וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פסח תש"ד ?תשע"ד : מה נשתנה?!

ד"ר חיים שיין

13.4.2014 / 9:06

לפני 70 שנה בדיוק, בליל הסדר של שנת 1944, באושוויץ, ישבו עשרה יהודים - ובהם סבי ז"ל - ושרו בשקט, כמעט בדממה, את "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות". התוגה היתה עמוקה, הכאב חד, כבר לא היו ילדים שישאלו את השאלות. אותם ילדים עלו השמימה במשרפות הלוהטות של מחנה המוות.

הלילה היה ארוך, ארוך מדי. יין, מצות והגדות של פסח לא היו להם, רק מנה גדושה של מרור. מרור חי ושורף שמפלח את הנשמה. כל אותו הלילה הם סיפרו ביציאת מצרים ואיש לא אמר להם כי הגיע זמן קריאת שמע של שחרית. שום שחרית לא נראתה באופק, רק שמיים שחורים וקודרים לקראת יום נוסף של יציאה לעבודה במחנה. אליהו הנביא לא הופיע בדלת, הים לא נקרע להם ובצעדים כושלים נעו שפופים, מוכים וחבולים ליום נוסף של שעבוד בפרך. הם היו משוכנעים שזהו ליל הסדר האחרון בחייהם, כבר לא נותר ניצוץ של תקווה, הנר דעך.

מחר בערב, בנהריה, בחברתם של חבריי הלוחמים, נכי צה"ל מכל מלחמות ישראל, נסב לשולחן הסדר כבני חורין במולדת שאליה חזרנו כנגד כל הסיכויים.

אילוסטרציה. ShutterStock
נשחזר כיצד קבוצה גדולה של עבדים, שהחליטו שהם עם, קמה והתחילה ללכת בדרך הארוכה אל הגאולה/ShutterStock

הנכדים ישאלו את ארבע הקושיות, נשתה ארבע כוסות ונספר באריכות את סיפור יציאת אבותינו מארץ מצרים לאחר מאות שנים של עבדות. נשחזר כיצד קבוצה גדולה של עבדים, שהחליטו שהם עם, קמה והתחילה ללכת בדרך הארוכה אל הגאולה.

יוסי, צנחן נכה צה"ל ממלחמת ששת הימים, יספר את אגדת שחרור עיר הקודש והמקדש, נעלה את ירושלים על ראש שמחתנו ונסיים את הסדר בשירה אדירה "לשנה הבאה בירושלים". מייד לאחר מכן נזמר "שומרים הפקד לעירך כל היום וכל הלילה, תאיר כאור יום חשכת לילה". אכן, אור גדול שמאיר את חיינו הלאומיים לאחר שנות חושך ארוכות.

יישוב קטן בן 600 אלף תושבים עמד מול כל צבאות ערב. מיליוני יהודים עלו לישראל ונקלטו בה. תוך כדי מלחמות ובעיות ביטחון מורכבות הוקמו מרכזי תעשייה ומדע ושירותי רפואה מהמעולים בעולם, ומעל הכל נתקיימו בימינו דברי הנביא יחזקאל: "ו?א?ת??ם ה?ר?י י?ש??ר?א?ל ע?נ?פ??כ?ם ת??ת??נו? ו?פ?ר?י?כ?ם ת??ש??או? ל?ע?מ??י י?ש??ר?א?ל כ??י ק?ר?בו? ל?בו?א: ו?ה?ר?ב??ית?י ע?ל?יכ?ם א?ד?ם כ??ל ב??ית י?ש??ר?א?ל כ??ל??ה ו?נ?ש??בו? ה?ע?ר?ים ו?ה?ח?ר?בו?ת ת??ב??נ?ינ?ה". אדמת ישראל שחיכתה אלפיים שנה מתעוררת לקראת שוב הבנים הביתה, וארץ ישראל נבנית בכל מקום.

משמעותה של החירות היא לשאת באחריות. בשורשה של האחריות - הדאגה לאחר. השרשרת לעולם לא יכולה להיות חזקה מהחוליה החלשה בה.

ההגדה של פסח מתחילה בקריאה לכל הנצרכים לבוא ולהצטרף לסעודת ליל הסדר. את הקריאה הזו צריך להמשיך לאורך כל השנה. המאבק בעוני הוא מאבק על דמותה של החברה, על ערכיה ועל חוסנה.

בני חורין אינם אמורים לפחד מאימת זרים. שכנינו הקרובים וידידנו הרחוקים חייבים לדעת כי אזרחי ישראל נחושים וחזקים, איש אינו יכול לאיים עלינו. הימים שבהם היינו עבדים רדופים הסתיימו. את רוח החירות של חג הפסח חובה להבהיר לעולם כולו - בארץ ישראל קם העם היהודי, קם שלא על מנת להתכופף.

  • עוד באותו נושא:
  • פסח
  • השואה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully