פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המלחמה על הגדר: הונאה היא שם המשחק

      הרחק מעין הציבור, מנהל צה"ל מלחמת מוחות מול חמאס בגבול עזה. עבודות תשתית נעשות, צירים נפתחים ונסגרים - הכול כדי לטשטש את מהלכי הצבא. "במקום שבו לא נדאג נחטוף מטענים"

      חיילים במהלך פטרול בגבול עזה. מרץ 2014 (רויטרס)
      חיילים מפטרלים בגבול עזה (צילום: רויטרס)

      נובמבר 2008. גדוד הסיור (גדס"ר) של חטיבת הצנחנים, בפיקודו של סגן-אלוף ירון פינקלמן, נערך למבצע "אתגר כפול" להשמדת מנהרת טרור שחפר חמאס מרצועת עזה לישראל בחסות מבנה ממולכד. בצה"ל העריכו כי חמאס יגיב אוטומטית בירי פצמ"רים לעבר הכוחות, ולכן הנחה פינקלמן את לוחמיו להתאמן על חפירת שוחות בתום כל יום אימונים. אושרי, אחד הלוחמים מהגדס"ר היה, כמו שאר חבריו, שוחה בכל לילה בבוץ. חופר ומקלל בקול רם.

      אחרי התלבטויות קשות בצה"ל ובדרג המדיני יצא המבצע לדרך ביום בחירתו של ברק אובמה לנשיאות ארצות הברית – 4 בנובמבר 2008. כמעט 400 לוחמי גדס"ר צנחנים כיתרו את האזור בזמן שכוח נוסף התקרב אל המבנה כדי להניח מטעני חבלה. פצצות מרגמה נפלו על ראשי הצנחנים כמו טיפות גשם. המנהרה והמבנה הושמדו. שישה מחבלים נהרגו. חיילים נפגעו, ביניהם אושרי ששכב בתוך שוחה ונפצע באורח בינוני מרסיסי פצצת מרגמה. פינקלמן ביקר את אושרי בבית החולים סורוקה בבאר שבע ושאל אותו, כשאמו העוטה כיסוי הראש לצדו: "מה שלומך אושרי?". הלוחם השיב בביישנות: "בסדר המפקד". פינקלמן, שידוע כמפקד קשוח, פנה אליו בשנית בחיוך חצי בציניות: "תגיד אושרי. מה אמרתם בלילות כשהייתם חופרים את השוחות?". הלוחם שתק והביט על אמו. "תגיד, תגיד. מה אתה מפחד?", דחק בו פינקלמן. אושרי נכנע למבטים. "שהמג"ד בן זונה", אמר. דממה. "ומה אתה אומר עכשיו?", שאל פינקלמן. האם הדתייה מיהרה להשתלט על השיחה, ואמרה: "אתה צדיק, צדיק, צדיק". מבצע "אתגר כפול" הביא לסיום הרגיעה בין ישראל לחמאס ולבסוף למבצע "עופרת יצוקה".

      אז, כמו היום, צה"ל לא רצה לדרדר את המציאות הביטחונית, אך חמאס עשה שגיאה קשה. בשנים האחרונות הבחירות האסטרטגיות שלו נעשות באופן שגוי. הוא דחף את פתח מהשלטון ברצועת עזה במקום לחקות את מעשה חיזבאללה בלבנון – לשלוט במציאות מבלי להיות השליט. היום חמאס אחראי לכלכלה, לרווחה, לביטחון ולשאר הבעיות, והנטל הפך לכבד מנשוא. לפני מבצע "עופרת יצוקה" הוא חשב שאם ידחק את ישראל לקיר היא לא תגיב, אבל בכל זאת הוא ספג במבצע עופרת יצוקה יותר מ-800 מחבלים הרוגים והרס נרחב לתשתיות.

