גברת אלמונית, שמסתתרת באומץ רב מאחורי הכינוי המחתרתי "ג', עובדת מדינה", מנצלת את מסכת האנונימיות כדי לירוק אש וגופרית עלי ועל עמיתי במשרד החוץ, כולנו עובדי מדינה.
תסתכלי לי בעיניים, ג', כי את העיניים שלי אינני מסתיר מאיש. אני הפרצוף שלך בעולם. כן, אני הפנים של ישראל על המסכים של הערוצים הבינלאומיים, אני קולה של ישראל מול המיקרופונים סביב העולם: אני, דובר משרד החוץ, ועמיתי בארץ ובעולם, כולנו ניצבים שם מול הצופים, המאזינים, הסקרנים, האדישים, הידידים, היריבים, הסבלניים והעצבניים של כדור הארץ ואנחנו מייצגים את כל הישראלים בעיניהם. כן, גם "גימלים" כמוך שתוקעים לנו סכין בגב. תסתכלי לי בעיניים: חברי ואני דואגים שלמדינת ישראל יהיו קשרים מדיניים תקינים עם מדינות ועם ממשלות, אנו מתאמצים להשיג הבנה, ואם אפשר תמיכה, מציבורים כל כך שונים ומגוונים שדמיונך אפילו אינו יכול לשוות לעצמו. אנחנו דואגים שלמדינת ישראל יהיו הסכמים בינלאומיים שמסדירים קשרי סחר, מחקר, תרבות, תעופה, ביטחון, חקלאות, חינוך ועוד כמה תחומים שלא עולים על דעתך. ומי נהנה מזה? כל אזרח ישראלי שלא מתעקש להתחבא במרתפו תחת מחסה האלמוניות, אלא יוצא בבוקר מהבית ומקווה באופטימיות שמלאכתו תצלח בידו, שיצליח להתקדם ולשפר ולו בדבר מה את איכות חייו, ושיבטיח עתיד טוב לילדיו.
טרור עובדי משרד החוץ / דעה
אבל לדעתה המלומדת של "ג', עובדת מדינה" , זה ידוע לכל "שנציגויות משרד החוץ בעולם איבדו הרבה ממשמעותן". והיכן רכשה ג' את השכלתה הרחבה ביחסים בינלאומיים? את זאת לעולם לא נדע, כי הקורא צריך פשוט לסמוך עליה. מילה של ג' זו מילה!
תסתכלי לי בעיניים, ג'. תסתכלי טוב טוב: אני זה שעומד מול אנשים שוחרי טוב ושוחרי רע שכועסים על ישראל (וזה כולל אותך, כן כן!), שמותחים עליה ביקורת, שרוצים להטיל עליה חרם, שרוצים להלבין את פניה ורוצים להזיק לה. אני עומד מולם יום אחרי יום ומגן על דמותה של המדינה. חברי ניצבים מול העוינות והשטנה יום יום, ומתמודדים אתם פנים אל פנים. לפעמים זה נגמר ברוח טובה, לפעמים באלימות. כך או כך, אנחנו נאלצים לנקוט באמצעים רבים ומציקים כדי לשמור על ביטחוננו וביטחון משפחותינו. וכל זאת בשביל הזכות להגן על שמם הטוב של הישראלים, כולל ה"גימלים" שסבורים שהעבודה הזו מיותרת.
תסתכלי על קיר הנופלים במשרד
תסתכלי לי בעיניים, ג', לי ולעמיתי הדיפלומטים שאיבדו בני משפחה וחברים בפיגועים שכוונו נגד נציגי ישראל. מבואנוס איירס ועד אנקרה, מלונדון ועד לאגוס, דיפלומטים ישראלים נהרגו, כי הלכו לייצג את מדינת ישראל ואת הישראלים. גם ישראלים כמוך, ג', שיורקים עלינו בראש חוצות. ועליהם את אומרת שהם "בחרו בצד של המחבלים"? בואי והרכיני את ראשך מול קיר הנופלים במשרד החוץ, ואולי תהיה לך מחילה.
תסתכלי בראי, ג', אם את לא מסתירה את פניך מולו, ותשאלי את עצמך: האם היה כדאי לעלוב ולפגוע בעובדי מדינה שעובדים קשה מאד למען רווחתך רק כדי לשמח את בכיר או אחר באוצר, שהכתיב לך את דף המסרים שלו? האם היה שווה לך להתבזות כך כדי למחזר קלישאות נלעגות על חיי הדיפלומטים בשירותו של מישהו שרוצה פשוט לדרוס במסכת שקרים את העובדים במשרד החוץ, שהשכר הממוצע שלהם נמצא מתחת לממוצע בשירות המדינה? מה יצא לך מזה? קידום? תוספת שכר? הטבה כלשהי? ספרי לנו ונדע גם אנחנו איך זוכים בחסדי הפקידים באוצר. ואולי יום אחד גם נצליח להבין איך כלי תקשורת מכובד כמו וואלה! מפרסם מסכת כזבים וגידופים ברוטאליים תחת מעטה אנונימיות. מהיכן לקוחה האתיקה העיתונאית הזו? אנחנו משרתים גם במדינות שבהן נהוג לחסל כך יריבים פוליטיים, אבל לתומנו חשבנו שהנוהג הזה מוגבל לאותם מקומות רחוקים.
טעינו, מסתבר. כשאפשר לשפוך דם, הכול מותר. והרי אמרו חכמינו, כי כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שפך את דמו. על מקרים כאלה חשבו ודאי החכמים, גם אם לא הכירו את האינטרנט ובוודאי לא את ג'.
ומילה אחרונה על התינוקות שסבתא ג' כל כך דואגת להם: האם קראת "מחבלים" לרופאים ולאחיות ששבתו? האם ניאצת וחירפת בגסות רוח שכזו את הפרקליטים או את העובדים הסוציאליים ששבתו? לכל שביתה כזו יש השלכות על זקנים וחולים, על תינוקות ועל חלשים, על סבתות ועל נכדים. האמנם כולנו "מחבלים"? מדוע זכינו אנו לכבוד? משום שמישהו סיפר לך משהו שלא טרחת לבדוק? לו בדקת היית מגלה, שכל מקרה שיש בו משום פיקוח נפש או צורך רפואי הוחרג על ידי ועד העובדים וניתן לו מענה מידי. כולל תינוקות. מי שמשתמשת בתינוקות ככלי ניגוח היא את, סבתא זפטא, ועל כך אשאל אותך: הלא תבושי להשתמש בתינוקות כנשק תעמולתי? תסתכלי לי בעיניים, ג', ועני לי: להסתתר מאחורי גבו של תינוק כדי להתעמת עם עובדים במצוקה זה מעשה ראוי? לכי לשאול את מי שהסית והדיח אותך למעשה המחפיר הזה, ותתבוססו לכם שניכם בבושתכם ובכלימתכם בחסות האנונימיות המבורכת, העושה אתכם אך חסד.
הכותב הוא דובר משרד החוץ
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד