טרור הוא מושג לטיני שמשמעותו אימה, או זוועה. הוא התגבש לכדי מושג פוליטי במאה ה?18, והוא מוגדר במילונים המדיניים כהתארגנות שנועדה לזרוע בהלה. וזה בעצם העיקר. הטרוריסטים הם, בדרך כלל, קבוצות קטנות, שאין ביכולתן להתמודד פנים אל פנים עם המשטר או עם קבוצות אחרות באוכלוסייה, ולכן הם משתמשים באמצעים של "פגע וברח". כך הם מבטיחים, במישרין או בעקיפין, כי הציבור יידע על מעשיהם, ומקווים כי אלו ישפיעו על השלטונות לחשוש מהם, או שישפיעו על גורמים מסוימים בחברה שאליהם הם מכוונים את מעשיהם. "תג מחיר" עונה על ההגדרה.
השר אורי אריאל קרא "להבדיל בין טרור אמיתי שנועד להרוג ובין מעשים חמורים שאינם קרובים לכך". לדעתי הוא פשוט אינו מבין טרור מהו. "טרור אמיתי" לא נועד להרוג דווקא, אלא להשיג מטרות פוליטיות בעזרת שימוש באלימות או בעזרת איום לשימוש באלימות. חטיפת מטוסים היתה המעשה הטרוריסטי הבולט ביותר בשנות ה?70, והוא לא נועד להרוג את הנוסעים אלא לסחוט את הממשלות המעורבות. כשטרוריסטים הורגים את מי שנחטף על ידיהם הם בעצם מודים בכישלונם. יש להם מטרות אחרות. הודעת ארגון על הטמנת פצצה, כדי להסתפק באיום ולא להרוג אנשים, אינה פוטרת אותו מהגדרתו כארגון טרור, משום שדי בהטמנת הפצצה כדי לאיים.
אל?קאעידה הוא ארגון טרור המשלב הרג והפחדה. האירוע ב?11 בספטמבר הביא אמנם למותם של אלפי אנשים, אך עיקר מטרתו היתה להפחיד את אמריקה, ואת הצלחתו הגדולה אפשר לראות עד היום בכל נמל תעופה בארה"ב. ארגונים אחרים הסתפקו באיומים ובהפחדות, בלי להרוג, ודי בכך כדי לערער את המערכת או להזיק לענייניה החשובים ביותר של המדינה.
מי נחשב לטרוריסט?
"הפקודה למניעת טרור" קובעת כי ארגון טרוריסטי פירושו "חבר אנשים המשתמש בפעולותיו במעשי אלימות העלולים לגרום למותו של אדם או לחבלתו, או באיומים במעשי אלימות כאלה". העונש הצפוי לחבר בארגון כזה הוא מאסר עד 20 שנה. על בסיס זה הוכרזה בעבר תנועת "כך" כארגון טרור, וכן תנועת כ"ח ("כהנא חי"). ההכרזה מאפשרת לגורמי הביטחון להגיע ביתר קלות לטרוריסטים, והאיום בעונש עשוי להרתיע את הפורעים. הגדרת "תג מחיר" כ"התאחדות בלתי מותרת", על פי תקנות הגנה "שעת חירום" מ?1945, כפי שעשתה הממשלה, מאפשרת אמנם לעקל את רכושה של ההתארגנות, אך אינה מטילה עונשי מאסר על חבריה, ולכן אין לה משמעות של ממש.
"תג מחיר" הוא ארגון ההופך לבעיה אמיתית לישראל. די לקרוא את הדו"ח השנתי של מחלקת המדינה האמריקנית על הטרור בעולם, ולהבין כיצד מתייחסת ארה"ב לחוסר האונים הממשלתי מול פעילויות הארגון הזה כלפי מי שאינו יהודי. הוויכוח אצלנו נוגע לצעדים שיש לנקוט, ובעניין זה, כדאי להאזין לשר לביטחון הפנים, לשרת המשפטים ולשב"כ.