היי דרומה: על המעבר של מועדון ה-700 פלוס לנגב

ראש אגף המודיעין, אלוף אביב כוכבי, מוגדר כקצין יסודי. על רקע הסקרים שבוצעו בקרב אלפי הטכנולוגים של אמ"ן והחשש העצום ממעבר לדרום בשנים הקרובות, החליט כוכבי למנות את אלוף-משנה ר', קצין מוערך שנמצא לפני פרישה מהצבא, לחקור את תופעת הרילוקיישן בארץ ובעולם. במסדרונות אמ"ן התבדחו כי שם משפחתו של הקצין, בעל העבר המבצעי המפואר, מעיד על כך שבסופו של דבר, תהליכים מסוג זה עולים ביוקר.

הקצין בחן כמה פרויקטים ענקיים, בסדר גודל של מעבר יחידות צה"ל דרומה, הן בישראל והן במדינות זרות, בדגש על ארצות הברית ואירופה. זאת, כדי לבחון אם החששות וההתנגדויות למעבר של משרתי הקבע המתגוררים באזור המרכז וצפונה הם סבירים, וכיצד ניתן להיערך אליהם. לדברי קצינים שנחשפו לחלק מהפרטים, המצב לא מלבב.

בצה"ל דרוכים לקראת המשימה להעביר את בסיסי אגף התקשוב והמודיעין לדרום. בחודשים האחרונים התקיימו כנסים ונערכו סקרים, שיחות קבוצתיות ודיוני מטה – הכל כדי להכין את השטח בצד המעשי, וכן לעסוק בצד המנטלי, כך שיובהר לכולם שהמעבר דרומה בוא יבוא. משרתי הקבע מדברים בגלוי כי הם מרגישים ש"עוקרים אותם מהמרכז" ויהיו לכך השלכות משמעותיות. הדאגות בצמרת אגף כוח האדם בצה"ל, אגף המודיעין ואגף התקשוב מתרכזות במשימה אחת: כיצד משאירים את הטכנולוגים הטובים בצה"ל ומעביר אותם דרומה?

קצין איסוף - לכל הטורים של אמיר בוחבוט

ככל שבודקים את פרויקט הענק של מדינת ישראל, מבינים כי השבר הוא גדול ורחב יותר ממה שנדמה - והפתרון לא נראה באופק. מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (במיל') דן הראל, שמכיר את הנגב היטב עוד מימיו כאלוף פיקוד דרום ומיתר תפקידו בצבא, הכניס רוח פרצים ותנופה בפרויקט. אולם, ככל שחלף הזמן הוא הבין כי הפערים גדולים מכדי שמשרד הביטחון יצליח להשתלט עליהם לבדו, גם אם יש בנושא החלטת ממשלה.

ממצגת שהגיעה לידי וואלה! חדשות והוצגה בפורום פנימי של משרד הביטחון עולה כי קריית ההדרכה - או בשפת החיילים, "עיר הבה"דים" – אמורה הייתה לעבור לנגב כבר בדצמבר 2014. אלא שעיכובים בבנייה ובהקמת התשתיות מסביב דחו את האכלוס לרבעון הראשון של שנת 2015. סך הכל אמורים לעבור לנגב 10,600 משרתים. בנוסף, גדוד הקשר המטכ"לי ובו 280 משרתים עתיד לעבור אף הוא, כשהאכלוס צפוי להתבצע בשנת 2016. כמו כן, על פי לוחות הזמנים, קמפוס אמ"ן ועמו 600 משרתים אמור להתאכלס כבר בשנת 2016, וכן קריית התקשוב, בה משרתים 5,000 חיילים, תאוכלס כבר בשנת 2018, יחד עם היחידה הטכנולוגית של חיל האוויר. עם זאת, גולת הכותרת של המעבר היא הקמת קריית המודיעין בנגב והעברה מדורגת של 15 אלף משרתים בין השנים 2020-2018.

בשיחות סגורות, מספר הראל כי האתגרים האמיתיים, אחרי בעיות כוח האדם שיש ויהיו לצה"ל, הם סביב התשתיות הלאומיות. אתגרים אלו כוללים, למשל, תשתיות תחבורה, ובהם פתרונות הסעה המונית לקריית ההדרכה ולקריית המודיעין, דוגמת קו רכבת לצומת הנגב, רכבת קלה לקמפוסים, ופתרונות דיור, כגון בנייה לשכירות והקצאת קרקעות לשכונות מגורים בתמהיל המאפשר תנאים נוחים למשרתי הקבע. בתשתיות בריאות, מצפה הראל להוספת כ-500 רופאים לדרום והרחבת בית החולים סורוקה בבאר שבע ב-450 מיטות אשפוז, או לחלופין הקמת בית חולים נוסף. עוד אתגר שיש לתת עליו את הדעת נוגע לתשתיות חינוך עבור ילדי משרתי הקבע ומקומות תעסוקה לבני הזוג של משרתי הקבע.

לצד אתגרים אלו, מזהיר הראל כי יש מחסור בידיים עובדות לפרויקטים המדוברים, וכי ללא תקציבים ואישורים מתאימים עלולים לחול עיכובים בפרויקטים השונים. העיניים נשואות לעבר משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומנהל מקרקעי ישראל. על פי הערכת משרד הביטחון, מדובר נכון לחודש זה בפער של 15 מיליארד שקלים כדי להיענות לדרישות של צה"ל ומשרתי הקבע.

בזמן שפקידי משרד הביטחון מנהלים דיאלוג מתמשך עם משרדי הממשלה, בהם עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר, מתנהלת עשייה מקבילה באגף התקשוב ואמ"ן. אחת הבעיות בתקופה זו היא לשמר כוח אדם טכנולוגי כשבארץ ובחו"ל ממתינות להם משרות מפתות מאוד, הכוללים תנאים מפליגים בהשוואה ללחץ, השחיקה ותנאי השכר בצה"ל. עיקר החשש הוא מתחילת ההיערכות לשנת 2015, במהלכה אמורים האגפים השונים להחתים את משרתי הקבע בדרגות הסרן לתכניות שירות. סרנים ורבי סרנים בסוף שנות ה-20 לחייהם ותחילת שנות ה-30 נמצאים בצומת דרכים מקצועית. הקצינים מעלים שאלות על מקום המגורים, עיצוב פני המשפחה והמשך תעסוקה. החשש העצום בצה"ל הוא כי מעבר דרומה ירתיע את הקצינים הטכנולוגיים האיכותיים מלחתום על התחייבות לשירות ארוך טווח. צה"ל, בעבר ובהווה, מפתה את משרתי הקבע עם מענקים, אך המעבר דרומה יגרום לטלטלה אמיתית בחיזוריו כלפי כוח האדם האיכותי, שכן נדרש כעת משהו מעבר לתמריצים הקיימים.

הניסיונות לחבר את משרתי הקבע אל השטח בנגב לא הניבו פירות, למעט יוזמות מקומיות של הקמת קבוצות ביישובים בהקמה, כמו כרמית בצומת שוקת. סגן-אלוף חן גולני, טכנולוג מאגף התקשוב, מקדם יוזמה עצמאית להקמת שכונה צבאית ביישוב. נכון לעכשיו רק עשרות משפחות הביעו הסכמה לכך. ואולם, אלפי משרתי הקבע רוצים יותר מזה: הם רוצים התחייבויות לגבי אורח החיים, אופי התעסוקה של בני הזוג, מגורים נוחים, מענקי סיוע ותנאים נוספים.

חשש נוסף בצה"ל הוא כי בשנים הראשונות ייאלצו הדרג הבכיר בצה"ל להסכים לתהליך יומיות: בבוקר יגיעו משרתי הקבע מאזור המרכז, ובערב ישובו לבתיהם. "אנחנו לא ניתן לכך לקרות", הסבירה קצינה בכירה מאגף התקשוב, שסיפרה כי נבחרה קצינה מצטיינת מהצפון למלא תפקיד ראש מדור ברמת גן. "אמרתי לה 'את הכי טובה שיש לנו, אבל אני לא רואה איך את מגיעה כל בוקר ב-08:00 וחוזרת בערב לנהריה'. היא השיבה: 'אני שוכרת דירה בתל אביב'. אכפת לי ממשרתי הקבע ואני גם מצפה שאנשים מגיעים בבוקר רעננים, הם גם ככה עובדים קשה. משרתי קבע, שמבינים כי התפקיד שלהם סופר חשוב וסופר מבצעי, דוגמת ממר"ם ו'מצפן', לא עוזבים את המשרד לפני 20:00 בערב במקרה הטוב".

