וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

השופט שהביא את הערך המוסף

אורי הייטנר

2.4.2014 / 8:09

כל מי ששמע או קרא את תקציר פסק הדין במשפט הולילנד, אינו יכול שלא להבין שהרשעתו של אולמרט בשוחד מובנת מאליה. היא מובנת מאליה במבחן השכל הישר, מובנת מאליה כפי שאחד ועוד אחד הם שניים, ובעיקר מכיוון שמסכת הראיות מביאה למסקנה ברורה וחד?משמעית - לא יכול להיות שמה שנראה שוחד, מה שמובן כשוחד, מה שכל בר דעת מפרש כשוחד - לא יסתיים בהרשעתו של מקבל השוחד.

ואולם המבחן המשפטי אינו זהה תמיד למבחן השכל הישר. יש שופטים הפוסקים בניגוד לשכל הישר. אין זה מן הנמנע שאילו השופט דוד רוזן היה דן בפרשיות טלנסקי וראשונטורס, תוצאת המשפט היתה שונה מהזיכוי מחמת הספק. זאת, לא בשל הפער בין כתב האישום לבין פסק הדין, אלא בשל הפער בין הכתוב בפסק הדין לבין ההחלטה הסופית.

מן הכתוב בפסק הדין, אין ספק שהעבירה נעשתה. ואולם מכיוון שלא הוכח מעבר לכל ספק סביר אם ועד כמה אולמרט אישית ידע והיה אחראי לכך שהעבירה נעשתה, אף שברור שהוא הנהנה ממנה, הוא זוכה מחמת הספק. על פי אותה אמת מידה, גם במשפט הולילנד היה אולמרט עלול לצאת זכאי מחמת הספק, ועל פי אמת המידה של פסק הדין במשפט הולילנד, אולמרט היה מורשע גם במשפטי טלנסקי וראשונטורס.

תפקידה של הסניגוריה להטיל ספק. כולנו רוצים ומייחלים לכך שבכל שופט יהיה מן הסניגור, ולו כדי שאדם לא יישב בכלא באשמת שווא. והרי כבר הרמב"ם אמר שמוטב שאלף פושעים יהיו חופשיים מאשר אדם חף מפשע אחד ייענש. אנו רוצים סניגוריה חזקה, אנו רוצים שופטים שיש בהם חמלה, אנו רוצים משפט המתבסס על ערכים כגון חזקת החפות, הזכות של נאשם לא להפליל את עצמו ומגבלות על היכולת להגיע לחקר האמת בשל כבוד האדם וחירותו. ואולם הבעיה היא שמי שמיטיבים לנצל זאת אינם העבריינים הקלים, אינם האנשים קשי היום שגורלם המר להם והם הידרדרו לעולם הפשע. יודעים לנצל זאת ברוני הפשע המתוחכמים, ראשי הפשע המאורגן וגם בכירי שלטון מושחתים.

מדובר באנשים מתוחכמים ומיומנים, היודעים היטב כיצד לא ללכלך באופן אישי את ידיהם וכיצד להשתמש באחרים, והם אף בעלי אמצעים המאפשרים להם לממן סוללות של טובי הפרקליטים וטובי היחצנים. התוצאה היא שהצדק אינו נעשה, טובת הציבור נפגעת והשחיתות מקבלת חסינות.

השופט רוזן נהג אחרת

השופט הוא האיש אשר החלטתו עשויה למנוע תוצאה כזאת. פרקליטות המדינה, בראשות משה לדור - פרקליט המדינה הקודם - ביצעה את מלאכתה נאמנה והגיעה לשורש האמת. מול צוות שופטים אחד היא לא הצליחה להביא להרשעתו של אולמרט, ומול שופט שני היא הצליחה להביא להרשעתו.
גם השופט דוד רוזן היה יכול להיות ראש קטן, לתפוס מחסה מאחורי "הספק הסביר" ולזכות את אולמרט מחמת הספק. גם הוא היה יכול לנהוג כמו השופט שזיכה את אולמרט מחמת הספק בפרשת החשבוניות הפיקטיביות, כאשר קיבל את הטענה כי לא הוכח למעלה מכל ספק סביר שגזבר הליכוד ידע על החשבוניות הפיקטיביות שהוציאה מפלגתו.

השופט דוד רוזן נהג אחרת. רוזן זכר כי הוא שופט ולא סניגור. הוא זכר שעם כל הכבוד לספק הסביר - שליחותו היא לעשות צדק ולנקות את הממשל הישראלי מנגע השחיתות. הוא ידע כי השכל הישר אינו מאפשר כל מסקנה אחרת מן העובדות אשר הוצגו במשפט, זולת זו שהנאשם קיבל שוחד. השופט דוד רוזן לא התחמק ולא הסתתר, הוא נהג בראש גדול, קיבל אחריות, העז להחליט.

בכך מילא רוזן את שליחותו ותרם תרומה משמעותית למאבק בנגע השחיתות. יש לקוות שהשופט רוזן, במנהיגות שגילה, סימן נתיב שבו ילכו השופטים בעתיד.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully