בעיצומם של הניסיונות להחיות את המשא ומתן הישראלי-פלסטיני, הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בירושלים אישרה היום (חמישי) את הקמתו של "מתחם קדם", מרכז המבקרים השנוי במחלוקת המתכונן להיבנות בשכונת סילוואן בעיר למרות רוחם של תושביה הפלסטינים של השכונה. תכנית הבנייה הראוותנית משתרעת על פני שטח של 16,000 מטרים רבועים במבנה בן שבע קומות הכולל מוזיאון, הרחבת הגן הלאומי "עיר דוד", חיזיון אור-קולי ומתחם ארכיאולוגי. כמו כן, צפוי להיבנות במקום חניון תת-קרקעי ובו 250 מקומות חנייה. עלות המתחם עשרות מיליוני שקלים, ועמותת אלע"ד צפויה לממן את הקמת המבנה מכספי תרומות על קרקע שמנהלת רשות הטבע והגנים.
הוועדה המחוזית ירושלים שמעה את ההתנגדויות לתכנית וסברה שהתכנית להקמת מרכז המבקרים תסייע לחשיפת המימצאים הארכיאולוגים החשובים לציבור הרחב ותשמש מוקד תיירות שיסייע לפיתוח העיר ירושלים. לאחר שמיעת כל ההתנגדויות החליטה הוועד לאשר את התכנית בכפוף למספר שינויים, בהם: צמצום היקפי הבנייה, הנחיה שגובה המבנה לא יעלה על מפלס הרחוב העליון למרגלות החומה ופתיחת גג המבנה והמעברים למפלס התחתון לרווחת הציבור הרחב. עוד הוחלט כי שימור הממצאים ארכיאולוגיים יובטח בטרם מתן היתרי הבנייה.
מנגד, יש מי שתוקף את התכנית, הכוללת בנייה מעבר לקו הירוק, ואף טוען שיש בה כדי להנציח את השליטה היהודית במזרח ירושלים.
במסגרת התכנית, עתיד להפוך "חניון גבעתי" מגרש חנייה מוזנח שתחתיו נקברו דורות רבים למרכז שבו יוצגו חפירות וממצאים ארכיאולוגיים. המצדדים בתכנית טוענים כי שילוב המבנה המתוכנן עם תכנית שימור העתיקות יאפשר את לשמר את העתיקות ולחשוף אותן בצורה מיטבית לקהל. השימושים במרחב לקליטת המבקרים מתוכננים במבנה בקפידה, והתכנית אף מקצה את כל אזור הגג לטובת הציבור, שימוש שמעולם לא התקיים במקום. לטענת המתכננים, המבנה תוכנן תוך התחשבות מרבית בגובה החומה ובגובה הבתים הסמוכים, וחזותו משתלבת בצורה מכובדת בסביבה.
האדריכל זאב מרגלית, מנהל אגף השימור והפיתוח ברשות הטבע והגנים, המשמש נציג מטעם הרשות בוועדה, סיפר כי רשות הטבע והגנים מנהלת את האתר בירושלים בדיוק באותו אופן שבו היא מנהלת את כל הגנים הלאומיים ושמורות הטבע בארץ. "כמקובל בעולם, אתר ארכיאולוגי חשוב כמו תל דוד צריך לספק מרכז מבקרים מתקדם שבו אנו נותנים את השירות למבקר, את בסיס הידע, את ההמחשה ואת הוראות הטיול, כמו בכל מקום אחר בעולם", אמר מרגלית. "הרשות לא עסקה מעולם בנושאים פוליטיים. הגישה שלנו היא מקצועית לחלוטין. ההתנגדויות הן על רקע פוליטי ולא מקצועי. מדובר בפנינה אדריכלית של ממש ואחד המרכזים המרהיבים בארץ, שיוסיף המון לגן הלאומי הסובב את חומות ירושלים, לעיר דוד ולירושלים רבתי".
התכנית עוררה התנגדות רבה בטענה שהיא תפגע באתר ארכיאולוגי, והיא צפויה לעורר גם את זעמם של הפלסטינים ולגרור גינויים בינלאומיים, בשל העובדה שהיא נבנית באזור שמעבר לקו הירוק בירושלים, סמוך מאוד לכותל המערבי ולהר הבית. עמותת "עיר עמים" טוענת כי קידומה של התכנית בוועדה לתכנון ולבנייה נובע מהשפעתה של עמותת אלע"ד, המפעילה את הגן הלאומי עיר דוד הסמוך. לטענת עיר עמים, התכנית מנוגדת לעקרונות התכנון והשימור המגנים על העיר העתיקה. עיר עמים אף יצרה עצומה נגד בניית המתחם, ועליה חתומים אנשי רוח ואקדמיה, בהם דוד גרוסמן, חיים גורי, אגי משעול, פרופ' זאב שטרנהל, פרופ' ירון אזרחי, פרופ' אליס שלוי, האדריכל דוד קרויאנקר, לארי אברמסון, אלמוג בהר ופרופ' משה הלברטל.
בהתנגדות שנשלחה לוועדת התכנון ועליה חתומים 35 אנשי אקדמיה ורוח נכתב בין היתר כי "מימושה של תכנית מתחם קדם תביא לפגיעה קשה ובלתי-הפיכה במראה העיר העתיקה ובמורשתה האדריכלית יקרת הערך". החתומים טענו כי המבנה יפגע אנושות בסימן ההיכר החזותי הבולט ביותר המתקשר עם ירושלים, ישנה את אופיין של הכניסות המסורתיות לעיר העתיקה ויוביל ל"קבירתם" של ממצאים ארכיאולוגיים. "לא ייתכן שפרויקט בהיקף שכזה והשלכותיו הנרחבות על אזור שמהווה את לב המורשת הדתית, התרבותית והלאומית של ירושלים יתקיים ללא כל דיון ציבורי פתוח ודמוקרטי שנוגע לכלל תושבי העיר באשר הם".
עוד נטען כי התכנית להקמת מבנה מסוג זה לעמותה פרטית בעלת אינטרסים פוליטיים, ללא שיתוף ויידוע הציבור, עומד בניגוד מוחלט להבנות ולמסורת אדריכלית ותרבותית הקיימת בירושלים זה שנים רבות, אשר נקבעה תוך דיון ציבורי בשיתוף נציגי כל הדתות והקהילה הבינלאומית. "לאור כל אלה, דורשים החותמים לקיים דיון ציבורי נרחב ושקוף בנוגע להשלכות התכנית, וקוראים לחברי הוועדה המחוזית לא לאשר אותה".
מנגד, אתמול נשלח אל חברי הוועדה המחוזית מכתב תמיכה, שעליו חתומים גם כן אנשי אקדמיה מכובדים, ובהם חתן פרס נובל פרופ' ישראל אומן, פרופ' אלן דרשוביץ ופרופ' אמריטוס קרל שטייניץ מאוניברסיטת הרווארד, שגריר ישראל לשעבר בארצות הברית ד"ר מייקל אורן, ראש המוסד לשעבר שבתי שביט, אלוף (במיל') עמוס ידלין, מזכיר הממשלה לשעבר עו"ד צבי האוזר.
מרשות הטבע והגנים נמסר בתגובה: "בלבו של גן לאומי סובב חומות ירושלים שוכן תל עיר דוד, שאליו מגיעים כחצי מיליון מבקרים מדי שנה, הנוגעים בהיסטוריה של המקום דרך הארכיאולוגיה המרתקת שנחשפה והוכשרה לביקורי קהל לאורך השנים. בכניסה לעיר דוד, במקום שבו היה בעבר 'חניון גבעתי', יזמה רשות הטבע והגנים כבר בתחילת שנות ה-2000 תכנון למרכז מבקרים לצורכי התכנסות ומתן שירות, מידע, הדרכה, המחשה עבור מבקרי הגן הלאומי והסביבה. השטח הוא שטח פרטי ורשות הטבע והגנים מקדמת את הפרויקט בשיתוף פעולה עם עמותת אלע"ד בעלי הקרקע". על פי הרשות, התכנית המוצעת מתייחסת ברגישות רבה ליחס של המבנה לחומת העיר העתיקה, לעתיקות שנחשפו מתחת לקרקע ולמרקם הבנוי המקומי של שכונת המגורים הסמוכה.
מעמותת עיר עמים נמסר בתגובה כי "בדיון הארוך היום הוצגו שורה של בעיות מהותיות בתכנית אשר להן לא הצליחה עמותת אלע"ד להציג מענה ראוי. גם שאלותיה של יו"ר הועדה המחוזית, מה הם צרכי הגן הלאומי שהמבנה הענק נועד לשרת - לא נענו. אישור התכנית על אף כל אלו הוא עוד דוגמה לאופן שבו שיקולים פוליטיים צרים גוברים על השכל הישר. אישור התכנית הוא מכה לתושבי סילוואן ולכל אוהבי ירושלים".
חבר הוועדה המקומית לתיכנון ובניה מטעם מרצ, פפה אללו, מסר בתגובה: "אנו נמצאים מול תכנית שיש לה השלכות מעבר להשלכות תיכנוניות. אף אחד לא יכול להסתיר שיש לכך השלכה פוליטית. מדובר בהמשך של השליטה היהודית הישראלית על השכונות הפלסטיניות. מעבר לכך, מדובר בתכנית לא טובה - מבנה ענק שלא שייך למקום וקרוב לחומות. הדבר יפגע מבחינה עקרונית במהות של האגן הקדוש".
כעת, לאחר שאושרה תכנית המתאר של המתחם, על הוועדה להעניק לה תוקף אישור סופי. מאותו רגע תידרש כשנה להשלמת תכנון מפורט של המקום ועוד כשנתיים לבנייה מואצת. מכאן שבעוד כשלוש שנים יוכלו המבקרים הראשונים להשתמש במתחם.