פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לרצוח רק מחוץ למועדון

      רצח החייל יפתח גריידי חידד את אחת הבעיות המרכזיות במלחמה באלימות של בליינים: כל עוד התגרה לא מתרחשת במועדון, לבעלי העסק זה לא ממש מזיז, אפילו שהחוק אומר אחרת

      נדמה שלא עובר שבוע מבלי שהעיתונים מתמלאים כותרות המדווחות על רצח, ולא בהכרח רצח כתוצאה ממלחמות עבריינים, אלא רצח מיותר בין בני נוער הנקלעים לקטטה במקומות בילוי. קצת אלכוהול משולב ביצר נעורים ובכמה תבלינים נוספים והאש מתפרצת. הורי הנערים המעורבים מתארים את ילדיהם כ"בני הטובים שנקלעו דווקא הם לתגרה שלא באשמתם", ועיקר הדיונים סביב הרצח מתעסקים בחינוך הנוער, באחריות ההורים ובמצב החברתי, אולם אין כמעט התייחסות לאחריותן של ה"אכסניות" שאפשרו לאותו רצח להתקיים.

      יותר בטוח בפעילות מבצעית / דעה

      התגרה השבוע בין קבוצת צעירים מגבעתיים, חיילים בחופשה שיצאו לבלות בבר ברעננה, אשר התפתחה לכדי רציחתו של יפתח גריידי בן ה-18, מעלה את השאלה הקשה והנוקבת: מה מידת אחריותו של המקום, המועדון או בעליו, למה שמתרחש באזור המועדון ומחוצה לו? למרבה הצער, מקרה זה מייצג רעה חולה שפשטה במדינת ישראל: ביקור במועדונים או פאבים המתפתח לקטטה – בדרך כלל בשל ויכוח חסר משמעות – אנשי הביטחון במקום מוציאים את השותפים לה אל מחוץ למועדון, שם היא מסתיימת בפציעה חמורה או במותו של אחד המשתתפים. ילד. תלמיד. חייל.

      משפחתו של יפתח גריידי, מתחה ביקורת על מאבטחי המועדון, שהוציאו את הצעירים החוצה במקום להפסיק את הקטטה. כאמור, לא מדובר בפעם הראשונה בה המועדונים מנסים להתנער מאחריות על ידי הרחקת התגרה אל מחוץ לכותלי המועדון. בדרך כלל, במקרים כאלה, טוענים בעלי המועדונים כי אין להם כל סמכות לפקח על באי המועדון לאחר שהם יוצאים ממנו. טענה שאין לה אחיזה בעיני החוק.


      בעלי המועדונים אינם יכולים לעצום את עיניהם לגבי הצפוי להתרחש מחוץ למועדון, עקב הקטטה שהתפתחה בתוכו. התנערות המועדונים מאחריות על ידי הוצאת התגרה מחוץ לגבולותיהם אינה לגיטימית לא מבחינת החוק ולא מבחינה מוסרית. על כן, תירוץ או הסבר למהלך של בעל המועדון או אנשי הביטחון מטעמו ה"משליכים" את המתקוטטים אל מחוץ לשטח המועדון ובכך סיימו כביכול את מחויבותם, אסור שיתקבל.

      מה אכפת למאבטחים?

      בית המשפט נתן את דעתו בנושא בפסיקה תקדימית במקרה דומה לפני מספר שנים. באותו מקרה, נרצח צעיר במהלך בילוי בדיסקוטק. לאחר שהצעיר וחבורתו הוצאו מהדיסקוטק על ידי בעלי המקום עקב קטטה שהתפתחה שם – בוצע הרצח. בית המשפט קבע כי חובה על הבעלים של אותו מועדון לנקוט באמצעים הנדרשים למניעת התנהגות מסוג זה וכי עליו לקחת בחשבון כי הקטטה שהתקיימה בתוך המועדון והסתיימה מחוצה לו, אינה מנתקת את הקשר בין השניים ועל המועדון לשאת באחריות. בית המשפט קבע באופן חד משמעי כי יש לראות את העניין כולו כמסכת אחת.

      יתר על כן, במקרה רצח יפתח גריידי השבוע, ובמקרים רבים אחרים, התקיפה שהובילה לרצח התאפשרה דווקא בשל הוצאת המתקוטטים על ידי המאבטחים מן המועדון וזאת, בניגוד לנהלים שקבעה משטרת ישראל, הקובעים כי במקרה של קטטה יש לזמן את המשטרה באופן מידי. התנהלות המועדון הייתה לא פחות מרשלנית ועליו לשאת באחריות לתוצאות.

      הנטייה הטבעית בקריאת החדשות האיומות הללו היא לחשוב על השותפים המרכזיים לסיפור – דהיינו התוקפים והמותקפים - ולהעלות שאלות ברוח "איך קרה הדבר?". זאת, כאשר אחריותו העצומה של מקום האירוע ובעליו, נותרת בצל. החוק קובע בבירור כי בעל המקום אינו יכול לסיים את מחויבויותיו כלפי המבקרים בו ברגע שיצאו מגבולותיו, לא כל שכן, להוציאם בעצמו אל מחוץ לגבולותיו, להפקירם ליצריהם ולצאת פטור במקרה של נזק כלשהו, שהוא המשך ישיר להתרחשויות בשטח המקום.

      הדרך היחידה לוודא כי בעלי מקומות הבילוי ינקטו צעדים אחראיים של עירוב כוחות המשטרה בטרם פינוי התגרה אל מחוץ לגבולות המועדון, היא באמצעות ענישה של מי שלא נוהג כך. ללא נקיטת צעדים הרתעתיים שיכללו ענישה משמעותית של בעלי מקומות הבילוי, יהיה קשה מאוד למנוע את המקרה הבא ולייצר תחושה של ביטחון באווירת הלילה.

      הכותב הוא עו"ד, ממשרד עמיקם חרל"פ ושו"ת, מומחה בדיני נזיקין, תאונות וביטוח

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד