כך שתקה ישראל וחמקה בהצלחה מפיגוע גרעיני

לבאי ועידת הגרעין המתינה הפתעה: הדמיה של פגיעת "פצצה מלוכלכת". נציג ישראל, השר שטייניץ, היה הראשון לענות - אך בנושא הפלישה לקרים ישראל העדיפה לשמור על פרופיל נמוך

נטשה מוזגוביה, האג
צילום: רויטרס, עריכה: מיכאל ברגמן

סדרה של פיגועים רדיואקטיביים,, וגלי פאניקה והזעם, והנזק הכלכלי האדיר שיבואו בעקבותיהם. זהו חלום הבלהות של כל מנהיג. יש סיכוי נמוך, כמובן, שפיגוע מהסוג הזה יתרחש; אך כמה מ-53 ראשי ונציגי המדינות שבאו השבוע להאג, לוועידה השלישית לביטחון הגרעין, מאמינים שהעולם ניצל מפיגוע גרעיני שכזה בעיקר בזכות המזל.

עוד בוואלה!

איך אסי שיכנע את עדי בוזגלו להביא עוד ילדה לעולם?

לכתבה המלאה
מנהיגי העולם בכנס ועידת ביטחון הגרעין בהאג, השבוע (צילום: AP)

עוד כותרות בוואלה!:
ראש ארגון פשע מהמרכז נעצר: "נמנע ניסיון חיסול"
מטייל נהרג מפגיעת סלע בצפון; בן 4 טבע בקיסריה
החרדי המצולק שנלחם בהתעללות מינית בילדים

כדי לייצר פצצה גרעינית לא דרוש הרבה חומר רדיואקטיבי: כ-16 ק?ג של אורניום מועשר ברמה גבוהה או 8 ק"ג של פלוטוניום. ברחבי העולם יש בין 1,300 ל-1,900 טון של אורניום מועשר, ובין 474 ל-525 טון של פלוטוניום, המפוזרים בין מאות מתקנים בשטחן של 25 מדינות. החומרים נחלקים באופן הזה: 85% לצרכים צבאיים, 15% לשימוש אזרחי.

מדי שנה, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) מתעדת מאות מקרים של היעלמות, הברחה או שימוש לא מוסמך בחומרים רדיואקטיביים. בעיה נוספת היא שלרוב מגלים את המחסור הזה רק אחרי שהחומרים צצים במקום שבו הם אינם צריכים להיות. לרוב, מדובר בחומרים ברמת העשרה נמוכה שהיו בדרכם לשוק השחור, היכולים עדיין לשמש להרכבת "פצצה מלוכלכת", אולם ידועים גם כ-20 מקרים שבהם נתפסו חומרים ברמת העשרה גבוהה. להערכת גופים שעוסקים בנושא, אין כרגע חומר גרעיני מסוכן בידי ארגוני טרור, אך יש ארגונים ספורים - מאל-קאעדה ועד לקיצונים הצ?צ?נים – שמגלים זה שנים עניין בהשגת חומרים רדיואקטיביים.

ב- 2007, ארבעה רעולי פנים חמושים ניסו לפרוץ למתחם המחקר הגרעיני בפלינדבה שבדרום אפריקה. בשל האבטחה הכבדה של המתקן, התוקפים לא הגיעו לחומרים המסוכנים, אך אחד המאבטחים נפצע קשה. ב- 2008 ניסה הטליבאן לתקוף את מתקני הגרעין בפקיסטן: שני מחבלים מתאבדים התפוצצו בקרבת המקום המשוער של מאגר הגרעין בעיר וואה. הנזק יכול להיגרם גם ממעשים לא מכוונים: בדצמבר אשתקד נגנבה במקסיקו משאית שהעבירה מכל עם חומר מסוכן, המשמש מקור קרינה בטיפול בחולי סרטן. למרבה המזל, נמצאה המשאית לבסוף ותכולתה אותרה ברחוב.

נשיא ארה"ב אובמה בכנס הגרעין בהאג, השבוע (צילום: AP)

הולנד, המארחת, הכינה הפתעה לבאי הכנס: סימולציה של פיגוע בעיר מערבית מרכזית, תוך שימוש ב"פצצה מלוכלכת". במסגרת התרגיל, המנהיגים התבקשו להגיד כיצד היו מגיבים. חלק מהמנהיגים, בהם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, נרתעו מהרעיון, אך לבסוף לקחו בו חלק, וענו על השאלות לגבי סדר העדיפויות שלהם בתגובה לאסון גרעיני. מי שהתבקש להגיב ראשון היה נציג ישראל, שר המודיעין והאסטרטגיה יובל שטייניץ; חלק מהמנהיגים שהשיבו היו מוכנים יותר, חלקם פחות. אך להערכת המארגנים, זו הייתה הדגמה יעילה של חשיבות סוגיית בטחון הגרעין.

