירותית, מסכנת את חיי מטופליו ופוגעת בחופש העיסוק שלו ובעקרון השוויון.

"הפעילות הרפואית שמשרד הבריאות אסר על מרשי לבצע במרפאתו מבוצעת במרכזי השתלות מח עצם שונים בעולם, אשר מיישמים את שיטותיו ורעיונותיו המדעיים של סלוין עצמו", נטען בעתירה. "כל פעילות העותרים התבצעה, ועודנה מתבצעת, בשקיפות מלאה בפני משרד הבריאות ונציגיו, וכל העובדות הנוגעות לפעילותם ידועות היטב למשרד זה שנים רבות.

"במסגרת פעילות המרפאה עמד סלוין בקשר רציף עם משרד הבריאות, הן בכתב והן בשיחות ובפגישות, כך שכל העובדות הנוגעות לאופי הטיפולים, תכליתם, טיבם והיקפם ידועות היטב למשרד הבריאות זה שנים ארוכות".

בעקבות העתירה פנה ד"ר בועז לב להסתדרות הרפואית בישראל, וביקש את תגובתה. הוא ציין שעמדת מערכת הבריאות דומה לזו המקובלת באירופה ובארה"ב, ולפיה יש לקבל אישור פרטני לכל מקרה, ואין להוציא את הניסויים מבתי החולים.

"לעיתים החולים במחלות קשות הם בני ערובה, המשלמים הון עתק על הליכים רפואיים שתקפותם לא הוכחה", כתב לב. "בג"ץ עומד לפסוק בהליכים אלה, ולדעתי, פסיקה יכולה להביא לכך שאיש הישר בעיניו יעשה בתחום של טיפולים שיעילותם לא הוכחה".

פרופ' אבינועם רכס, יו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית, תומך בעמדת משרד הבריאות. "הסוגיה מוכרת לי היטב, עוד מהתקופה שהרופא הנדון עבד בבית החולים הדסה. עמדתי ברורה מאוד: כל ניסוי בבני אדם חייב לעבור אישור של ועדת הלסינקי. הוועדה יכולה להתיר טיפולי חמלה באנשים הנוטים למות, באין כל טיפול אחר, ובתנאים כאלו היא עשויה להקל בשיקוליה ולאשר טיפול שלא היה מאושר לחולה רגיל. זה מובן לכולם.

"לאחר שטיפול אושר על ידי ועדת הלסינקי, הוא צריך להינתן במוסד ציבורי ובשקיפות, במיוחד אם לא ברור מה תופעות הלוואי העלולות לנבוע מטיפול ניסיוני כזה.

"מעל לכל, קיים איסור אתי מפורש וחד?משמעי לגבות כל תשלום, ישיר או עקיף, ושום תמורה אחרת, עבור טיפול שהוא בחזקת טיפול ניסיוני. כל ניסיון לגבות תשלום מהחולים הוא בחזקת ניצול ציני של מצוקתם ושל חרדותיהם. ה'רווח' היחיד השמור לרופא החוקר במצב זה הוא 'רווח אקדמי' של פרסום ומוניטין, אם הטיפול יתברר כמציל חיים".

התשובה שהגיש משרד הבריאות לבג"ץ באמצעות פרקליטות המדינה- מציגה עמדה דומה לזו של פרופ' רכס. "הטיפולים שמעניק פרופ' סלוין במרפאתו הם ניסיוניים וחדשניים באופיים, ואינם פרקטיקה רפואית מקובלת. הם אף אינם פרקטיקה שהיא בתחום שיקול הדעת הסביר של רופא מטפל, בהתבסס על ידע רפואי קיים או על ראיות מדעיות ומחקרים מבוססים.

"הלכה למעשה, סלוין מבצע במטופליו ניסויים קליניים, ללא עמידה בדרישות הדין לשם עריכתם. הוא אף עושה שימוש בתרופות ביולוגיות שלא אושרו, ופעילותו מעלה חשש לניצול לרעה של מצוקת החולים".

משרד הבריאות מדגיש בפני בית המשפט כי ההכרעה בתיק עשויה להיות עקרונית ובעלת השלכות על כל נושא הניסויים הרפואיים על בני אדם בישראל. "קבלת עמדתו של סלוין, שעל פיה הטיפולים הניתנים על ידו אינם כפופים לרגולציה, תהיה בעלת השלכות רחבות ביותר. היא עלולה לכרות את הבסיס לרגולציה על טכנולוגיות מתקדמות, שהן המסוכנות ביותר, הפחות מוכרות, ויש עימן פחות ניסיון. קבלת עמדתו תביא לכאוס ולניצול מצוקתם של החולים, הטעייתם ומתן אשליות שווא, שאינן מבוססות על הוכחה מדעית.

"גם לשיטתו של סלוין, הטיפולים שהוא מציע ומבצע במטופלים הם טיפולים חדשניים וניסיוניים, הכפופים לרגולציה והטעונים קבלת אישורים מתאימים ממשרד הבריאות. סלוין מכיר את המסלול הראוי לבקש אישור לביצוע טיפולים אלה, ואף פעל במסלול זה בעבר.

"אין לסלוין להלין אלא על עצמו; הוראת משרד הבריאות ניתנה לו לאחר שהובהר לו מספר פעמים כי בפעילותו הוא חורג מן המותר, והוא התבקש להסדיר את עיסוקו בדרכים המקובלות, המוכרות לו היטב מהעבר. סלוין לא נענה לבקשת המשרד, מסר מידע חלקי, חסר ולקוני, והמשיך בפעילותו החריגה והלא מפוקחת.

"בעשורים האחרונים, המחקר בעולם הביא לפיתוח של אפשרויות טיפול וריפוי חדשות למחלות קשות, שעד כה לא נמצאו להן אופציות טיפוליות, וזאת תוך כדי שימוש בחומרים ביולוגיים שעוברים מניפולציות שונות. תרפיות מתקדמות, המבוססות על תאים ורקמות, נושאות בחובן פתרונות אפשריים למחלות חשוכות מרפא, אך גם סיכונים רבים, דוגמת מצב שבו תאבד הבקרה על חלוקת התא, בדומה למצב של תא סרטני. מקרים לא מעטים של שימוש בתרפיות אלו הסתיימו ביצירת גידולים ממאירים במטופלים.

"הטיפולים המדוברים הם אקספרימנטליים לחלוטין, ללא בסיס מוצק בשום ספרות רפואית, כך שהדרך היחידה שראוי לבצעם היא במסלול של ניסוי רפואי מאושר, בלי שהחולים יצטרכו לממן ניסוי כזה, ותחת רגולציה ומעקב מתאימים. נראה שסלוין מבקש לבצע ניסויים בחולים מחוץ למערכת הממוסדת, תוך כדי עקיפת מנגנוני הביטחון המלווים ניסויים בבני אדם. על סלוין למצוא את הדרך הנאותה, העומדת בכללי האתיקה ובדרישות הדין, דרך שהתועלת שבה עולה על הסיכונים, על מנת להוכיח את ההיפותזות שלו ולסייע לקדם את הטיפולים בחולים שהם כיום חשוכי מרפא". הדיון בעתירה יתקיים כבר בראשית חודש יולי.

פרופ' שמעון סלוין סירב להתראיין לכתבה או למסור תגובה כלשהי.