"כל מי שהוא יהודי הוא ניצול שואה", כך אומר הרב הראשי לשעבר ישראל מאיר לאו, ניצול שואה ממחנה בוכנוואלד, בראיון מיוחד לוואלה! חדשות לרגל יום הזיכרון לשואה ולגבורה. הרב לאו, ששרד את זוועות הנאצים ואיבד בשואה את הוריו ואחיו, הלין על תופעת הירידה מהארץ, ובמיוחד על ההגירה הישראלית לגרמניה.
"ציוני זה מי שאוהב את ארץ ישראל ומי שרואה בה את ביתו ועתידו. אני לא עזבתי את הגולה בשביל לשוב אליה, לעולם. כל ילדיי גרים בארץ ופועלים בה, הם בניהם ובנותיהם. אין צל של ספק שאנחנו באנו הביתה לא בשביל להתנתק ממנה", אמר לאו, יו"ר מועצת יד ושם וחתן פרס ישראל למפעל חיים.
במשך שנים נוהג לאו לנסוע ברחבי העולם ולספר את סיפור ההישרדות שלו. את ימיו הקשים בתקופת השואה פרש בספר "אל תשלח ידך אל הנער". "אני מרגיש חובה להפיץ את המקרה שלי. את הזכות הגדולה שנפלה בחלקי, את הנסים הגדולים שהיו לי. על כל צעד ושעל היו לי שליחים שהצילו אותי". בין אלה שעזרו להצילו במהלך אחת הסלקציות בגטו פיוטרקוב טריבונלסקי שבפולין היה אחיו הגדול נפתלי.
אתה זוכר את הנאצים ואת אנשי האס-אס, את כל ההיסטוריה שנגעה בך באופן אישי. מה אתה אומר היום על הטרנד הזה לנסוע לברלין?
"זה עצוב מאוד, וזה מראה שלא למדנו שום דבר מההיסטוריה. אז יש פה מאבקים, יש פה דילמות, אבל אין לנו ארץ אחרת וזה הבית. לנוער שחוזר ממצעד החיים אני אומר 'תנשקו את האדמה'. אתם לא יודעים להעריך, אני כן יודע".
זה כואב לך ברמה האישית?
"בהחלט, אני רואה בזה הפניית עורף לא רק לעבר אלא גם התנתקות מהעתיד. ברגע שאתה מתבולל, לא עלינו, ברגע שאתה מתנתק מהמולדת, מהלאום ומהמורשת היהודית, זה איבוד עצמי לדעת. איבוד רוחני, התאבדות ממש. נשאר לנו הגרעין החזק הזה, הגרעין הקשה ואותו צריך לשמור".
לדבריו, חרף המחלוקות בארץ, הוא לא חושש לעתידו של העם היהודי. "מקבלים מכה פה מכה שם, יש חיכוכים וחילוקי דעות - אבל הבסיס קיים, כי השורש הוא עמוק, שם אין שורשים".
למול הקולות בפלגים קיצוניים בעדה החרדית שאינם מקבלים את קיומה של מדינת ישראל ואת הציונות אמר הרב לאו: "היו כאלה שיקראו לה אתחלתא דגאולה, אני לא יודע בדיוק להגדיר את המושגים, רק לאלוהים הפתרונים. אבל אין לי ספק שכל הנביאים דיברו על חזון קיבוץ הגלויות".