?אם ניקח את פוקושימה, האסון קרה בגלל צונאמי. אך טרוריסט שהיה עושה את זה, היה יכול להגיע לאותה ההשפעה?, אומר מיילס פומפר, מומחה ממרכז חקר מניעת הפצת הנשק הגרעיני במונטריי. "ומה קרה בפוקושימה? לא היו הרבה הרוגים או פצועים, אך ברור שזה אסון לאומי, ובני אדם לא יכולים לחיות שם יותר?. פומפר סבור שהדרך הפשוטה ביותר להקטין את הסיכון היא לצמצם את כמות החומרים המסוכנים בעולם. הוא הוסיף כי מדינות כמו רוסיה, המחזיקה במחצית מהחומרים הבקיעים בעולם, צריכות להפסיק לפעול משיקולי עלות-תועלת בהמרת הכורים לפעילות על בסיס חומרים ברמת העשרה נמוכה יותר. "פשוט לעשות את הדבר הנכון", הוא קובע.

להערכתו, גם יהיה נכון להפסיק לעשות את ההפרדה בדיון בין חומרים לשימוש צבאי לבין שימוש אזרחי. כמובן, סודיות של מדינות כמו פקיסטן בכל הקשור לגרעין הצבאי לא משאירה הרבה תקווה שזה יקרה בקרוב.

השר שטייניץ, השבוע בהאג (צילום: רויטרס)

הבעיה העיקרית כרגע, מלבד עצם קיומם של החומרים האלה, היא שלמרות היותו של האיום גלובלי - הקרינה הרדיואקטיבית, כידוע, לא עוצרת בגבולות הלאומיים - לא קיימת היום בעולם מערכת כללים מחייבים. מדובר בשמיכת טלאים של אמנות בינלאומיות, שלא כל המדינות חתומות עליהן. המדינות מאמצות את המלצותיה של סבא?א ואת כל האמצעים למניעת טרור גרעיני על בסיס רצון חופשי בלבד. כשנבחר לנשיא, יזם ברק אובמה סדרה של ועידות ברמת מנהיגי המדינות עם מטרה מוגדרת: להיפטר ממאגרי החומרים הגרעיניים ברמת העשרה גבוהה שאין בהם שימוש, ולחזק את אבטחת הנותרים.

מאז הוועידה האחרונה שנערכה בסיאול ב-2012, רוסיה וארה?ב הורידו את דרגת ההעשרה של חומרים גרעיניים שהיו מספיקים לייצור 3000 פצצות, ועשר מדינות החזירו את האורניום המועשר שלהם למדינות שסיפקו אותן - רוסיה או ארה?ב.

מכיוון שמדובר במסגרת וולונטרית, רבות מהמדינות המשתתפות מגיעות לכנס עם ?סלסלת מתנות? - יוזמה בתחום בטחון הגרעין שמדינות נוספות יכולות להצטרף אליה. ארה?ב, דרום קוריאה והולנד, למשל, הציגו יוזמה לעגן את תקנות הביטחון הגרעיני בחקיקה הלאומית. 32 מדינות הצטרפו אליהן, כולל ישראל. ישראל הציגה בכנס יוזמה משותפת עם קנדה לפיתוח טכניקות לזיהוי פלילי גרעיני, שמטרתן לאתר במקרה של פיגוע גרעיני את מקור החומרים, אך גם להרתיע מדינות מלספק חומרים מסוכנים לגורמים מפוקפקים או לשתף פעולה עם ארגוני טרור. בזכות הזיהוי הפלילי הגרעיני - העקבות יובילו אליהן.

שטייניץ מזכיר שגם מחבל יכול לחולל אסון כמו זה שהיה ביפן. המתקן בפוקושימה דאיצ?י (צילום: רויטרס)

מומחים העוסקים בתחום הגרעין הזכירו בשולי הוועידה את ישראל, כדוגמה למדינה שאינה שקופה מספיק בנושא. ?אנו מעריכים שאמצעי הביטחון הגרעיני של ישראל טובים, אבל אנחנו לא יודעים את זה", אמר פומפר. "מדינות אחרות במזרח התיכון לא מייצרות בינתיים אורניום ברמת העשרה גבוהה, כי כיום קיימים חומרים פחות מסוכנים לשימוש אזרחי, ואני מקווה שגם לא יעשו את זה בעתיד?.

