פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המבקר: כך משרד החינוך גרם להישגים הירודים במתמטיקה

      דוח המבקר לשנת 2013 קובע כי משרד החינוך לא הצליח לבלום את הירידה בכמות הניגשים לבגרות במתמטיקה ברמה מוגברת. מהדוח עולה: 60% מהמורים ביסודי לא הוכשרו ללמד מתמטיקה

      המבקר: כך משרד החינוך גרם להישגים הירודים במתמטיקה
      צילום: גדעון צנטנר, עריכה: טל רזניק

      מחסור במורים בעלי הכשרה מתאימה, הישגים נמוכים של תלמידים, פערים בין-מגזריים ותוכנית לימודים שלא רועננה במשך 20 שנה - אלה רק חלק מממצאי דוח מבקר המדינה לשנת 2013 שבחן את הוראת מקצוע המתמטיקה בבתי הספר בישראל. הבחירה לבחון מקצוע זה נובעת, כך מציין הדוח, ממצבו מעורר הדאגה בישראל. הישגיהם הנמוכים של התלמידים במבחנים ארציים ובינלאומיים, שיעורם הקטן של הנבחנים במבחני הבגרות במתמטיקה, פערים על רקע גאוגרפי והתמעטות הפונים למקצועות עתירי מתמטיקה באוניברסיטאות הוזכרו גם הם בדוח יחד כסיבות שהובילו להידרדרות המקצוע.

      פתיחת שנת הלימודים בביה"ס היובל בת"א (יותם רונן)
      שעות התקן לא יושמו בכל בתי הספר היסודיים (צילום אילוסטרציה: יותם רונן)

      מהדוח עולה כי תוכנית הלימודים בחטיבה העליונה אושרה לפני יותר מ-20 שנה ולא רועננה מאז. משמעות הדבר היא "היעדר תכנית לימודים עדכנית לחטיבה העליונה אשר מקשה את הוראת המקצוע, את פיתוח חומרי הלמידה ואת הכשרת עובדי ההוראה". כמו כן, מתוצאות מבחני המיצ"ב, הטימס והפיזה עלו פערים גדולים בין הישגי המגזר היהודי להישגי מגזרי המיעוטים. לפיכך, המליץ המבקר למשרד החינוך לבחון את יעילותן של התכניות שהוא מפעיל לצורך צמצום הפערים הלימודיים.

      דוח מבקר המדינה - סיקור מיוחד בוואלה! חדשות

      בחינת בגרות במתמטיקה, תיכון קריית שרת חולון, מאי 2013 (בן קלמר)
      בחינת בגרות במתמטיקה (צילום ארכיון: בן קלמר)

      בין השאר, בדק המבקר את שעות התקן שקבע משרד החינוך לכל שכבות הגיל, ומצא כי בשנות הלימודים תשע"ב ותשע"ג הן לא יושמו בכל בתי הספר היסודיים. "ניכר כי בעשרות בתי ספר בכיתות א' עד ג' לא לימדו את שעות הלימוד המחייבות" - ממצא אשר בלט במיוחד בבתי הספר של החינוך הממלכתי-דתי. גם שעות התקן שהוקצו למשתתפי "מיצוי ומצוינות במתמטיקה", תוכנית שנועדה לשפר את הישגי המתקשים במקצוע הליבה, היו נמוכות מהנקבע בייחוד בחינוך הדתי, הדרוזי והבדואי, צוין.

      בכל הנוגע למספר הנבחנים בבחינות הבגרות, מצא המבקר כי מספר הניגשים לבגרויות ברמה מוגברת פחת, נתון שבא לידי ביטוי אף יותר בקרב תלמידי חמש יחידות מתמטיקה. "יוצא אפוא שמשרד החינוך לא הצליח, למרות האמצעים שהקצה והתכניות שהפעיל, להעלות את מספר הניגשים לבחינות בגרות ברמה מוגברת במתמטיקה ולא הצליח לבלום את הירידה במספרם", נכתב בדוח.

      אירועי אלימות לא מדווחים

      דוח המבקר התייחס גם לתכניות למניעת אלימות של תלמידים וכלפי תלמידים, בכתבו כי חל שיפור ברמת האלימות הבית ספרית אם כי חלק מסוגי האלימות נשארו גבוהים. הדוח עסק גם בתכנית "עיר ללא אלימות" הפועלת בכמה ערים ברחבי הארץ ובאחריות משרד החינוך ומשרד לביטחון הפנים, ומצא כשלים ברמה ניהולית, כאשר הצביע על העדר תקשורת ושיתוף פעולה בין מטה על"א (עיר ללא אלימות) למשרד החינוך בחמש השנים הראשונות לתכנית. זאת בשל מחלוקות על מידת ההשפעה וההתערבות של משרד החינוך בתכנית. מאוחר יותר, במאי 2012 גיבשו השניים מתווה מוסכם אך הוא לא כלל את תחום החינוך הבלתי פורמלי וכן נושאים הקשורים לאלימות של תלמידים באינטרנט. גם לאחר גיבוש המתווה נמשכו הקשיים בין שני הגופים מאחר ולא נקבעו נהלי עבודה פנים משרדיים של השניים בבתי ספר ובמחוזות ולא התקיימו פגישות משוב והעלאת בעיות בין המחוזות, מה שפגע ביישום התכנית בפועל.

      בנוסף נמצא כי אירועי אלימות חמורים בהם גם הצקות ובריונות, לא דווחו כלל למפקחי המחוזות ולרשויות בגלל שלא מחויבים בכך בחוזר מנכ"ל משרד החינוך. כמו כן, על פי חוזר מנכ"ל על בתיה"ס ללמד את התלמידים בכל שלבי הגיל את התכנית "כישורי חיים" - תכנית להתפתחות רגשית, חברתית וערכית. אולם מתשובות המנהלים על השאלון האינטרנטי בשנה"ל התשע"ג, עלה שבכרבע מבתיה"ס לא יושמה התכנית על פי החוזר: בכשליש מהם היא לא יושמה כלל, ובשאר היא לא יושמה בכל שכבות הגיל. בכמחצית בתיה"ס שיישמו את התכנית לא הודרך הצוות החינוכי בנושא, כנדרש בחוזר.

      המורים לא יודעים ללמד מתמטיקה

      לצד סיבות נוספות כמו היקף משרתם של היועצים החינוכיים, ניכר מהדוח כי הסיבה העיקרית למצבה העגום של הוראת המתמטיקה בישראל היא איכות ההוראה הירודה. מהדוח נמצא כי בקרב כ-60% מהמורים בחינוך היסודי שלימדו מתמטיקה בשנת הלימודים תשע"ג, אין התאמה בין תחום ההכשרה שלהם ובין המקצוע שהם מלמדים. שיעורם של מורים אלה בחינוך החרדי היה גבוה במיוחד - 83%, ובחינוך הממלכתי דתי - כ-70%.

      עוד מצא המבקר, כי למעלה מ-50% מהמורים למתמטיקה מכל שכבות החינוך הממלכתי, ולמעלה מ-90% מקרב מורי המתמטיקה בחינוך הדתי, לא השתתפו באף השתלמות מקצועית בשלוש השנים האחרונות, זאת חרף הנחיות משרד החינוך למתן 30 שעות השתלמות בשנה למורה.

      יש לציין כי בתכנית אסטרטגית של משרד החינוך אשר יושמה בין השנים 2009-2011, נכללו תוספת הדרכה והשתלמויות למורים בחטיבת הביניים. אולם מהדוח עולה כי חמישית מהמורים למתמטיקה בחטיבות הביניים לא השתתפו בהשתלמות. בנוסף, בנובמבר 2011 החליטה ועדה מטעם המל"ג לכלול את המכללות האקדמיות לחינוך במערך הבדיקות להערכת איכות שעושה המל"ג מפעם לפעם, אך הדבר לא נעשה.

      תנאים ירודים ליועצים החינוכיים

      כשלים נוספים עלו בדוח שבחן את תנאי העסקתם של צוות היועצים החינוכיים המעניקים שירותיהם בבתי ספר ובגני הילדים. המבקר קבע כי תנאי העסקתם של היועצים החינוכיים במערכת החינוך והיקף משרתם אינם מאפשרים להם למלא את המשימות הרבות המוטלות עליהם ולסייע כראוי לנזקקים לשירותיהם. הדבר עלול לפגוע ברווחה הנפשית של הפרט ובתפקודו של המוסד החינוכי כולו. כמו גם איכות הפיקוח על עבודת היועצים שאינו מיטבי- העומס המוטל על המפקחים, בין היתר בשל היחס בין מספר המפקחים למספר היועצים החינוכיים ובשל תפקידיהם הנוספים של המפקחים במחוזות וביישובים, אינו מאפשר פיקוח תדיר ורציף על היועצים החינוכיים במוסדות החינוך שבמחוז.

      יצוין כי המשרד קבע בחוזר מנכ"ל משנת 2002 תקן מחייב לשעות הייעוץ החינוכי בחטיבה העליונה, שלפיו יוקצו 1.7 שעות ייעוץ שבועיות לכל כיתה. בביקורת נמצא כי התקן שקבע המשרד לשירותי הייעוץ בחטיבות העליונות אינו נותן מענה הולם לצורכי הייעוץ של מוסדות אלה ותלמידיהם, משום שאינו מביא בחשבון מאפיינים ייחודיים של בתי הספר ואת השונות בין הכיתות במגוון עניינים: מספר הילדים בכל כיתה, מורכבות הכיתות (למשל כיתה רגילה לעומת כיתת חינוך מיוחד), הרכב סוציו-אקונומי, מיקום גאוגרפי וכיו"ב. משתנים אלה משפיעים על יכולתם של יועצים חינוכיים לבצע את מכלול משימותיהם בהצלחה במכסת השעות הנתונה. כשל נוסף מתבטא בחינוך לגיל הרך, היסודי וחטיבות הביניים, כאשר משרד החינוך לא קבע תקן מחייב שיבטיח מתן שירותי ייעוץ מקצועיים ומיטביים במוסדות. יצוין כי כבר בשנת 1992 המליצה המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך להקצות שעות ליועץ חינוכי בכל חטיבות הגיל, לפי מפתח של שעה שבועית אחת לפחות לכל כיתה בבתי הספר היסודיים ושעה וחצי שבועיות לכל כיתה בחטיבות הביניים אך גם פניות חוזרות ונשנות שהפנה אגף הייעוץ למנכ"לי המשרד החל מינואר 2004 בבקשה לתקנן את הייעוץ החינוכי, לא הביאו לידי הסדרת הנושא.

      בחינת בגרות במתמטיקה, תיכון קריית שרת חולון, מאי 2013 (בן קלמר)
      מציאות עגומה. למצולמים אין קשר לנאמר בידיעה (צילום: בן קלמר)

      בהיעדר תקן לשעות הייעוץ החינוכי בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, ניתנים שירותי הייעוץ החינוכי בשעות המוקצות לעניין מתוך "סל שעות" בית ספרי או "סל שעות" של המחוז, על פי שיקול הדעת וסדרי העדיפויות התקציביים של מנהל בית הספר ומנהל המחוז, בהתאמה. עוד מצא המבקר כי בכמה מגני הילדים, בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים לא ניתנים כלל שירותי ייעוץ חינוכי. לפי נתוני המשרד, בשנת הלימודים התשע"ב (2012-2011) לא ניתנו שירותי ייעוץ חינוכי ב-10% מחטיבות הביניים, ב-20% מבתיה"ס היסודיים במגזר היהודי וב-50% מבתיה"ס היסודיים במגזר הערבי. בבתיה"ס במגזר החרדי, השייכים לחינוך המוכר שאינו רשמי, לא ניתנו שירותי ייעוץ חינוכי ב-26% מבתיה"ס היסודיים לבנות ובכ-85% מבתיה"ס היסודיים לבנים. במוסדות החינוך שניתנים בהם שירותי ייעוץ חינוכי, היקפם אינו אחיד. אשר לשירותי ייעוץ חינוכי בגני הילדים, נמצא כי רק כ-22% מגני הילדים יקבלו שירותי ייעוץ חינוכי בקביעות.

      כשל נוסף שנמצא קשור בשני הכובעים שנאלצים היועצים החינוכיים להחזיק: יועץ ומורה. משרד החינוך דורש מיועצים חינוכיים המועסקים במערכת החינוך לעסוק בהוראה בכיתות בין שליש לשישית ממשרתם. דרישה זו מעוררת קשיים ועלול ליצור תסכול, שחיקה ופגיעה בהתפתחות המקצועית של התחום. נוסף על כך, שני כובעיו של היועץ - מורה, שהוא דמות פדגוגית, בוחנת ואחראית למשמעת, ויועץ, שהוא דמות טיפולית, מכילה ומסייעת - שונים מאוד במהותם. בנסיבות אלה עולה חשש שתלמידים ואנשי צוות הפוגשים את היועץ בכובע המורה יתקשו לתת בו אמון בכובע היועץ ולהסתייע בו.

