המשפט נע כל העת בין יעילות, בירור האמת ועשיית צדק. בירור האמת והצדק היה מחייב שגם בחלוף שנים רבות יבוא עבריין על עונשו. אך חברה מתוקנת אינה יכולה להתקיים כאשר מרחפות מעליה כל העת פרשיות מן העבר, וטענות המועלות מן האוב בחלוף עשרות שנים. ברבות הימים הזיכרון נחלש. הראיות מיטשטשות עד כדי ירידה לתהום הנשייה, וקשה לעמוד על טיב האמת. בשל כך נקבע עקרון ההתיישנות במשפט האזרחי והפלילי כאחד. בשונה משיטת המשפט העברי הקלאסי שלא הכיר בו, עקרון ההתיישנות מקובל כיום בכל שיטות המשפט המודרניות.
חריג מסוים לעיקרון, המאריך באופן משמעותי את תקופת ההתיישנות, נקבע בעבירות מין. מחקרים רבים מלמדים כי קורבנות עבירות מין נוטים לא אחת לכבוש את תלונתם, הן מחמת בושה והן מפחד שמא לא יאמינו להם או יארע להם רע. כך, במיוחד, כאשר מדובר בקטינים. במקרים רבים אין הם מעזים להתלונן אלא כעבור פרק זמן משמעותי. מסיבה זו האריך המחוקק את האפשרות להגיש כתבי אישום בעבירות מסוג זה גם כעבור עשר שנים מיום האירוע, אך גם לעבירות אלה נקבע רף מקסימלי.
קודם שוחטים בכיכר העיר
לפי המידע שנתפרסם עד כה, פרק זמן של 15 שנים מצוי מעל רף זה. העלאת הטענות נגד השר בעיתוי הנוכחי עלולה להכתים את שמו ומותירה אחריה שובל ארוך של סימני שאלה. ככל אדם, גם שר זכאי ליהנות מחזקת החפות. גם לו יש לב ורגשות, משפחה וחברים, וקודם ששוחטים אותו בכיכר העיר ראוי להיזהר שבעתיים. מרוב דיבורים על כבוד האדם וזכויות האדם אנו שוכחים לפעמים את האדם.
שלא בטובתו, הפך השר לחשוד בעבירות מין שמטילות עליו צל כבד, שחור ומאיים, בלי שתהיה לו אפשרות ממשית להתגונן מפניהן. באופן תיאורטי, אם יתברר שמדובר בעלילה ובתלונת סרק שהוגשה בזדון, במטרה לפגוע בו, השר יוכל להגיש נגד המתלוננת תביעת נזיקין ולתבוע ממנה פיצויי עתק בשל הנזק שגרמה לו. אך עבור איש ציבור מהלך כזה הוא שגיאה פטאלית.
בנסיבות דנן, יש חשיבות עילאית למהירות פעולתן של רשויות אכיפת החוק. היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה חייבים להורות על סיום הבדיקה בעניין בתוך ימים ספורים ולפרסם את מסקנותיהם. כל השתהות מיותרת תביא לעינוי דין ועלולה לגרום לפגיעה שאין ממנה חזרה.