מעטים הישראלים שהופתעו מכך שהמו"מ עם הפלשתינים גווע והולך. ההחלטה הפלשתינית להגיש מועמדות ל?15 מוסדות בינלאומיים, חלקם קשורים לאו"ם, היא הפרה יסודית של הסכמי אוסלו. ג'ון קרי הפציר בפני אבו מאזן לחדול מכך, ונענה בתשובה שלילית מוחצת.
לאחר מכן המשיכה הרשות ללעוג לארה"ב באמצעות הגברת דרישותיה בקנה מידה חריג. אלו כללו הכרה בקווי שביתת הנשק מ?1949 כגבולות סופיים - דבר שידרוש ויתור על הכותל המערבי ועל פרבריה היהודיים של מזרח ירושלים; שחרור 1,200 מחבלים נוספים, ובהם ברגותי וסעדאת, רוצחו של השר רחבעם זאבי; מתן אזרחות ישראלית ל?15 אלף משפחות הפליטים הפלשתינים במסגרת זכות השיבה הערבית ודרישה ל"הסרת המצור מעל עזה".
קרי, כדי לגונן על עצמו מפני המפולת הקטסטרופלית של התערבותו הכושלת, חזר בעדותו מול ועדת יחסי החוץ של הסנאט להרגל הישן והמפוקפק של הפעלת שקילות מוסרית על שני הצדדים, אך הטיל את מירב האשמה על ישראל.
תוך כדי אימוץ הגישה הפלשתינית, הוא האשים את ישראל בכך שנמנעה משחרור מקבץ המחבלים האחרון ובפרובוקציה מפני שאישרה את הבנייה בגילה - פרבר יהודי שאין כל ספק כי יישאר לעד בידי ישראל. למעשה, הוא הצדיק את החלטת הפלשתינים להצטרף ל?15 הארגונים הבינלאומיים.
יש הכרח שהממשלה תגבש יוזמה גלובלית משמעותית לקידום עמדת ישראל. יהיה עליה לוודא ששגרירינו משיקים קמפיין עוצמתי ומזמינים באופן פעיל את תמיכת הקהילות היהודיות וידידי ישראל. עלינו להמחיש את חוסר מוכנותם של הפלשתינים לוותר בכל נושא, ובייחוד את התעקשותם שלא להתגמש בשלושה נושאים קריטיים שהם בסיס לדו?קיום אמיתי: זכות השיבה לפליטים, מוכנות להגיע לסיום הסכסוך והכרה בישראל כמדינה יהודית.
יש לשוב ולהדגיש את המובן מאליו. לשלום נדרשים שני צדדים, וויתורים חד?צדדיים נוספים פועלים רק כתמריץ לפלשתינים להפעלת דרישות חריגות יותר. מדובר בכך שסיום הריבונות היהודית תופס מקום חשוב יותר בסדר העדיפויות של הרשות מאשר עצמאותם המדינית.
הפלשתינים צפויים ליזום קמפיין גלובלי עוצמתי לגינוי, להפללה, לדה?לגיטימציה ולהחרמה נגדנו. צירוף המדינות האיסלאמיות, העולם השלישי ומדינות נבלות מבטיח רוב עוין תמידי נגד ישראל בכל מוסדות האו"ם. גינוי ישראל החודש במועצת האו"ם לזכויות אדם, בנושאים שכללו הפרה לכאורה של זכויות האדם של אזרחים ערבים בגולן (האירופאים נמנעו), אומר הכל.
אנו זקוקים לתמיכת הציבור האמריקני והקונגרס כדי להניא את אובאמה מנטישתנו, וכדי להבטיח שהקמפיין הפלשתיני יוגבל להחלטות חסרות תוכן. יש לנו סיבות אמיתיות לחשוש שממשל אובאמה עלול לעמוד מן הצד, להימנע מהפעלת הווטו במועצת הביטחון ולעודד באופן בלתי רשמי את האירופאים לכפות עלינו להמשיך בוויתורים.
ומצידנו, עלינו להבהיר כי אין לנו כוונה להציע ויתורים נוספים ולשחד את הרשות לשאת ולתת עימנו. כשהפלשתינים יאותתו על מוכנותם לנהל שיחות כנות ללא תנאים מוקדמים, נשיב בחיוב ונחזור להפגין מוכנות, בדרך לשלום אמת.
אחרי האשמות קרי: חשיבות ההסברה
איזי ליבלר
10.4.2014 / 8:17