      יתרה מכך, בהיעדר תקן, היועץ החינוכי אינו יודע משנה לשנה אם יוכל להמשיך לעסוק במוסד החינוכי במתן שירותי ייעוץ - התחום שבו התמקצע - ובאיזה היקף משרה. זאת ועוד, מציאות שבה היקף משרתו של היועץ החינוכי תלוי בעיקר במשאבים שמנהל בית הספר מקצה לתחום הייעוץ מתוך "סל השעות" הכללי של בית הספר, עלולה להעמיד את היועץ החינוכי בקונפליקט כאשר עמדתו לגבי הפעולות שיש לנקוט בעניין מסוים אינה תואמת את עמדת המנהל. המבקר קורא להסדרה דחופה של שירותי הייעוץ החינוכי בכל שכבות הגיל, שתכלול תקן מחייב והקצאת משאבים. בנוסף, בחן המבקר את ההיבטים החינוכיים והארגוניים במערך הטיולים השנתיים ומצא ליקויים בטיפולו של המשרד בפן הפדגוגי של הטיולים ובמידת הטמעת תכנית הליבה בכל מערכת החינוך. כמו כן עלו ליקויים בהיבטים ארגוניים ובמימון הטיולים. המבקר המליץ כי למען הבטחת ההיבטים הפדגוגיים של הטיול ראוי שהמשרד יפעל ביתר שאת להגדיל את מניין רכזי הטיולים שהוכשרו והוסמכו לתפקידם ויפעל ליצירת תנאים שיעודדו אותם להתמיד בתפקידם.

      תגובות

      ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "המשרד מודע לצורך בקידום מקצוע המתמטיקה. בהתאם לזאת, במסגרת התכנית האסטרטגית השקיע המשרד משאבים רבים לצורך קידום הוראת המתמטיקה במערכת החינוך. כמו כן, וכפי שציין המבקר בדוח מטעמו, המשרד הגדיל את מספר שעות הלימוד במתמטיקה, הטמיע תכניות לימודים חדשות לבתי הספר היסודיים ולחטיבות הביניים, הקצה תוספת לימי הדרכה והשתלמויות וכן החל בהפעלת תכנית לצורך צמצום פערים באמצעות מתן מענה לימודי לתלמידים מתקשים, ומנגד מתן מענה לתלמידים מצטיינים (מיצוי ומצוינות). המשרד שוקד בימים אלה על תכנית נוספת שנועדה לתת מענים נוספים לחיזוק המקצוע ובכלל זה להכשרת המורים ולשונות הקיימת בין התלמידים".

      בנושא מניעת אלימות נמסר כי "משרד החינוך רואה בצמצום האלימות יעד מרכזי. לפיכך, המשרד פועל במספר מישורים כדי לצמצם את האלימות, וליצור אקלים בטוח בבתי הספר. נתוני השנים האחרונות של ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה בחינוך) מצביעים על ירידה כללית בשיעור האלימות. לצד ההתקדמות בהטמעת היעד של אקלים בטוח בבתי הספר והירידה הכללית באירועי האלימות, תקן המשרד חלק מהליקויים עליהם הצביע המבקר, והוא פועל לתקן את הליקויים האחרים, אשר עלו בדוח".

      אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ שעל חלק מנתוניה מתבסס הדוח, אמר בתגובה כי "דו"ח מבקר המדינה זועק לשמיים מכיוון שאסור להפסיק להשקיע בחיזוק המצוינות, מדינות שמצליחות בחינוך הבינו שמורה טוב עושה את כל ההבדל, הם הפתרון ולא הבעיה, ולכן הן משקיעות משאבים רבים בהוראה איכותית. על כן, יש להפסיק להאשים את המורים, אלא יש לתת בהם אמון ולאפשר להם לבנות את המקצועיות שלהם בעצמם".

      עוד הדגיש הורביץ: "המורים הם שליחי הציבור שלנו ועלינו לתמוך בהם כדי שיוכלו לתת מענה אישי לכל תלמיד, להציב לו יעדים שאפתניים, ולהתאים את דרך ההוראה לאופן החשיבה, לקשיים ולקצב הלימוד של כל תלמיד ותלמיד".