ההחלטה על "השעיית" השיחות מול הפלסטינים התקבלה בקבינט הביטחוני למרות שלא מדובר בעניין ביטחוני אלא פוליטי לגמרי. אתמול היה חשש לשלמות הקואליציה עקב חילוקי דעות בלתי ניתנים לגישור בין הבית היהודי ליש עתיד ולתנועה, היום, תודות לטראומת ההסכם רשות-חמאס, כולם יחגגו את יום העצמאות גם יחד.
מי שהחליט על ההשעיה היו ראשי הסיעות - נתניהו, לפיד, בנט ליברמן ולבני. כל אחד מסיבותיו שלו. רק האינטרס הלאומי לא היה שם. הפיצול בין אש"ף לחמאס היה תמיד התירוץ האולטימטיבי של דוברי הימין: אין טעם לעשות הסכם רק עם אש"ף ופתאום הצרה הזו, האיחוד, נפלה עליהם כרעם ביום בהיר (איפה שב"כ כשצריכים אותו?).
והגרוע מכל: חמאס אינו מתנגד שאש"ף ינהל משא ומתן עם ישראל. כך שההסכם הזה לא מאיים על קיום המדינה אבל הוא בהחלט מאיים על קיום הקואליציה. מכאן הפאניקה, מכאן סגירת השורות. איש המפתח הוא יעקב פרי, שר המדע וראש שב"כ לשעבר. פרי אמור להבין טוב מכולם שצפירות האזעקה של ממשלת נתניהו מפני ההסכם עם החמאס הן צפירות סרק.
היה כבר בסרט הזה
דקות אחרי פרסום ההסכם בין חמאס והרשות שוגרו שני טילים לעבר מי שנטען כי היה מעורב בירי רקטות. נפגעו שבעה, כמה מהם ילדים, למחבל שלום. בשב"כ הסבירו כי מדובר ב"פעילות מונעת". פרי אמור לדעת מה האינטרס של שב"כ ומה האינטרס של מדינת ישראל. יש מי שרואה בו נהנתן, אופורטוניסט וקרייריסט חלקלק. הכול נכון. כאילו לא תהיה לו שום בעיה לגלגל כמה משפטים מודאגים ולהתעלם ממה שאמור להיות הבנתו הבסיסית במה שצריך וניתן להיעשות במצב הנוכחי.
הוא ודאי יעשה זאת, אבל הוא גם הראשון שאמור לזהות את ההזדמנות שחמאס, מוכה עקב ניתוק הקשר עם איראן, חבר לרשות על בסיס הכרת אש"ף בישראל. אם להתעלם מח"כ עפר שלח, שהסביר כי מה שצריך לעשות עכשיו זה "לבחון את המצב", פרי הוא כיום המבוגר האחראי ביש עתיד. הוא כבר היה בסרט הזה, שומרי הסף, שבו הכו כל ראשי שב"כ על חטאי הפעילות השגויה שלהם. השכל הישר אומר שהוא למד את הלקח שלו וכי לא תינתן לו הזדמנות נוספת לכפר על שותפות במדיניות מטורפת.
לליברמן בנט ונתניהו אין בעיות עם חברי סיעתם ועם ציבור גדול שעובר שטיפת מוח מאסיבית. לבני ולפיד יעמדו מול אופוזיציה פנימית. זה לא ייקח ימים רבים עד שישקע אבק התירוצים ותצוף האמת המטרידה שנתניהו ושות' השתמשו בהכרזת האיחוד כדי לטרפד שיחות שממילא לא רצו בקיומן.
המשקל הפוליטי של לבני לא מאפשר לה לאיים בפירוק הממשלה או בהצעה "יצירתית" להמשך השיחות, מה שמשאיר את יש עתיד כמפלגה שאמורה להתמודד מול חיסול התהליך המדיני, שהוא, על פי לפיד, סיבת קיומה. בהנחה שלפיד מאוהב בהצגה של עצמו עד כדי עיוורון ועפר שלח יסיים לבחון את המצב, יש מצב שבו שתוף פעולה של שניהם יזיז את לפיד. אולי מהממשלה אבל בכיוון הנכון.
לכל הטורים של רן אדליסט בוואלה! דעות
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד