הצבא שרב-אלוף בני גנץ יעביר לידי הרמטכ"ל ה-21, עם סיום כהונתו בפברואר 2015, יהיה צבא רזה, שזקוק נואשות לתוספת תקציבית. כשחברי המטה הכללי נדרשים לתאר את מצבו של צה"ל, הם מצטטים מדברי מפקד חיל האוויר האלוף אמיר אשל. "כרגע אנחנו ב'רמת הכשירות המזערית'", מסביר קצין בכיר. "כמה זמן אנחנו מסוגלים לשהות במקום הזה? עד תחילת 2015. אנחנו מתקרבים לקו אדום. צה"ל הוא נושאת מטוסים שהחלה להסתובב על מקומה. אנחנו נצטרך לקבל תוספת בשנת 2015 כדי לשפר את רמת הכשירות".
צה"ל עבר את השלב שבו הוא מנסה להלך אימים על נערי האוצר ועל חברי הקבינט הביטחוני. ובזמן שבאגף התכנון בפיקודו של האלוף נמרוד שפר מנסים להתמודד עם הגרפים ועם המספרים, המזרח התיכון, כמו העולם כולו, משנה את פניו. אפילו למתיחות בין המערב ובראשו ארה"ב לרוסיה בחצי האי קרים יש השלכות חמורות על אזורנו.
אין זמן להתכונן למלחמה
"כשאני מביט על האזור אני רואה בחצי הכוס המלאה את ארגוני הטרור די עסוקים בעצמם", מסביר קצין בכיר במטה הכללי בנינוחות ומוסיף: "בחצי הכוס הריקה אנחנו נותרנו במרחב ייחוס שלילי לכולם". ובמילים פחות צבאיות, הקצין הבכיר רוצה להדגיש שלא ידוע לנו על מלחמה הולכת ומתקרבת, ועם זאת נותרנו מאוימים מכל הכיוונים, ובכלל זה מאיראן.
הרמטכ"ל לשעבר רב-אלוף (מיל') גבי אשכנזי שנמצא כעת בלב פרשת הרפז הכניס את צה"ל למסדרון ארוך וסדור של אימונים ושל העלאת רמת הכשירות והמלאי. ואולם מאז 2013 נמצא צה"ל בנסיגה בכל המערכים: אימונים, מלאים, התעצמות וכוח אדם. "אנחנו נמצאים באזור הסכנה מבחינת רמת הכשירות", מנסה הקצין הבכיר לפשט את הנתונים. "הגענו למצב שאנחנו צריכים למצוא זמן להתכונן למלחמה. לא רק בתחום הכשירות אלא בתחום רכישת היכולות. הסדיר החליף את מערך המילואים בפעילות הביטחון השוטף כי אין כסף, אבל הסדיר צריך לאתר חלונות זמן בתעסוקה עצמה כדי להתאמן".
המצב בשטח לא רחוק ממה שרואים מהמטה הכללי. אימוני החטיבות הסדירות לא בהכרח כלולים בגרף האימונים. מפקדי החטיבות מתגאים בכך שהצליחו לגייס מימון מהפיקודים ומהזרועות כדי להכניס כמה שיותר עניין לתרגילים ולשלב בהם כמה שיותר כוחות. התרגילים מקבלים בסופו של דבר את תשומת הלב הנדרשת, אבל מהצד זה נראה רע שמפקדי השדה של צה"ל, אלו שבפרוץ מלחמה יידרשו להפעיל את התמרון שנחשב נשק אסטרטגי, צריכים לשנורר כסף לאימונים.
הרמטכ"ל, כך מספרים בפורום מטכ"ל, תמיד משתמש במטבע לשון כדי להזהיר את הקצונה הבכירה מהתרסקות. "ממוקד זה דבר רחב ורחב זה דבר מוגבל". לא די בתורת לחימה עדכנית ובתפיסה נכונה, צריך אימונים. כל איום דורש תחזוקה ויש לא מעט סוגיות מבצעיות מדאיגות. בגבול סוריה הקדים צה"ל תרופה למכה: בנה גדר חדשה, הוסיף גדוד איסוף קרבי וחמ"ל מתקדם לשליטה במידע המודיעיני המצטבר, עיבה את הכוחות האיכותיים בגזרה והחליף כוחות מילואים בסדירים. אך אם אנשי הג'יאהד העולמי שמתרכזים בין היתר בדרום רמת הגולן יחליטו לנוע דרומה לגבול ישראל-ירדן הם ימצאו גדר פרוצה.
"ירדן היא היעד הבא, ואין לנו כסף בשלב הזה להתמודד עם האיום הזה כמו שהתמודדנו בגבול ישראל סוריה", מדגיש הקצין הבכיר כשהוא מצביע על מפה ועליה ריכוזי הכוחות של אנשי הג'יהאד העולמי בסוריה. "זה אמנם לא הכי דחוף שם, אבל יהיה לנו קשה להקדים את האיום".
"אם המג"ד נהרג, הסגן שלו מוכן לזה?"
