טיפול מונע

מאפייני הנשירה ממערכת החינוך בארץ באים לידי ביטוי בריבוי היעדרויות משיעורים, הישגים לימודיים נמוכים, תחושת ניכור כלפי בית הספר, בעיות התנהגות ובעיות חברתיות בבית הספר. הנשירה ממערכת החינוך ומניעתה אינה בעיה של מערכת החינוך בלבד, שכן השלכותיה נוגעים לחברה כולה, ותוצאותיה ניכרות בכלכלה, בתעסוקה, בעוני ובהתנהגויות כמו עבריינות ושימוש בסמים. השלכות אלה משפיעות על עתיד החברה והמדינה.

כידוע, בני נוער בגיל ההתבגרות נמצאים במצב סיכון זה או אחר. במעבר ההדרגתי מילדות לבגרות, המתבגר חווה תקופה סוערת, רווית רגשות וריגושים, שמאופיינת בשינויים פיזיולוגיים, קוגניטיביים ורגשיים. במהלך תקופה זו המתבגר מבסס אוטונומיה אישית ויוצר סוג חדש של אחריות ביחסים עם הוריו ועם הסביבה החשובה לו - כאשר רוב התנהגויות הסיכון מתרחשות בגיל 13-18 .

בתהליך ההתבגרות, כחלק מתהליך גיבוש הזהות של המתבגר, מתעצב מושג ה"עצמי" שלו. זהו תהליך התפתחותי שבמהלכו המתבגר פונה לדמויות שמהן הוא שואב רעיונות, אידיאולוגיות, תפיסות חיים וקריטריונים להצלחה.

על מנת לסייע לנוער בסיכון, נדרשת התערבות אקטיבית באמצעות מודל של פעילות אתגרית התומכת בהקניה וחיזוק של מיומנויות למידה, מיומנויות חברתיות ויכולת רגשית. באמצעות פעילות אתגרית חווייתית, בני הנוער חווים מצבים שהם מעין "בבואה של החיים", בהם מוצגים אירועים מגוונים אשר משתנים בפרק זמן קצר תוך שמירה על גבולות וחוקים. למעשה, זוהי מסגרת מובנית שניתן להתאים אותה להשגת יעדים פדגוגיים ולסייע במניעת נשירה ממערכת החינוך .

ניתן למצוא עמותות וארגונים שונים, שעובדים במקביל למשרד החינוך ומסייעים למנוע נשירה מהלימודים של אותם בני נוער בסיכון. העבודה נעשית הן ברמה האישית והפרטנית בשיחות עם גורמי מקצוע ומומחים והן דרך פעילות חווייתית בה לומדים "דרך הרגליים" כדוגמת העמותה שבראשנה אני עומד של יוצאי שייטת 13, שעושה שימוש בסביבה הימית כמשאב מרכזי לפעילותה בקרב בני נוער בסיכון ואוכלוסיות מיוחדות.

מתוך הלמידה החווייתית נרכשים באופן סמוי וגלוי כישורים שונים, וזו אף משמשת כראי להיבטים רבים באישיות האדם וביכולתה להשפיע על ההיבט ההתנהגותי, הרגשי והקוגניטיבי כאחד; ההיבט ההתנהגותי - על ידי חיקוי ולמידה מעשית של נורמות התנהגות חדשות תוך קבלת חיזוקים הן מגורם סמכותי ( בדמות מדריך) והן מהקבוצה. ההיבט הרגשי - סביבה המעוררת קשת של רגשות החל מפחד, שמחה, כעס ותסכול. החששות יחד עם ההצלחות שחווים החניכים מעצימים בקרבם את קשת הרגשות ויוצרים רמת מודעות חדשה לגבי עצמם. תחושת השמחה לאחר חווית הצלחה מתורגמת באופן מידי לתובנה - "אני יכול".

תחושת המסוגלות הזו מחזקת את הדימוי העצמי ואת תפיסת הערך העצמי של כל משתתף. יתר על כן, ההתמודדות החוזרת והנשנית עם משימה מסוימת מאירה באור שונה את המושג "כישלון" ומאמנת את החניכים להגדיל את יכולת ההכלה הרגשית שלהם - משמע "אם אני מתמודד אני מצליח". החוויות משפיעות באופן מהיר על אינטראקציות וסיטואציות מגוונות במעגלי החיים השונים של החניכים החל מבית הספר, המשפחה והחברים.

הכותב הוא סגן-אלוף במילואים המשמש כמנכ"ל עמותת "זיו נעורים"

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד