וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מדיניות ענישה חדשה

אביעד הכהן

14.5.2014 / 9:10

כדי להתמודד עם נגע זה ולהרתיע את הרבים, לא די עוד במלל ובדברי כיבושין. הגיעה העת לעשות מעשה על ידי הצגתו של תג מחיר גבוה מזה שהיה נהוג בעבר לצידן של העבירות בתחום זה", קבע בית המשפט העליון לפני חמש שנים.

גזר הדין המהדהד של השופט רוזן קבע לעבירת השוחד תעריף חדש. עד אתמול מחיר השוחד בישראל היה נמוך. נמוך מדי. לפעמים אפילו מחיר מציאה.

מחקר שיטתי שנערך לאחרונה במרכז האקדמי "שערי משפט", כמו גם "תעריפון הענישה" שמצוי באתר המשפטי "נבו", מלמדים על הפער הגדול שבין הרטוריקה הגבוהה שנוקטים תדיר בתי משפט בישראל ביחס לעבירות שונות בכלל, ולעבירת השוחד בפרט, לבין העונשים שהם גוזרים בפועל על העבריינים.

למרות הרף הגבוה שנקבע בחוק לעבירת השוחד, עד שבע שנות מאסר, במקרים רבים הסתפקו מקבלי השוחד והשלמונים בשנת מאסר או פחות ובקנס בן עשרות אלפי שקלים בלבד.

אכן, ענישה תלויה בנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה. בין שאר הגורמים, יש להתחשב בעבירות נוספות שנעברו, בהיקף השוחד ובתדירותו, בהודאת הנאשם ובחרטתו, בהסדר טיעון, בנסיבותיו האישיות של המורשע ובמעמדו, בעונש שדרשה התביעה להשית על המורשע וכיוצא באלה.

לפני כארבע שנים הבדיל המחוקק, ובצדק, בין עונשם של נותני השוחד לבין עונשם של נוטלי שוחד, שהועלה והועמד על רף של עשר שנות מאסר. גם בתי המשפט החלו להוביל מגמה של החמרה ראויה במדיניות הענישה, בייחוד לגבי מקבלי שוחד.

אחד מפסקי הדין המנחים בעניין זה ניתן בבית המשפט העליון, שדן בערעור על הרשעת השר לשעבר בניזרי. "צר לי על השר, שממעמדו הרם ורב ההשפעה הידרדר לתהום כה עמוקה, וצר לי על משפחתו", כתב השופט אדמונד לוי ז"ל, "ברם מול כל אלה ניצבת התופעה של שחיתות גוברת בחברה הישראלית, תופעה שלא פסחה גם על מוסדות השלטון, והשלמה עימה כמוה כהשלמה עם הסתאבות ואובדן מוחלט של האמון במינהל הציבורי".

אמר - ועשה. בית המשפט כמעט שילש את עונשו של בניזרי, ומ?18 חודשי מאסר הקפיץ אותו לארבע שנות מאסר. בדחיית בקשתו של בניזרי לדיון נוסף הוסיף המשנה לנשיא השופט ריבלין כי במקרים מסוימים, כאשר מתברר כי הרף שהיה נהוג בעבר לא הגשים את מטרות הענישה, יש ויש מקום לקבוע רף חדש, וקבע כי יש צורך "לחזק את ההרתעה מפני מעשי שחיתות, זאת על רקע החומרה הרבה שיש בעבירות אלה והמשמעות הקשה שיש לריבוי המקרים האלה על דמותה של החברה הישראלית".

בגזרי הדין החמורים שהטיל על מורשעי הולילנד, יישם השופט רוזן היטב מדיניות זו. הוא לא חסך, לא במילים ולא בעונשים.

לשימת לב מיוחדת ראויה גם מורשת רבין. מאיר, לא יצחק. עד כה היה נהוג לחשוב שעיקר נטל השחיתות מונח על כתפי איש הציבור, מקבל השוחד. בדבריו הנוקבים, על חלקו של ה"מאכער" רבין, יד ימינו של שמואל דכנר המנוח בתעשיית השוחד ובעונש הכבד שהטיל עליו, הטמיע בית המשפט את עקרון היסוד עתיק היומין, שלפיו לא רק העכבר גנב אלא גם ה"חור" שהניע ושידל אותו למעשה הרע.

גזר הדין החמור שהושת על המורשעים, ובראשם ראש ממשלת ישראל לשעבר, הוא יום עצוב וכואב מאוד. להם, למשפחתם ולמדינת ישראל כולה. ועם זאת, הוא גם מקור לגאווה. מדינת ישראל יכולה להתגאות בשלטון חוק שבו לא ניכר שוע מפני דל, וגם ראש ממשלה, כאחרון הפקידים, עשוי לשאת בעונש כבד על מעשי שחיתות שבהם הורשע.

השוואה למדינות אחרות תגלה שעדיין אנו רחוקים מרחק רב מכמה מהן. כך, למשל, בארה"ב נידונו מורשעי שוחד למאסרים של 17 ו?24 שנות מאסר, ולתשלום קנס בגובה של עשרה מיליון דולר(!). הרף שהציב אתמול בית המשפט רחוק מכך (בראש ובראשונה בשל הוראותיו השונות של חוק העונשין הישראלי), אך מתווה דרך ראויה בהדגשת חומרתה של העבירה המשחיתה והמושחתת.

אולמרט ועמיתיו המורשעים מקווים שיש שופטים בירושלים. השופט רוזן הוכיח אתמול שיש לפחות אחד גם בתל אביב.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully