מי לא הוזמן לוועידת הנגב?

היום נפתחת ועידת הנגב לנוכח שינויים דרמטיים באזור. המדינה, "ששכחה" את האזור במשך שישה עשורים, חוזרת אליו בסימן של השקעות רבות ופיתוח מואץ. ואולם, בצד התמורות, נמשכות מגמות שליליות: הקהילה הבדואית, כשליש מתושבי הנגב, זוכה כמו בעבר, להשפעה מזערית על עתיד האזור, ועל עתידה בפרט. הסוגיות המטרידות אותה אינן מעסיקות את באי הוועידה המעדיפים להתגאות במיזמים חדשניים.

הבדואים רוצים בפיתוח הנגב לטובת כלל תושביו ומתנגדים לפיתוח לא שוויוני ואי צדק מרחבי. גולת הכותרת של מדיניות הממשלה כלפיהם היא תוכנית פראוור, המהווה מתווה לנישול מקרקעין ועקירת כפרים תוך ריכוז תושביהם בעיירות עניות. התוכנית, שיישומה נבחן מחדש בינתיים, הצטרפה לחוקים ולהצעות חוק אנטי-דמוקרטיים שפוגעים באזרחים הערבים, ומגבירים את תחושות הניכור ביחס למדינה.

הממשלה התאמצה "לשווק" את התוכנית לבדואים, ונחלה כשלון צורב. לא רק רבים בציבור הישראלי ובזירה הפוליטית מחו נגדה, גם האיחוד האירופי וגופי זכויות האדם באו"ם קבעו שהיא מפלה וגזענית - וקראו לביטולה.

בחודש דצמבר, בעקבות המחאה, הוקפאה חקיקת החוק שנועד למימוש התכנית, ושר החקלאות יאיר שמיר הופקד על בחינתה מחדש. שמיר הבטיח "לשתף באופן נרחב את הנהגת הבדואים והתושבים בהחלטות", ואולם, בפועל יישומה נמשך. מתחוללת הסלמה חסרת תקדים בהריסת בתי הבדואים ובחריש שדותיהם.

במקביל, התפתח שיח המיועד להכשיר את הלבבות לפעולות אגרסיביות נגד הבדואים, המוצגים כגורם עברייני לאומני ומאיים. השר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ' אף הזהיר כי "הבדואים ישתמשו בנשק". במסגרת הניסיון היחצ"ני לדכא את המתנגדים, נעשה ניסיון לקשור את הבדואים לאירועים בסיני ולתלות בהם אשמה להנפת דגלי אל-קאעדה בנגב.

הניסיון לכפות את התכנית הוביל לפגיעה נוספת בדמוקרטיה: המשטרה הפעילה אלימות רבתי ונקטה במעצרים שרירותיים של עשרות פעילים שהפגינו ופעלו נגד תוכנית פראוור. העצורים, רובם ככולם, שוחררו ממעצרם ללא תנאים בהוראת בית המשפט.

זאת ועוד, השב"כ הודה, בתשובה לעתירה של האגודה לזכויות האזרח, כי צעירים בדואים נחקרו בעקבות המחאה בנגב והצדיק זאת בפוטנציאל הטמון בהפגנות לפגיעה בביטחון המדינה. הודאתו חשפה עד כמה רחוק מוביל הניסיון לכפות מדיניות תכנון מפלה.

אבל, האלימות המשטרתית הובילה לניצחון פירוס: התכנית, שנחשבה תחילה כסוגיה אזורית, הפכה לעניינו המובהק של כלל הציבור הערבי-פלסטיני בארץ. הזעם גבר כשנודע כי במקביל "לריכוז" תושבי הכפרים הבדואים בעיירות צפופות, יוקמו בנגב לפחות 15 יישובים כפריים לתושבים יהודים, ותתבצע "הלבנה" של עשרות חוות בודדים - שרובן הוקמו תוך פגיעה בחוק.

המסר - הזכות לכפר בלעדית ליהודים - מעולם לא נשמע בצורה בוטה יותר. הבדואים, התובעים רק 5% משטח הנגב, למדו כי אינם זכאים לקרקע או ליישוב לעומת אחרים הזכאים לכל טוב.

ראוי לקרוא לבאי ועידת הנגב, לחדול מ"חגיגת ההצלחות" ולהתבונן בכנות בכישלון המוסרי והמעשי הגורף של הממשלה. טוב תעשה המדינה אם תגנוז את התכנית הכושלת ותפתח בדיאלוג עם בעלי העניין, בעלי הקרקעות ומנהיגות הקהילה הבדואית. הדיון חייב לסוב סביב התוכנית האלטרנטיבית שהציעו הבדואים, במסגרתה יוכרו היישובים הלא-מוכרים בלי לפגוע בתוכניות הפיתוח של המדינה.

הכותב הוא מנהל סניף ארגון עדאלה בנגב

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il