      קצין איסוף - לכל הטורים של אמיר בוחבוט

      עצרת של חמאס לציון עשור למותו של שייח אחמד יאסין. עזה, 23 במרץ 2014 (רויטרס)
      נשאר יתום ללא פטרון אמיתי. עצרת של חמאס לזכר שייח אחמד יסין בעזה (צילום: רויטרס)

      לאחר מכן התנתק חמאס מאיראן לטובת חיבור לאחים המוסלמים בראשות נשיא מצרים מוחמד מורסי, אך הוא שוב טעה ונשאר כעת יתום ללא פטרון אמיתי שיזרים לקופתו תמיכה כספית. לפני מבצע "עמוד ענן" חשב חמאס כי הוא יכול לשחק באש מבלי להיכוות מצה"ל, אך שוב טעה. נוסף על תהליך קבלת ההחלטות השגוי, גם הבעיות הכלכליות בעזה הן סוג של מאיץ להסלמה. לבעיות בתחומים רבים ברצועת עזה לא נראה בשלב זה פתרון באופק. אחת הדוגמאות הקריטיות לכך היא בעיית המים. דוח האו"ם קובע שב-2016 לא יהיו לתושבי עזה מים לשתייה, זאת אף על פי שהם יושבים על שפת הים התיכון. האו"ם כתב בדוח כי מתקן התפלת מים שימלא את הצרכים עולה 500 מיליון דולר, אבל הקהילה הבינלאומית לא ממהרת לפתוח את הארנק.

      מלחמת מוחות

      מסיבות אלו מדובר בתקופה מתוחה מאוד, וכל ניסיון חדירה או שינוי בקרקע מקפיץ את צה"ל מקו הים מול נתיב העשרה ועד למשולש הגבולות מול רפיח. האחריות בנושא זה מונחת על כתפיהן של שתי דמויות מרתקות ועתירות ניסיון מבצעי: מפקד גדס"ר צנחנים בעבר ומפקד החטיבה הצפונית באוגדת עזה היום, אלוף-משנה ירון פינקלמן, ומפקד החטיבה הדרומית, אל"מ עמוס הכהן. גזרה אחת שמחולקת לשתי חטיבות. השטח דומה, למעט קו הים שבאזור של פינקלמן במקום ציר פילדלפי שבאזור של הכהן. גולת הכותרת של העשייה המבצעית מתחלקת לשניים: שימור הבנות מבצע "עמוד ענן" בין ישראל לחמאס ודריכות ומוכנות להסלמה.

      השטח משנה ללא הרף את פניו. צירים נפתחים ונסגרים, נעשות עבודות תשתית נרחבות, גדר תלתלית נפרשת במקומות בתוליים ועמדות טנקים עוברות ממקום למקום. "תחבולה", "הונאה", ו"שינוי שגרת הפעילות", זה שם המשחק, שמחר לא יהיה דומה להיום על מנת למנוע מחמאס ומשאר ארגוני הטרור לצפות את המהלכים העתידיים של צה"ל בגזרה.

      האחריות על הגזרה הזאת נחלקת בין פיקוד הדרום, פיקוד העורף וחיל הים, והאתגר המבצעי הוא לגרום לכולם לדבר באותה השפה. "זה שגנרלים מדברים ביניהם זה יפה", מסביר קצין בכיר בשטח, "אבל אני צריך שהכוחות ידברו ויהיו מתואמים 100%, וזה מה שקורה. חיילים שלי עולים על דבורות כדי לראות איך זה נראה מהים ולהיפך. זה לא פשוט. לדוגמה איך חיל הים אומר תדר? עורק. ואם אנחנו שומעים עורק? ישר שולפים ח"ע (חוסם עורקים – א"ב) ובגלל זה מתרגלים ומתאמנים".

      המרחק בין האזור המותר לדיג לפלסטינים לבין קו היישובים הוא קצר ביותר ולא מאפשר שיקול דעת נרחב לצה"ל. החודש הזה הוא שקט יחסית, אך החל מיוני יגיעו אלפי מתרחצים פלסטינים לחופים ומאות כלי שיט יצאו אל הים. המשימה תהפוך למורכבת עוד יותר כשיגיעו המתרחצים לחופי ישראל.

      דחפורים ברצועת עזה. (AP)
      "גם אם היית מביא אלף דחפורים לכולם הייתה עבודה". דחפורים ברצועת עזה (צילום: AP)

      מדובר במלחמת מוחות. צה"ל לא רוצה שהפלסטינים ידעו היכן נמצאים הכוחות. בשל כך, הופצצו בסבבי ההסלמה האחרונים בלוני תצפית של חמאס שהתגלו בחורף. כל קצין שמשרת באוגדת עזה מדקלם את הטענה כי הוא לא מבצע פעילות ביטחון שוטף (בט"ש) אלא "הגנה" - ובצדק. המילה בט"ש מעניק תחושה של שגרה ונינוחות. מפקדי החטיבות המרחביות רוצים שהכוחות יהיו דרוכים משום שהחשש שמנהרה התקפית תיחשף לפני ביצוע פיגוע כמו במבצע אתגר כפול מרחף באוויר, ותגובת סיכול של צה"ל תביא לקריסת ההבנות של מבצע "עמוד ענן".

      "אתה לא יכול להיות חזק בכל מקום", מסביר קצין בכיר בשטח, ומצביע על כלים הנדסיים כבדים פלסטינים המתקרבים לחורבות היישובים ניסנית ואלי סיני כדי לחפש מתכות. "אתה צריך לנהל סיכונים. כשיש 3,000 מתרחצים בזיקים יהיה פה טנק מוכן לירי. אנחנו לא לוקחים סיכונים".

      כוחות אוגדת עזה מנהלים מלחמת מוחות מתחת לפני השטח כדי למנוע מארגוני הטרור לבצע מהלכים מורכבים כמו לחפור מנהרות. "אני משנה לכולם כאן את ציר הזמן", מוסיף הקצין הבכיר ונהנה להביט על עמדת טנק שנחפרה לאחרונה עם דרכי גישה סמויים. "לא סתם אני מצפה מכל המפקדים שהשריר הכי חזק שלהם יהיה המוח. למשל בנושא המנהרות, זו בעיה גדולה הרבה יותר מפיגוע על הגדר. היא מערערת את כל תפיסת היסוד שלך, ולכן אני עסוק כל הזמן בלחשוב, ובמקביל לשנות את הציר שעליו נעים כוחותינו כל הזמן".

      מנהרת טרור שנחשפה על ידי צה"ל, מרץ 2014 (דובר צה"ל)
      מנהרת טרור שנחשפה במרץ האחרון (צילום: דובר צה”ל)

      פעולות חישוף השטח על ידי כלי הנדסה כבדים הם מבצע לכל דבר, שמאשר מפקד האוגדה תת-אלוף מיקי אדלשטיין באופן אישי ומאבטחים אותו השריון, חיל האוויר וכוחות חי"ר. חמאס מחכה שצה"ל יחרוג בעבודה ההנדסית ואז הוא פותח באש, לפעמים באמצעות פצצות מרגמה ולעתים בירי צליפה ממרחק של 800 מטרים. "זה מאמץ עיקש שלנו לדאוג שמאה ממטרים מהגדר יהיו נקיים מצמחייה. אנחנו לא גננים, אבל במקום שבו לא נדאג נחטוף מטעני חבלה", מוסיף הקצין הבכיר, ומצביע על הגדר התלתלית החדשה שנועדה לעכב פלסטינים שחצו את גדר המערכת להתקדם לעבר היישובים. "חישוף זה כסף, דלק של דחפור זה כסף, תלתלית זה כסף. הכול זה כסף ואני נדרש לתעדף את המשימות, כי גם אם היית מביא לי לפה אלף דחפורים לכולם הייתה עבודה. בשביל זה אני מפקד".

      בחודשים האחרונים מצביעה גדל היקף הפלסטינים החוצים את הגדר ונלכדים בידי הכוחות בשטח ישראל. לכך קדמה תופעה של הפרות סדר מדי יום שישי, שהפרו את השקט ששרר אחרי מבצע עמוד ענן. סוג של התערערות היציבות. התגובה הצבאית הייתה חריפה והפלסטינים דיווחו על הרוגים מאש צה"ל ועל פצועים בכל הפגנה. "בחרנו לירות במסית המרכזי", הסביר הקצין הבכיר את משנתו. "עשינו הכול כדי לצמצם את הפגיעה באנשים ולא לפגוע במי שהמסית שולח לעורר פרובוקציה, ביניהם ילדים. לפי הוראות הפתיחה באש, אני יכול. אני צח כשלג על פי הגדרות הפצ"ר. נכון. היו עשרות פצועים, אבל המדיניות שלנו עדיין מרוסנת. הם הבינו שאנחנו קשוחים ולא מתפשרים ובהתאם לכך הם החליטו להרגיע".

      הקצין מספר כי האתגר הגדול שלהם כמפקדים הוא תמיד לעשות הערכות מצב ולא להיות שבויים בקונספציות של עצמם. "אני באופן אישי מביא לכאן מפקדי חטיבות, חברים, ומבקש מהם לדעת מה אני לא עושה טוב", אומר הקצין. "זה כמו כוח אדום מבחינתי (כוח שמתרגל אויב, א"ב). בקצה השני של העשייה שלי אני רוצה לאפשר לחקלאים לעבד את הקרקע שלהם עד המטר האחרון".

      "יש פיקוד ויש משימה"

      סמוך לגדר אי אפשר להתעלם מעמדת ה"רואה יורה", אמצעי ירי שנשלט על ידי חמ"ל התצפיתניות ובאמצעותו אפשר לירות אש מקלעים לעבר גורמים חשודים. לכאורה נראה שהעמדה מקלה על המשימה הסיזיפית, אך בעיני הקצינים בשטח זה נראה אחרת. "הנה לך דוגמה להתלבטות מבצעית מאמש. רואים פה בן אדם הולך בלילה מ-500 מטר. הרואה יורה עליו. כל שנייה יכול לירות. כוח הקרקע גם קרוב. הסמג"ד אומר לי 'מה אעשה עם הרואה יורה?' אני עונה לו: 'אם יש לך סיור קרוב תביא אותו ואז נראה. אם 'רואה יורה' יכולה לפגוע בו, סבבה. למה לחשוף את הכוח? לך תדע מה עוד מחכה לנו בלילה הזה'. כל הזמן לחשוב. אתה עייף, מתוח ואתה צריך לקבל החלטות טובות. אם היה לי כסף הייתי מביא עוד 'רואה יורה'. זה כלי מעולה, אבל אין כסף לכל דבר".

      בשלב זה של השיחה, הוא מדבר בכאב על השיח נגד משרתי הקבע בחברה הישראלית ועל האחריות שיש להם כמפקדים להמשיך במשימה למרות מערכוני הסאטירה וטורי הפרשנויות הביקורתיים. "אני מבקש רק דבר אחד", הוא אומר בכעס, "אתה רוצה לדבר על קיצוץ? דבר על ביטחון לא על תקציב הביטחון. אותו דבר על חינוך, תדבר על איזה חינוך אתה רוצה ולא איזה תקציב חינוך. וכל מי שחושב שהוא יעשה את המשימה טוב ממני מוזמן לקחת אחריות. צה"ל הוא בפירוש לא בזבזני, אלא ארגון ענק והכי יעיל במדינה".

      פעיל הזרוע הצבאית של חמאס מחזיק רקטת קסאם (GettyImages)
      איש חמאס מחזיק רקטת קסאם (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

      השטח שנגלה מול עינינו מגבעת הפעמונים מכונה בפי מפקדי השטח "עמק הגראדים". ממנו ארגוני הטרור משגרים רקטות לעבר שטח מדינת ישראל, אך מתוך השטח הזה שוב עולה ההערכה כי יכולה לצוץ מנהרה שמתוכה תצא חוליית מחבלים. למשימת הגנה שכזו נשלח סרן טל נחמן, קצין האיסוף הקרבי שבו ירה לוחם גבעתי. "יש פיקוד ויש משימה", אומר הקצין הבכיר. "הדרג הטקטי יחליט איך המשימה מתבצעת. אני לא יודע לעזור לו בכל דבר. כשהייתי מ"פ התקרב אלינו מחבל. התצפית סובבה אותנו במקום עד שנהייתה לנו סחרחורת. בסוף הוא התרומם מאחורי סלע ויריתי בו. נתתי לו כדור בעין. צריך להיזהר מאשליית השליטה. שדה קרב הוא עולם של אי-ודאות. כל הזמן תהיה בשליטה. אסור לנו לחיות בעולם של ססמאות. תראה את חמאס. יש חמאס פנים, חוץ, זרוע צבאית, ואסירים. תראה כמה קבוצות לחץ. אני לא יכול להתייחס לכל מהלך. אני צריך להעמיד פה כוחות מוכנים לקרב הגנה".

      "אני בהחלט מוטרד מהבחירות הלא נכונות שעושים במשחק עם גפרורים", נזכר הקצין בסיפורי ילדות, "יש כאלה שהזהירו אותם והם הפסיקו לשחק באש, ויש כאלה ששרפו את החדר. לכן הנחת העבודה שלי היא שבזמן אנחנו מדברים יוצאת מנהרה. לזה אני מתאמן. לכן אני רוצה אנשים דרוכים ולא לחוצים. איך אתה דואג שאירוע כזה לא יחזור על עצמו? להתאמן ולהתאמן".