פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המבקר: ליקויים חמורים בפיקוח על המזון מן החי

      ביצים מזוהמות, ליקויי תברואה במשחטות ואי ביצוע בדיקות חיוניות על ידי וטרינרים מסכנים את בריאות הציבור - קובע המבקר, ומאשים את הממשלה והרשויות המקומיות באחריות למחדלים

      המבקר: ליקויים חמורים בפיקוח על המזון מן החי
      צילום: גדעון צנטנר, עריכה: טל רזניק

      דוח מבקר המדינה שמפורסם היום (רביעי) מציג ממצאים חמורים בכל הנוגע לפיקוח על מוצרי מזון מן החי בישראל. במהלך 2013 בדק המבקר יוסף שפירא את תקינותה של רשת הפיקוח והאבטחה על המסלול אותו עושים מוצרי בשר, דגים, ביצים וחלב מהמפעלים אל הצלחת שלנו. בכל הפרמטרים שבדק, חשף המבקר חורים רבים ושערורייתיים במערכת אבטחת המזון המסכנים את בריאות הציבור.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      ביצים רעילות באוכל שלנו, קובע המבקר (צילום ארכיון: יח"צ)

      בבדיקה נבחנו, בין היתר, היקפי המשרות של הווטרינרים הרשותיים, תקינותן של בדיקות טרום-השיווק שנעשות למזון מן החי בכניסה ליישובים (בדיקות משנה), פיקוח הווטרינרים הרשותיים על בתי עסק לשיווק מזון מן החי, פעילותם ומצבם התברואתי של בתי שחיטה לבעלי כנף והפיקוח על שאריות ביולוגיות וכימיות במזון מן החי.

      דוח מבקר המדינה - סיקור מיוחד בוואלה! חדשות

      אחת החוליות החשובות ביותר במערכת הפיקוח על המזון מן החי הם הווטרינרים של הרשויות המקומיות. אבל, כבר בבדיקת היקפי המשרות של הווטרינרים הרשותיים גילה המבקר כי מרביתם מועסקים במשרות מצומצמות בהרבה מהמבוקש, דבר המגביר את הסיכון לליקויים אשר עלולים לסכן את בריאות הציבור. הסיבה לפער בין הרצוי למצוי: הרשויות הן אלו שמעסיקות את הווטרינרים והאינטרסים שלהן לחסוך במשאבי העירייה אינם עולים בקנה אחד עם עמדת השירותים הווטרינרים.

      במקרים מסוימים אף דרשו השירותים הווטרינרים לפטר וטרינר רשותי בשל תפקוד לקוי ורשלני, והרשות סירבה לעשות זאת משיקולים זרים ובטענה כי למשרד החקלאות אין סמכות לפטר וטרינר רשותי. המבקר מותח ביקורת על הממשלה, שאינה מעגנת בחוק ובתקנות את היקף המשרה המינימלי שעל הרשויות להעסיק את הווטרינרים הרשותיים, ומסתפקת בהמלצות בלבד.

      רבע מהרשויות לא מבצעות בדיקות למוצרים

      עוד חושף המבקר, כי רבע מהרשויות המקומיות בישראל אינן מבצעות בדיקות של מוצרים מן החי בעת הכניסה ליישובים לצורך שיווקם. בבדיקות אלו, שנקראות בדיקות משנה, על הווטרינר של היישוב לבדוק האם ליצרני המוצרים ולמובילים שלהם יש רישיונות מתאימים, האם הטמפרטורה בה מאוחסן המזון בכלי הרכב תקינה והאם תאריך התוקף המוטבע על המוצרים לא פג. כמו כן, על הווטרינרים לערוך לפחות בדיקה מדגמית של המראה, הריח והמרקם של מוצרי המזון במטרה לוודא אם הם אינם מקולקלים והאם הם ראויים למאכל אדם. על פי תקנות שחיטת בהמות, לבעלי העסקים הפועלים בתחום השיפוט של כל יישוב אסור למכור בשר אם הוא לא עבר בדיקת משנה של הווטרינר הרשותי בכניסה ליישוב.

      אלא שעל פי דוח המבקר, 16% מהרשויות המקומיות בישראל אינן מבצעות בדיקות משנה כלל, ו-9% מהן מבצעות בדיקות משנה חלקיות בלבד. ביישובים אלו "הווטרינר כלל לא בדק את מוצרי המזון המו?בלים, אלא רק את קיומם של המסמכים הרלוונטיים ואת הטמפרטורה שבה אוחסן המזון בכלי הרכב המוביל". לפיכך, כותב המבקר, "יוצא אפוא שרבע מהרשויות המקומיות אינן מבצעות את בדיקות המשנה כנדרש".