זאת לא ועידה פוליטית, אבל

השר שטייניץ, אמר בראיון לוואלה! חדשות כי אף מנהיג שהשתתף בכנס לא ניצל הזדמנות למתוח ביקורת על ישראל , אלא להיפך - המשלחת התקבלה בהערכה. "אנחנו לא רק נמצאים פה. אנחנו נמצאים פה בזכות", אמר שטייניץ. "יש לנו תרומה למלחמה בטרור הגרעיני. לצערנו, גם יש לנו המון ניסיון במניעת טרור, מלחמה בטרור ומודיעין וכולם מעריכים את זה כאן. באנו לוועדה בראש מורם, השתתפנו באופן מאוד פעיל וזכינו להערכה רבה?. וכמה חזקים אמצעי הביטחון הגרעיני בישראל? ?חזקים מאוד?, אומר שטייניץ, ?ישראל היא מדינה מאוד אחראית?, בהתייחסו לכורי המחקר בשורק ודימונה.

אף שאיראן וצפון קוריאה לא הוזמנו לוועידה, שטייניץ העלה את שמן בדיון בפני המשתתפים האחרים. "אמנם זאת לא וועידה פוליטית, אך אמרתי שמדינה סוררת כמו איראן, שמעבירה נשק לטרור וטילים בליסטיים כבדים, יכולה גם לשקול להעביר נשק גרעיני ורדיואקטיבי אם יהיו בחזקתה דברים כאלה?, אמר שטייניץ. "ישראל תמיד צריכה לחשוש, כי היא מותקפת על ידי ארגוני טרור כבר עשרות שנים, וטרור גרעיני לא חייב להתחיל ממתקני גרעין גדולים או במדינה כמו איראן שמנסה לפתח גרעין צבאי חשאי - זה יכול להתחיל גם במתקנים רפואיים וגניבה של החומרים האלה?. עם זאת, השר מוסיף שלהערכתו, אם כבר מדברים על אפשרות של פיגוע לא קונבנציונלי, הסכנה של פיגוע תוך שימוש בנשק כימי או ביולוגי במזרח התיכון גבוהה יותר.

לישראל נוח להתעלם מהמשבר בקרים. נגמ"ש רוסי פורץ לבסיס אוקראיני (צילום: רויטרס)

על הוועידה העיב המשבר בחצי האי קרים. אך השר יובל שטייניץ, ראש המשלחת הישראלית ניסה להתרחק מהקלחת שהעסיקה את מפגש "השביעיה הגדולה" (G7, לשעבר G8), שסילקה את רוסיה מהמועדון הכלכלי החשוב.

"קודם כל, אנחנו באמת צריכים לפעמים לשמור על פרופיל נמוך", אמר שטייניץ. "אני לא הייתי נכנס בכוח למתיחות הרוסית-אמריקאית-אירופית סביב חצי האי קרים, ולא הייתי טורח לבקר אף אחד מהצדדים. אני לא חושב שזה נבון מבחינתנו לבקר את ההתנהלות של ארה?ב במה שלא נוגע אלינו ישירות, וגם במזרח התיכון צריך להיזהר בכבודה של ארה?ב". הוא הוסיף כי יש חשש שהמשבר יפגע בחזית אחידה ותקיפה מול איראן, משום שרוסיה היא נדבך חשוב ממנה.

ועידת הגרעין הבאה תתקיים ב-2016 בשיקגו, עיר הבית של אובמה ועיר הולדתו של פרויקט הגרעין. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לא הגיע לוועידה הנוכחית בהאג, כשלדברי שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, הוא הודיע על כך לפני חודשיים - הרבה לפני המשבר בקרים. עד כה, ארה?ב ורוסיה היו אלה שהובילו את המאמץ לחזק את בטחון הגרעין, ולכן הנציגים האמריקאים בוועידה מקווים שעם כל הפגנת השרירים מול המערב, בקרמלין לא ינסו לטרוף את הקלפים הגרעיניים.

?לפני כמה שנים ארגון צ?צ?ני ניסה להכין 'פצצה מלוכלכת'. זה לא הצליח, אך לרוסיה יש את כל הסיבות להיות מודאגת בנושא הזה ולשתף פעולה", אמר קנת? בריל, לשעבר שגריר ארה"ב בסבא?א. "באשר לישראל - צעד כמו השתתפות בוועידה הזאת זה צעד חשוב, אבל זה רק צעד ראשון?.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully