פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לעצור את המחבלים היהודים

      בשטחי הגדה המערבית נעצר כל פלסטיני שמהווה "סכנה לביטחון הציבור" בשיטה של מעצר מנהלי, פורעי "תג המחיר" בשטחי הקו הירוק מסתובבים חופשי. והריבון מגלגל עיניים

      כמעט ואין שבוע שחלקנו מזדעזעים מאירועים המכונים אירועי "תג מחיר" המתבצעים בחלקם הגדול על ידי פלג קיצוני של מתנחלים, אשר איננו מכיר במרותו של שלטון החוק, והלכה למעשה הכריז מרד נגד רשויות המדינה. האירוע האחרון בשטח הקו הירוק, היה ביישוב גוש חלב בגליל, זאת אף בהתעלם מאירועי יומיומיים המתרחשים בגדה המערבית מבלי שהתקשורת תטרח אפילו לדווח עליהם.

      הטקס הקבוע לאחר כל אירוע בזוי כזה, הוא גינוי של ראש הממשלה, נשיא המדינה, ושאר פרנסי העיר. דעתי היא כי התנהלות הריבון היא לא יותר מצביעות. צביעות שנמשכת בין היתר בשל העובדה שרוב אזרחי ישראל אינם מודעים לפער בין אכיפת החוק בגדה המערבית נגד פלסטינים לבין אזרחים ישראלים.

      פלסטינים תושבי ואזרחי הגדה המערבית כפופים לחקיקה הצבאית הישראלית - ביטחונית. בין הצווים הללו, ישנו צו בדבר מעצרים מנהליים (הוראת שעה) [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1591), התשס"ז – 2007. עיקרו של הצו, קובע כי אם למפקד הצבאי יסוד סביר להניח שטעמי ביטחון האזור (הגדה המערבית) או ביטחון הציבור מחייבים שאדם פלוני יוחזק במעצר, רשאי הוא להורות על מעצרו לתקופה שיקבע, שלא תעלה על חצי שנה.

      מי מהווה סכנה לביטחון הציבור?

      הפיקוח על המעצרים המנהליים מתבצע על ידי בית משפט צבאי (ישנם שניים, האחד במחנה סאלם והאחר במחנה עופר). אלפי מחבלים ופורעי חוק פלסטינים יושבים כיום בבתי כלא ישראלים על יסוד מעצרים מנהליים. הם נעצרים משום שהם מהווים סכנה לביטחון הציבור או האזור, ובעיקר כאשר אין לשירות הביטחון הכללי ולצה"ל די ראיות כדי להעמידם לדין.

      אך האם זהותם של מעורבים בפעולות תג מחיר אינם ידועים לכוחות הביטחון? מסופקני. שכן כפי שמערכת הביטחון יודעת לבצע מעצרים מנהליים של חשודים פלסטינים בטרור, ובשים לב לשלל מעצרים שמערכת הביטחון מבצעת (שמסתיימים במפח נפש), ההנחה הברורה היא שכוחות הביטחון יודעים גם יודעים.

      נקודת ההנחה גם מקבלת ביסוס בלא מעט ראיונות שבכירים משירות הביטחון העניקו לתקשורת. כך שהמסקנה היא ברורה - הריבון (הוא הרשות המבצעת, קרי: צה"ל, שב"כ, ממשלה) בוחר לשלם מס שפתיים ולגנות את אירוע התג מחיר במלל, אך בוחר שלא לטפל בתופעה בדרך פשוטה והיא ליישם את הצו בדבר מעצרים מנהליים כפשוטו - נגד מחבלים יהודים. לכל הפחות, כפי שמערכת הביטחון מיישמת אותו נגד פלסטינים תושבי הגדה.

      בנוסף, אציין שבמערכת הביטחון נטען לא אחת כי הראיות שנאספות בהליכי מעצר של פעילי טרור יהודי, אינן מספיקות לצורך העמדה לדין. אך בין היתר, לא לשם כך נועד המעצר המנהלי? מעצר לצורך שמירה על ביטחון כאשר אין די ראיות להעמדה לדין? האם ביטחון התושבים הפלסטינים בגדה המערבית איננו מוגדר "כציבור" הראוי לשמירה? בעיני המסקנה היא ברורה. התנהלותה של מערכת הביטחון היא לא יותר מצביעות מנדטורית.

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד