הסופר עמוס עוז, מהדוברים המובהקים של השמאל הישראלי, השווה את מבצעי תג מחיר לניאו?נאצים. השוואה הזויה, מקוממת וחסרת כל בסיס רעיוני או מוסרי. השוואה שעלולה לשרת את אויביה המרים ביותר של מדינת ישראל. קשה מאוד לשמוע את הדבקת התווית הנוראה כשבועיים לאחר יום השואה, ובשבוע שבו נערכים טקסים לציון הניצחון על גרמניה הנאצית.
עמוס עוז בספרו "יהודים ומילים" מדבר ארוכות על הדברנות והמילוליות של היהודים. לדעתו, נוצר מצב שבו הדיבור נחוץ כנשימה והחיים עצמם קולחים בדיבור. מאדם האמון על דיבור ועל מילים אפשר לצפות ליותר עומק וחשיבה לפני שמשווים יהודים לנאצים. נדרשת מידה גדושה של שנאת אחים כדי ליחס לצעירים יהודים, העושים מעשים חמורים ומעוררי מדנים, ניאו?נאציות.
עברייני תג מחיר הם האיום החמור ביותר על מפעל ההתיישבות. הם חושבים בטעות שמעשיהם משרתים את חזון ארץ ישראל השלמה, אך בפועל הם עובדים ללא לאות בשירות השמאל. רקמת החיים במדינת ישראל עדינה, השסעים הפנימיים מורכבים וכל מעשה שיש בו פגיעה ביכולת לקיים יחדיו מציאות של חיים דמוקרטיים הוא מסוכן, ויש לפעול נגד מבצעיו במלוא חומרת הדין.
ממשיכי דרכו של היטלר
עשרות בשנים פורעים ומחבלים ערבים רצחו מאות רבות של יהודים בהשראת המופתי חאג' אמין אל?חוסייני, משרתו של היטלר. לא שמעתי אפילו פעם אחת שעמוס עוז קרא להם ניאו?נאצים או ממשיכי דרכו של היטלר בניסיון להשמיד את שארית העם היהודי שהתרכז במדינת ישראל.
לצערי, יש בינינו ישראלים שרואים באויב האכזר לוחמי חירות, ובנערים עבריינים שמנקבים צמיגי מכוניות וכותבים כתובות נאצה - ניאו?נאצים.
יהודי לעולם לא יכול להיות נאצי או ניאו?נאצי. הצעתי לעמוס עוז לשמור את הביטויים המתלהמים האלה למי שבאמת ראוי להם. בחברה הישראלית מתנהל כבר שנים ויכוח נוקב בין רוב הציבור, שמבין את משמעות החזרה לגבולות 67', לבין מיעוט נוסטלגי ששכח מה היה כאן לפני מלחמת ששת הימים. מותר וחשוב להתווכח, אבל גם בוויכוח צריך לשמור על גבולות הייאוש של השמאל.