זו היתה רק שאלה של זמן עד שתלונה על הטרדה מינית, שביצע?או?לא "שר בכיר" המועמד לנשיאות לפני כך וכך שנים, תכה בנו שוב. גילוי נאות: אני מכירה את השר המדובר, ואני מוכנה להכניס את ידי לאש בהתערבות על חפותו.
מה שברור - נשלפו הציפורניים במלחמת הכל?בכל על התפקיד עתיר הזכויות, המבטיח לזוכה בו שבע שנים טובות של כבוד מלכים בארמון מלכות ובתנאים של מלך, לרבות חלקת קבר בין גדולי האומה שבהר הרצל, המבטיחה את הנצחת זכרו עד תום הימים.
אלא מה, אחרי שכהונתו של נשיא הסתיימה בצל חשדות הקשורים ב"עניינים כספיים" לא לגמרי כשרים, ונשיא המרצה את עונשו בבית האסורים בעוון אונס והטרדה מינית, ובהינתן שרבים מאיתנו רואים את "בית הקלפים" ויודעים שהמציאות בוטה אף יותר מהסידרה הטלוויזיונית, אנחנו כבר לא ממש סגורים על עצמנו לגבי נחיצות מוסד הנשיאות, שנוסף על האמור, עלותו הרקיעה שחקים בשנים האחרונות. ואם כבר נכפה עלינו לממן את התפקיד המיותר והבזבזני, מותר לנו לצפות ממי שמבקש לכהן בו שימלא את הציפייה האחת הנדרשת - שיהווה סמל. וזה אומר להיות נקי כפיים ובר לבב.
ולכן טרם כניסתכם לבית הזכוכית אנחנו מבקשים - חיסכו מאיתנו את הגילויים המרעישים. בידקו בציציותיכם. אתם, ולפעמים גם קומץ אחרים, הרי יודעים אם ואיזו קופת שרצים תלויה על גבכם. את זה בדיוק גם אנחנו רוצים לדעת.
הפסולים לא ממהרים לפסול את עצמם
האם יש לכם ילד מחוץ לנישואים שהתעלמתם מקיומו? האם הכיתם את רעייתכם? האם ההיא שאמרה לכם "לא", ובכל זאת כפיתם עצמכם עליה, עדיין בחיים? האם קיימתם מגע מיני עם זו שדווקא אמרה "כן" שעה שהיתה כפיפה שלכם, ובכך ביצעתם "בעילה אסורה בהסכמה"? האם אי פעם מעלתם באמון? בכספים? האם עשיתם קומבינות והענקתם תפקיד לאחר קבלת טובות הנאה? האם הענקתם למקורביכם צ'ופרים "קטנים" על חשבון הציבור, דוגמת נסיעות מיותרות לחו"ל או שימוש אסור במשאבי המשרד? האם מי שעבד איתכם רואה בכם מודל לחיקוי המכבד את הנאמנים והמסורים העובדים ללא לאות, או שמא מהתנהלותכם הובן כי אתם מעדיפים את השקרנים העצלים והמניפולטיביים? האם יש לכם מזכירה שאסור לכם לפטר כי היא יודעת עליכם משהו העלול להתפוצץ על כולנו כמו במשפט אולמרט ושולה זקן? ואם כן, האם מתוך חשש העלמתם עין ואולי אף נתתם גיבוי כשהתעללה בעמיתיה לעבודה, העלילה עלילות שקר, גרמה להלבנת פניהם ברבים ומנעה מהם לבצע את עבודתם הציבורית החשובה?
הנורמות ידועות, והשאלות שלעיל מדגימות את מקצתן. ואם עניתם ב"כן", ולו על אחת מן השאלות שלעיל, לא יכירכם מקומכם כאדם המסמל בהתנהגותו את תפארת מדינת ישראל.
ומכיוון שלמדנו כי הפסולים לא ממהרים לפסול את עצמם, נדרש כל עיתונאי, מכר, חבר, עמית, עובד בעבר או בהווה, היודע דבר על עבירה שביצע מי מהמבקשים לגור בבית הבדולח שכולנו מממנים, אנא, שיפתח את פיו כאן ועכשיו ויאמר את דברו - או לעד יידום!
וכל המעליל על מי מהמועמדים - דמו בראשו.
בסרט של "ידענו אבל שתקנו" כבר היינו. והאמת? אין לנו יותר כוח לגועל נפש הזה.