ראש בלי ידיים: מה מעכב את ממשלת האחדות הפלסטינית?

יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן מינה אתמול (חמישי) את רמי חמדאללה לעמוד בראשות "ממשלת ההסכמה הלאומית", או בשמה המוכר יותר ממשלת האחדות. אולם, ההודעה שהייתה צפויה על הרכב הממשלה כולה, נדחתה שוב, לא ברור לאיזה מועד.

לטורים נוספים של אבי יששכרוף

לפי מקורות פלסטינים שונים, ביום שני הקרוב אמורה להגיע ההכרזה הרשמית על זהות השרים. אלא ששלושה תיקים מרכזיים עומדים כרגע במרכז המחלוקת בין חמאס ופתח. האחד, תיק החוץ. אבו מאזן מתעקש על מינויו של שר החוץ הנוכחי, ריאד אל-מאלכי גם לממשלה החדשה, אך חמאס מתנגד לכך. גם לגבי שר הפנים אין הסכמה. שני הפלגים חשבו כי ראש הממשלה עצמו, חמדאללה, יסכים לקבל על עצמו את התפקיד הרגיש. משרד הפנים הוא שאחראי על כל כוחות הביטחון הפלסטיניים, ובתיאוריה לפחות גם על אלה שבעזה. חמדאללה - על פי אותם מקורות, דחה את ההצעה.

דובר חמאס, סמי אבו זוהרי, אמר כי שני הצדדים חלוקים גם לגבי משרד האסירים. בעוד שאבו מאזן דורש לבטל את המשרד ולהקים גוף עצמאי שיטפל בכל האסירים, חמאס מעוניין לשמר את המשרד הנוכחי.

בנוסף, הוסכם כי השרים בממשלה החדשה אמורים להיות בלתי-תלוים, כלומר אישים עצמאים שאינם חברים בחמאס או בפתח. עם זאת, חלקם לפחות יהיה מזוהה עם ארגון כזה או אחר.

המחלקות הללו מתגמדות לעומת מה שמצפה לשני הארגונים ביום שאחרי הקמת ממשלת האחדות, אם בכלל תקום. אבו מאזן וחמאס דחו את הדיון בבעיה רגישה וקריטית - גורלם של כוחות הביטחון של החמאס בעזה. בין השאלות הבוערות בנושא: תחת מי הם יפעלו, ומי יממן את משכורתם? החמאס כבר הבהיר שהכוחות הללו לא יקבלו הוראות מאבו מאזן או מחמדאללה, אך הוא מצפה שהממשלה החדשה תשלם את משכורתם. משמעות הדבר היא שחמאס ימשיך לשלוט ברצועה מבלי להיות בממשלה. כלומר, רק זכויות, ללא חובות.

חמאס, כך נראה, הוא זה שיהנה מהיתרונות שבמצב החדש: אנשיו יזכו למשכורות מקופת הרשות, אך יישמעו להוראות הארגון בלבד. האם אבו מאזן יסכים לעסקת חבילה בעייתית כל כך? לא ברור.

נקודה בעייתית נוספת קשורה למצע של הממשלה החדשה. האם היא באמת תכיר בישראל ובהסכמים החתומים עמה, כפי שדורש הקוורטט? חמאס רמז כי צעד כזה אינו מקובל עליו.

הנקודה השלישית קשורה למנדט המרכזי של הממשלה החדשה: הכנה לבחירות כלליות, לנשיאות והפרלמנט. ניתן לשער ששני הצדדים, חמאס ופתח, ידרשו את קיומן בגדה, בעזה ובמזרח ירושלים. ניתן לנחש שממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו לא תסכים בשום תרחיש לקיומן של בחירות במזרח ירושלים בהשתתפות חמאס. הלקח של 2006 כבר נלמד. תהיה זו עילה לשני הצדדים לבטל את הבחירות מאחר ששניהם מודעים להימור העצום בעצם קיומן: מי מהצדדים שיפסיד בבחירות הבאות יאלץ לוותר על שלטונו, בגדה או בעזה. לעת עתה, קשה לראות שתרחיש כזה יוצא לפועל.

(עדכון ראשון: 23:30)