עם זאת, הקצינה אופטימית והיא מאמינה שיש עוד זמן, למרות שמהנדסים מאמינים שהזמן דוחק, וכי מה שלא יעלה על הקרקע השנה - לא ייצא אל הפועל בעוד ארבע שנים. "אנחנו מורידים את מיטב המוחות וכוח האדם הטכנולוגי של צה"ל של המדינה לדרום. הם יהיו מנוע צמיחה של 'הסטארט אפ ניישן'", אמרה הקצינה הבכירה. "אם הנגב לא יהיה ערוך לקלוט אותם, אז במקום ללכת לעמק הסיליקון בבאר שבע הם יישארו באזור המרכז או יטוסו לעבוד בחו"ל. אתה רוצה להבין את הסוד של משרתי הקבע? גש למבנה כאן לידי ותראה באיזה תנאים הם עובדים. אבל אם תביט על תמונות שצולמו בערב יחידה או בטיול יחידה שלהם בשטח, יעלה לך חיוך. אנחנו צריכים את האנשים הכי טובים למלא את המשימה. אסור לנו אחרת. הרמטכ"ל תמיד אומר את זה: 'אסור שהמשימה תפגע'".

למרות החששות העצומים בקרב משרתי הקבע, שמוגדרים כמועדון ה-700 פלוס של צה"ל, מבהיר מנכ"ל משרד הביטחון כי לא יהיה מעבר דרומה של אגף המודיעין אם משרדי הממשלה לא יכינו את התשתיות הראויות לקליטת עשרות אלפי החיילים ומשרתי הקבע. גורם ביטחוני בכיר הוסיף: "מדינת ישראל לא יכולה להתקיים ללא המודיעין, ולכן המעבר דרומה לא יקרה בכל מחיר. זה המסר שעבר ממשרד הביטחון למשרד הממשלה".

משרת קבע נוסף באגף המודיעין הביע את דאגתו לגבי מצב התשתיות בנגב ויכולתן לקלוט עשרות אלפי אנשים בשנים הקרובות. "אם עכשיו רמת השירות של בית החולים סורוקה מוגדרת כנמוכה מאוד, ורמת התשתיות של התחבורה בעייתית מאוד, מה יקרה כשנגיע לנגב? איך יקבלו אותנו? מה יהיה עם החינוך של הילדים? במה תעבוד אשתי? איזה דיור נמצא? וכשנרצה לבלות - ניסע שוב למרכז? אנחנו מתלבטים", אמר. לדבריו, "חלקנו כבר הודיע למפקדים שאין לו כוונה לעקור את המשפחה גם במחיר של פיטורים מצה"ל. זה בולט היטב בסקרים".

במשרד הביטחון ובצמרת צה"ל כבר מבינים שהם יצטרכו להתאמץ ולהזיע כדי להשאיר את טובי המוחות בשירות קבע. לשם כך מתנהל משא ומתן מאחורי הקלעים, כדי להסדיר מענקים ותנאים מיוחדים לאלו שיידרשו לעבור לנגב. "משרדי הממשלה עובדים על כמה עבודות מטה במקביל, שכוללים מענקים, הרחבת שירותי בריאות, הגברת כמות הרכבות בשעה, תנאי מגורים ושכירויות באזור הנגב כולו, תרבות, תעסוקה ועוד. כשהמדינה רצתה להעביר רופאים דרומה היא נתנה להם 300 אלף שקלים מבלי שיחתמו על מגורים בנגב. לרופאים מרדימים נתנו חצי מיליון שקלים. אנחנו מבקשים בשם משרתי הקבע הרבה פחות, אבל כן התחייבות למגורים של לפחות חמש שנים בנגב", נמסר מצה"ל. בחודש הקרוב יוכרעו דיונים רבים בין משרד הביטחון וצה"ל למשרד האוצר ומשרד ראש הממשלה. משרתי הקבע פסימיים.