      מבקר המדינה יוסף שפירא בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל בערב יום העצמאות. 5 במאי 2014 (יואב דודקביץ')
      "לעיתים, תדירות הביקורות שביצעו הווטרינרים בבתי העסק נמוכה". מבקר המדינה, יוסף שפירא (צילום: יואב דודקביץ')

      אלא שגם אחרי שהמזון נכנס ליישובים, נמצאו ליקויים חמורים בפיקוח על משווקי המזון מן החי. בין המשווקים ניתן למנות מפעלי מזון, רשתות שיווק, מסעדות ואולמות שמחות. "בכמה מן הרשויות המקומיות שנבדקו לא עשה הווטרינר הרשותי פיקוח בכל סוגי בתי העסק המשווקים את המזון לציבור", נכתב בדוח. "פיקוח חסר היה בעיקר במסעדות ובאולמות שמחה. עוד נמצא, כי לעתים הייתה תדירות הביקורות שביצעו הווטרינרים בבתי העסק נמוכה - במקרים מסוימים נעשתה ביקורת כזאת רק פעם בשנה".

      ממצא חמור במיוחד מיוחס למצב המשחטות לבעלי כנף בישראל. בדוח נכתב כי לפי הערכות שנתנו השירותים הווטרינריים, המשחטות המשווקות לשוק המקומי בלבד הן "ברמה מקצועית ותברואתית נמוכה לעומת המשחטות המשווקות גם לחו"ל". מדובר על 23 מתוך 31 משחטות מאושרות לבעלי כנף הפועלות בישראל, המשווקות את תוצרתן לשוק המקומי בלבד ואינן מייצאות אותו לחו"ל. "הערכה מעודכנת של המשחטות שעשה משרד החקלאות לאחר ביקורת זו העלתה כי רק 30% מהמשחטות המשווקות לשוק המקומי בלבד הן ברמה טובה מבחינת עמידתן בדרישות מקצועיות ותברואתיות של השירותים הווטרינריים". זאת, לעומת כל המשחטות המשווקות גם לחו"ל, שהוגדרו "ברמה טובה עד מצוינת". ההערכה התבססה על תחומים כמו רמת הניקיון, רמת התחזוקה, רמת התשתיות, רמת בטיחות המזון וטיב היחס לבעלי החיים.

      התוצאות המטרידות מקוממות עוד יותר לאחר שמתברר כי הן זוכות לגיבוי מהחוק הישראלי. "השוואה בין הדרישות המוטלות בחוק על המשחטות המקומיות לדרישות המוטלות על המשחטות המייצאות", נכתב בדוח, "מעלה כי על המשחטות המייצאות מוטלות בתהליך הייצור דרישות שאינן מוטלות על המשחטות המקומיות". דרישות אלו, נכתב, "מעלות לכאורה את בטיחות המזון המיוצר במשחטות המייצאות".

      "רבע מהרשויות אינן מבצעות בדיקות המשנה כנדרש"

      המבקר חשף גם כשלים רבים באבטחת המזון הניתן לחיות המשק, המותירים שיעורים גבוהים של חריגות בשאריות הביולוגיות שנותרו במוצרים מן החי. שאריות ביולוגיות כוללות חומרי הדברה, הורמונים, אנטיביוטיקה, או כל חומר אחר המשאיר שאריות בבעלי החיים באחת מהרקמות או האיברים שלו או בתוצרתו.

      אחד הסעיפים החמורים ביותר מתייחס לשאריות החומר הרעיל דיוקסין בביצי המאכל, מהן צורך הישראלי בממוצע 240 בשנה. "בבירורים שנעשו במשרד החקלאות ובמשרד הבריאות הועלה כי למעט שתי בדיקות, האחת בשנת 2008 והאחרת בשנת 2012, לא נעשו בישראל בדיקות לאיתור ולמדידת הרמה של דיוקסינים במזון", כותב המבקר. זאת, כאשר בבדיקה האחרונה, שבוצעה בסוף 2012 על ידי שירות המזון הארצי במשרד הבריאות ומשרד החקלאות, התגלו חריגות בדיוקסינים בביצים. "לפי ההערכה שנעשתה", כותב שפירא, "לצריכה יום יומית של ביצים המכילות רמות חריגות של דיוקסינים כמו אלה שנמצאו, יש השפעה ניכרת על פעוטות וילדים שעלולים להיות חשופים לסכנה בריאותית הצפויה מצריכת ביצים מזוהמות".

