שוב הונחה לדיון הצעת החוק להפללת לקוחות הזנות, בפעם השלישית. הצעה זו כבר הועלתה בגרסאות כאלה ואחרות, ובכל פעם מחדש מעוררת סערה ציבורית, ולא בכדי. תופעת הזנות היא תופעה רחבת ממדים והיקפים ויש יסוד סביר להניח כי אין לנו באמת דרך להעריך ולאמוד את היקף התופעה בארץ ובעולם, משום שזוהי תופעה הסובלת מתת-דיווח. לאף אחד מהצדדים המעורבים בה אין הרי באמת אינטרס לדווח עליה.
החל מהזנות המזדמנת, בה מעורבות בעיקר קטינות וצעירות בשלבים הראשונים של הכניסה אל עולם הזנות. ראו הפרשה שהתפרסמה רק אתמול בוואלה! חדשות בדבר נערות בנות 13 המעורבות בזנות תמורת מעט מאוד כסף או אפילו תמורת שווי ערך כסף כמו משקאות אלכוהוליים, סמים ועוד, ועד לזנות המסחרית-תעשייתית, שהערכות הן שמדובר בשוק השלישי בגודלו בעולם המגלגל מיליארדי דולרים בשנה.
המצב המשפטי בנוגע לזנות שונה ממדינה למדינה, וגם אם לא הכרענו עדיין בסוגיה מי מכווין את מי, התרבות את המחוקקים או להיפך, בולט שהרצף המשפטי ביחס לזנות נע בקוטביות קיצונית. בעוד שבמדינות מסוימות כמו הולנד התופעה היא חוקית, ממוסדת ואפילו ממוסה, ישנן מדינות בהן צריכת מין בתשלום נתפשת כפגם מוסרי שנושא לצדו מחיר פלילי על "צרכני המין" כפי שקורה בשבדיה.
במדינת ישראל המצב מגומגם ומבולבל. הדין הישראלי שותק לגבי הזנות, אינו מביע עמדה. אבל גם כשהחוק שותק הוא אומר, הוא אומר שזה אפשרי.
ללמוד מהשבדים
הזנות בישראל מותרת ואינה מהווה עבירה. אולם, ישנן שורה של עבירות נלוות לזנות שמפורטות בדין הישראלי. סדרת העבירות הללו מהוות למעשה את הרשימה הבלתי פורמלית שבאמצעותן מתקיימת הזנות. למשל: סרסרות, אחזקת מקום, שידול לזנות, פרסום הזנות ועוד. וכמובן שגם צריכת מין מקטינות וקטינים אסורה על פי כל דין, ועדיין אנחנו עדים להתרחשותה חדשות לבקרים. כך צודקים אלו שיטענו כי הזנות בישראל ממוסדת. עובדה שהיא מתרחשת באין מפריע. שתיקה כהסכמה.
הצעת החוק להפללת לקוחות הזנות, שהיא תרגום די עוקב למודל השבדי, מבקשת בראש ובראשונה לתקן עוול חברתי. היא מבקשת לסמן את השתיקה של החוק כלפי הזוועות המתרחשות בעולם הזנות ולהטיל את אות הקלון החברתי אשר רבץ עד היום על נשים ונוער שמעורב בזנות - על הלקוחות ואולי גם חזרה על החברה כולה.
איסור צריכת מין בדין הוא צעד הצהרתי, חברתי ומשפטי חשוב, אבל יש לבצע אותו בזהירות וברגישות המתבקשת. יש לבחון, למשל, אם השירותים המקצועיים של מוסדות המדינה - שירותי הרווחה, הבריאות, החינוך ועוד, ערוכים לזהות, לאתר, לדווח ולטפל באוכלוסיות המגוונות שמעורבות בזנות בכל רחבי הארץ. אם שירותי האכיפה והחוק מאומנים, מוכשרים ומתוקצבים כך שיוכלו לבצע את הוראות הצעת החוק בפועל? אם לשפוט על סמך הניסיון באכיפת העבירות הנלוות לזנות כיום, אז יש סיבה טובה לדאגה.
בחודש פברואר האחרון הציגה הוועדה הבין-משרדית מטעם משרד המשפטים מסמך המלצות מקיף בנוגע להתמודדות עם תופעת הזנות של בני נוער בישראל. כותבת שורות אלו נמנתה עם חברות הוועדה, אשר אחראית על תיאום כלל הגורמים האמונים על הטיפול בנוגע לסחר בבני אדם וזנות. אלא שממסמך ההמלצות נשמט סעיף חשוב ביותר מקור המימון. טוב יעשו חברות וחברי הכנסת החתומים על הצעת החוק הנוכחית, אילו יבטיחו התייחסות להמלצות הוועדה ולתקציבים הדרושים למימושה עד תום, כי כשמדובר בתופעה כל כך שורשית ועמוקה בתרבות, אין קיצורי דרך.
הכותבת היא מנהלת תחום קצה ונערות בעמותת עלם לנוער בסיכון
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד