פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הימין הקיצוני באירופה שולח סוס טרויאני לבריסל

      עשרות מפלגות מרחבי האיחוד ינסו להגדיל את כוחן בבחירות לפרלמנט האירופי. מלה פן בצרפת עד הניאו-נאצים ביוון וכלה בבדלנים בבריטניה, המצע שונה - אך התכסיסים משותפים

      חירט וילדרס, מנהיג הימין הקיצוני וראש מפלגת החירות של הולנד, גוזר כוכב מדגל האיחוד האירופי – בריסל, 20 במאי 2014 (רויטרס)
      חירט וילדרס, מנהיג מפלגת "החירות" בהולנד, גוזר את דגל האיחוד בבריסל (צילום: אי-פי)

      לז'אן מארי לה פן יש פה גדול; כמה מההערות שהשמיע בקריירה הפוליטית ארוכת השנים שלו היו גורמות גם למירי רגב להסמיק. אך ההתבטאות האחרונה של מייסד "החזית הלאומית" הגיעה הפעם בעיתוי אומלל במיוחד, ימים ספורים לפני מה שמסתמן כניצחון המשמעותי ביותר בתולדות מפלגת הימין הקיצוני שהוריש לבתו, מארין לה פן.

      לה פן בא אתמול לכינוס בחירות שערכה המפלגה במרסיי. בהרמת הכוסית טרם נאומו, הוא שוחח עם עיתונאים והתריע באוזניהם מפני "איום הפיצוץ הדמוגרפי בשל ההגירה בעולם כולו". הוא גם הציע פתרון: "מיסייה אבולה יכול לטפל בכל זה בתוך שלושה חודשים בלבד". הבוקר, הוא כבר נאלץ להתנצל בגמגום ולהסביר שההתייחסות לנגיף הרצחני הייתה בבחינת "אבחנה בלבד".

      ביום ראשון, מפלגת "החזית הלאומית", הזוכה לפופולריות עצומה בצרפת, תתמודד בבחירות לפרלמנט האירופי. מפלגות קיצוניות נוספות, מכל רחבי האיחוד האירופי, ינסו גם הן להגדיל את כוחן בבחירות, במטרה משותפת להחריב מבפנים את מוסדות האיחוד בבריסל.

      צעדת הימין הקיצוני של מארין לה פן, פריז, 1 במאי 2013 (רויטרס)
      פליטת פה. ז'אן מארי לה פן עם בתו, מארין (צילום: אי-פי)

      כ-400 מיליון בני אדם ב-28 מדינות האיחוד זכאים להצביע בבחירות האירופיות, שהחלו היום ויימשכו עד יום ראשון. קשה לומר שהמבחן הדמוקרטי, השני בהיקף ההצבעה שלו רק לבחירות בהודו, מסעיר את תושבי היבשת. הפרלמנט אינו הגוף החשוב ביותר באיחוד, והנציבות האירופית ממילא נושאת ברוב התפקידים הביצועיים.

      הפרלמנט מצטייר יותר ויותר כמקום לחלוקת ג'ובים, ומרבית האירופים חשים שהוא איבד את הלגיטימיות שלו. לפי אחד הנתונים שמוזכר שוב ושוב, רק 10% מהאירופים מכירים כיום את חברי הפרלמנט המייצגים אותם בבריסל.

      שיעור ההצעה בבחירות האירופיות צנח בהתמדה ב-35 השנים האחרונות. על הרקע הזה משגשגות המפלגות הקיצוניות והאירו-סקפטיות, ששואפות לחדור לבריסל ולפרק את מוסדות האיחוד האירופי מבפנים. כמה סקרים צופים שעד שליש מ-751 המושבים המוצעים לבחירה יוענקו לנציגי מפלגות הימין הקיצוני.