בעוד איראן עומדת לחתום על הסכם קבע עם המערב, צה"ל מתמקד במערכה החשאית שבין המלחמות כדי לסכל הברחות נשק גדולות בדחיפת משטר האייתוללות, כמו ספינת הנשק KLOS-C. בירדן ובמצרים הצבא שולט בשטח, אך גם המדינות הללו עוברות מבחן יציבות מטריד. בזירה הפלסטינית עלול השקט להתחלף בתסכול ובטרור; בעזה, איראן מנסה בכל הכוח לערער את היציבות ולקדם טרור מסוגים שונים. בזירה הצפונית, חיזבאללה מתחמש בנשק מגוון, מושקע עד הצוואר בלחימה במלחמת האזרחים בסוריה. כדי שרמטכ"ל יוכל לישון טוב בלילה, עליו לדעת שהתמרון מוכן בכל רגע להפעלה במילת קוד אחת. אך כדי שהוא יהיה אפקטיבי עליו להיות קטלני, ממוגן, מבוסס רשת, גמיש ומשולבת ביכולות אש מתקדמות.
"אנחנו רזים מאוד", אמר השבוע קצין בכיר אחר במטה הכללי בניסיון לשכנע שהצבא עושה הכול כדי להתייעל ולעמוד בדרישות של פקידי האוצר לחתוך. הקצין מציין כי צה"ל הוא הצבא הכי יעיל בעולם, אך לא בהכרח זוכר על כמה חיילים מפקד תת-אלוף בצה"ל ומה היחס לצבא האמריקני שאותו הוא מבקר. לאחר מכן הוא מטיל פצצה לחלל החדר ואומר שבמטה בוחנים ברצינות למזג בין אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה לזרוע היבשה ובין אגף התכנון לאגף המבצעים וכך לוותר על שני תקני אלוף ועל שתי מפקדות. אם אפשר לחתוך שני אלופים, המסקנה המתבקשת היא שצה"ל הפך לצבא בעל גוף רזה - ופנים שמנמנות ועגולות.
"אסור להגיע למצב של צבא מסכן או לא כשיר", אומר הקצין הבכיר לסיום ומפנה לנתונים על רמת הכשירות של צה"ל, שנמצאים במגמת ירידה, כמו גם הנתונים על גם היקף המלאים והחלפים. על פי חוק יסוד: הצבא ממשלת ישראל אמורה לקחת אחריות. השאלה היא הממשלה והעומד בראשה מבינים איפה אנחנו עומדים.
המילים הגבוהות מחלחלות מטה, למפקדי החטיבות ולמפקדי הגדודים. הם משתמשים במשפטים הקבועים. "אירוע יכול להתפרץ באפס מודיעין ולזה אני מכין את הפקודים שלי", מסביר קצין בכיר בגזרת פיקוד הצפון. "מתקיים שיח ביני לבין הפקודים שלי וכדי שזה יהיה שיח בריא, רצוי שהמשימות יהיו ברורות. מה המשימה ומה ההישג הנדרש ולא אמירה עמומה".
השיח הזה מתפתח בעיקר באימונים ובתחקירים שאחרי. כדי להבהיר את המסר, שולף מפקד החטיבה סיפור אישי. "אמא שלי סיימה בית ספר בגיל 15. היה לה מבחן במתמטיקה. היא כל הזמן מספרת לי את הסיפור הזה. היא לא ידעה את התשובה אבל בגלל שהיא ידעה את הדרך אליה, יצאה לה תשובה נכונה. אותו הדבר בפשיטה על כפר לבנוני. קיבלת מידע מודיעיני שנראה לך מושלם. אתה יודע איפה המטרה ואיך מגיעים אליה ומרגיש בטוח, אבל בדרך האויב מחליט לשים לך מארב במקום לא צפוי. אז מה? אכלת אותה? אתה חייב להבין שהבסיס הוא המרחב שבתוכו אתה פועל, ואחר כך לצייר לעצמך תמונה. תמיד לומר לעצמך בלב שיש לך היסוד. המודיעין המקדים זה אולי חמישים אחוז במקרה, הטוב".
בשטח, על רקע הדי פיצוצי הפגזים והעשן הסמיך, הקצין הבכיר משתחרר וההסבר יוצא מהלב. "כשהתאמנתי למרתון התאמנתי לבד. תמיד היה בא איזה אחד ואומר לי: אתה תישבר. נכון. מחיר הטעות בספורט הוא שאתה תישבר מנטלית ואז אתה לא תרצה לעשות את זה. מה מחיר הטעות באימון של חייל? אתה חייב להביא אותו למסוגלות מסוימת. כמו משקלים על הגב. אנחנו צריכים לאמן את החיילים שלנו למצבי קיצון. ארז גרשטיין היה קורה לזה תרגילי שואה. זה מביא את הכוח לתפקד בצורה טובה יותר. אם אתה לא תתרגל נפילת מפקדים אז הכוח לא יחשוב על הדבר הזה. תדמיין לעצמך מה קורה כשהמג"ד נהרג. הסגן שלו מוכן לזה? אל תחשוב על הקל. תחשוב על הקשה".
לאווירת המחסור והקיצוץ כבר יש תופעות לוואי. הקצין מרגיש כל כך משוחרר שהוא מספר על בעיות מבית ומתמקד דווקא בנגדים של צה"ל. אלו שבזמן שדיבר היו עסוקים בלכוון את משאיות התחמושת ולפרוק את הנגמ"שים. "מה שקורה עם נגדים בצבא זה לא ראוי", הוא אומר בנימה רוטנת, "נגד שמקבל אצלי רמת פעילות אל"ף ויציאה אחת בשבוע מרוויח פרוטות. נגד בא אליי אומר לי 'תן לי לצאת ערב אחד כדי שאוכל לעבוד עוד יום כי אני לא מצליח לפרנס את המשפחה שלי'. אני בודק והוא מרוויח פרוטות. אם הוא ילך אתה יודע מי יגיע לצבא? אז אנחנו נמצאים במצב קשה או לא?".