      יאיר שמיר ביום עיון לח"כים חדשים, ינואר 2013 (טלי מאייר )
      יידרש לממצאים? שר החקלאות, יאיר שמיר (צילום: טלי מאייר)

      לאור הממצאים החמורים הללו, מביע המבקר תמיהה ושואל ייתכן שהמשרדים הסתפקו ב-2012 בדגימות ביצים ב-0.5% בלבד מכלל הלולים המאושרים הקיימים בישראל. "נמצא כי בסקר נדגמו ביצים רק ממספר קטן מאוד של לולים - כ-15 לולים בלבד מבין כ 3,000 לולים שפועלים בארץ", כותב המבקר. "לפיכך לא היה ניתן לראות בתוצאותיו תוצאות של דגימה מייצגת".

      "חשיפה קצרה של האדם לרמה גבוהה ביותר של דיוקסינים עלולה לגרום לפגיעות בעור ושינוי בתפקודי כבד", מצטט המבקר מסמך שהפיק משרד הבריאות בנושא בשנת 2013. "חשיפה ממושכת קשורה להחלשה של המערכת החיסונית, השפעה על התפתחות מערכת העצבים, פגיעה במערכת ההורמונלית ובתפקודי פוריות. חשיפה כרונית של בעלי חיים לדיוקסינים גרמה לכמה סוגי סרטן".

      תגובות

      ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "בעניין המשחטות שמשווקות בשר עוף לשוק המקומי בלבד, המשרד פועל לקידום החקיקה לעדכון הדרישות שמוטלות בחוק על משחטות המשווקות בשר עוף לשוק המקומי בלבד, בכדי להתאימן לדרישות המוטלות על משחטות המשווקות גם לחו"ל יחד עם הגורמים המקצועיים והמשפטיים במשרד הבריאות, באמצעות תיקון מקיף לפקודת בריאות הציבור (מזון). קידום הצעת החוק הינו בסמכותו של משרד הבריאות. פער זה צומצם עם פרסום נהלים לאחרונה. המשרד ימשיך לפעול לצמצום הפער באמצעות פיקוח ואכיפת ההוראות במקרים המתאימים. המשרד עמל על נוהל חדש שיסדיר את האכיפה, ויכלול אפשרות סגירת משחטה שאינה עומדת בדרישות. זאת בנוסף, למספר משחטות שנסגרו בשנים האחרונות בשל אי-עמידה בדרישות המשרד.

      עמדת משרדי החקלאות והבריאות היא כי יש לקדם את תיקוני החקיקה בנושא בדיקות המשנה בהקדם האפשרי, ולא להשקיע מאמצים ומשאבים נוספים בפיקוח לפי מודל מיושן שאבד עליו הכלח. לאור זאת, ננקטות פעולות להסדרה מחודשת של בדיקות משנה, ולאחרונה הושגה הסכמה בין משרדי החקלאות והבריאות לעניין עתיד בדיקות המשנה. המתווה מייתר לחלוטין את בדיקות המשנה תוך 4 שנים לכל היותר ויעניק תוך זמן קצר פטור מלא מבדיקות משנה ליצרנים מוסדרים ומפוקחים דיים. לאור זאת אין משרד החקלאות מוצא טעם בהגברת הפיקוח בעת הזאת.
      בעניין ביצוע ביקורות של וטרינרים רשותיים על שיווק מזון מן החי בבתי עסק, הנושא אינו בתחום אחריותו של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, וכי הסמכות לפקח על עסקים אלה נובעת מחוקים שבאחריות משרד הבריאות בלבד".

      ממשרד הבריאות נמסר: "תיקון הפקודה אשר יביא לידי ביטוי את הסדרת נושא חלוקת הסמכויות הבין-משרדית ובכלל זה את נושא בדיקות המשנה ייתן מענה לחלק ניכר אם לא לכלל סוגיות אלו.

      בתגובה לדרישות השונות למשחטות שמשווקות לשוק המקומי לעומת משחטות שגם מייצאות את תוצרתן לחו"ל: "הנושא מצוי בפיקוח משרד החקלאות ואין ספק שיש להשוות את הדרישות למשחטה לשוק המקומי לעומת משחטה מייצאת בשים לב לסיכוי כי השוואת התנאים תייקר עלויות ולכן עלולה להוביל לעליית מחירי העוף בישראל.

      בתגובה להערת המבקר להרחיב את הדגימה בביצים (נדגמו ביצים מ 15 לולים מתוך 3000 לולים שקיימים בישראל): "ללא תלות להערת משרד מבקר המדינה (ועוד הרבה בטרם הערת המבקר) נוכח הממצאים יזם משרד הבריאות מהלך להרחבת הדגימות בביצים לצורך איתור ממצאים חריגים ומניעת שיווק ביצים בגינם ע"מ לשמור על בריאות הציבור . מהלך זה כבר החל".