      כרזה של אנגלה מרקל והמפלגה הנוצרית-דמוקרטית שהושחתה לקראת הבחירות לפרלמנט האירופי – ברלין, מאי 2014 (רויטרס)
      שלט בחירות של המפלגה הנוצרית-דמוקרטית של מרקל, שהושחת בברלין (צילום: רויטרס)

      בחודשים האחרונים נעשו מאמצים רבים לגשר בין מפלגות ממדינות שונות, כדי ליצור רשימות משותפות לקראת הבחירות. אלא שהמפלגות הללו שונות מאוד זו מזו, וחלקן אף מתעבות אחת את השנייה. הימין הקיצוני בהולנד, המונהג בידי חירט וילדרס ממפלגת "החירות", תומך בזכויות ההומוסקסואלים וחף ממצע אנטישמי. לעומתו, מארין לה פן, מנהיגת הקיצונים בצרפת, אינה מוכנה לשמוע על נישואים חד-מיניים, ומתקשה להתנער מהמורשת האנטישמית של אביה. מפלגת "השחר המוזהב" ביוון מובילה קו נאו-נאצי מובהק, ואילו מפלגת "אטאקה" הבולגרית, מעריצה את פוטין ותלתה שלטי בחירות במוסקבה.

      צבא הכלבלבים

      כמו במקרה של לה פן, התחפושות שעטו המפלגות לקראת הבחירות לא מספקות הסוואה מושלמת. בהונגריה, המפלגה הימנית-קיצונית "יוביק", שמנהיגיה קראו לערוך רישום של היהודים ולגרשם מהמדינה, העלימה את המצע האנטישמי שלה לקראת הבחירות. מנהיג המפלגה, גאבור וונה - שתומכיו הקימו "משמר אזרחי" במדי צבא שחורים – זכה ללעג אחרי שהצטלם לקמפיין הבחירות כשהוא חבוק עם כלבלבים.

      המפלגה המסקרנת ביותר בבחירות היא UKIP, מפלגת "העצמאות" הבריטית, שצפויים לזכות ברוב המושבים בפרלמנט השמורים לבריטניה. מנהיג המפלגה, נייג'ל פראג', קורא לארצו לפרוש מהאיחוד האירופי ולסגור את גבולותיה למהגרים.

      משבר האמון במוסדות השלטון בבריסל מגביר מאוד את הפופולריות של הבדלנים גם בזירה הפנימית, ומעורר חרדה עצומה בקרב השמרנים והלייבור לקראת הבחירות ב-2015. שתי המפלגות הגדולות התעלמו במשך רב מפראג', וסירבו להתעמת עמו ישירות, ובכך רק העצימו את מעמדו וחיסנו אותו מביקורת.

      נייג'ל פארג' מנהיג UKIP – מפלגת העצמאות הבריטית. אדינבורו, סקוטלנד, מאי 2014 (GettyImages)
      נייג'ל פראג', מנהיג UKIP, משוחח עם כתבים באדינבורו, השבוע (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

      כמו ז'אן-מארי לה פן, וכמו חירט וילדרס ושערוריית המהגרים ממרוקו, גם פראג' לא מצליח תמיד להתאפק ולהסתיר את הגזענות שטמועה בו. יועצי התקשורת שלו נאלצו, לא פעם, לקטוע ראיונות שבהם הוא הפליג באמירות גזעניות. לאחרונה הוא עורר סערה כשאמר שהיה "נתקף חשש אם קבוצה של רומנים היו עוברים להתגורר בבית הסמוך".

      פראג' צבר את רוב כוחו מההיסטריה שמבטאים הצהובונים בבריטניה בנוגע לבעיית ההגירה למדינה. בתחילת השבוע היה מפתיע לגלות שה"סאן" התנער ממנו, כשמאמר המערכת של הצהובון המפורסם הביע בהלה מהעמדות הגזעניות שהביע מנהיג הבדלנים הבריטים: "אמירתו לפיה רומנים הם פושעים, רק בשל היותם רומנים, היא גזענות לשמה".