מעט מדי, מאוחר מדי

אחרי ההשתלטות הרוסית דה?פקטו על חצי האי קרים בעקבות תוצאות משאל העם בסוף השבוע (כ?97 אחוזים אמרו "כן" לסיפוח לרוסיה), יכול המערב להתנחם בדבר אחד: ארה"ב, המעצמה מספר אחת בעולם (עדיין), שבה לגלות עניין באירופה. מטוסי F-16 אמריקניים נחתו בפולין, וסגן הנשיא ג'ו ביידן יצטרף אליהם בימים הקרובים, ולצד פולין יבקר גם בליטא.

אובאמה, בנאומו לאומה, אמנם דיבר איתנו על סדרי עדיפויות שונים ומשתנים של ממשלו, עם הפנים לאסיה ולאזור הפסיפי - אלא שהסדר העולמי כנראה לא נקבע בוושינגטון, ואובאמה צריך להתאים את עצמו לעולם החדש/ישן.

אובאמה הטיל אתמול סנקציות על שבעה גורמי ממשל בכירים רוסיים, ובהם סגן ראש הממשלה, ואילו האיחוד האירופי הטיל סנקציות על 21 אישים בכירים רוסים ואוקראינים האחראים, מבחינתו, להסלמה המהירה בחצי האי קרים. זה מעט מדי, מאוחר מדי. הדוב הרוסי כבר בלע את חצי האי קרים כאילו היה צנצנת דבש. הוא יכול לקחת את כל הזמן שבעולם לעכל את האוכל. אחרי שקרים שלו דה?פקטו, אין טעם למהר ולקבל גם הכרה דה?יורה. הקהילה הבינלאומית לא תעניק לו אותה (להוציא את רוסיה, שום מדינה לא מכירה בתוצאות משאל העם), אלא שהיא גם לא מסוגלת לקחת את חצי האי קרים ממנו.

למערב יש יכולת לעשות שרירים מול רוסיה: ב?21 בחודש, במהלך הפיסגה האירופית המיועדת, יכולים ראשי ה?28 להחליט על צירוף אוקראינה להסכם האסוציאציות, כפי שביקשה מהפכת כיכר העצמאות בקייב. זו בהחלט אופציה, בעיקר אם הפרלמנט הרוסי יאשרר ביום שישי את תוצאות משאל העם. אלא שהאירופאים לא ממהרים לעשות כן.

ראשית, מכיוון שהם עצמם מאוד לא מאוחדים בנוגע לעד כמה רחוק אפשר ללכת בהחרפת הסנקציות נגד רוסיה (אינטרסים שונים), ובעיקר - כמה מדינות אירופיות תלויות בגז הרוסי. פוטין השתלט על קרים, ו?Gazprom כבר מזמן השתלט על אירופה. בעיה.

הסיפור האוקראיני מורכב ומסובך. הדבר החמור הוא לא רק העובדה שבנאט"ו הודו כי לא היתה להם כל תוכנית מגירה לפלישה רוסית לקרים, אלא שגם לא היתה להם תוכנית מדינית. מילא שהאופציה הצבאית כבר יצאה מהאופנה (סוריה, איראן), גם הגמגום המדיני גורם לתהיות.

פוטין, מן הסתם, ישחק על הגמגום של המערב ועל חוסר המנהיגות של וושינגטון. הוא גם יזכיר שרבים במערב הכירו במשאל העם בקוסובו ב?17 בפברואר 2008 - שהכיר בעצמאות המחוז מסרביה (יוון, ספרד, קפריסין, רומניה וסלובקיה לא הכירו) - אבל לא בחצי האי קרים. איפה ואיפה?
במערב גם אולי מבינים היום את הסכנה הטמונה במהפכות ההמון המודרניות. כמו במצרים, כמו באוקראינה, כמו בלוב - ההתלהבות של המערב בתחילה גדולה. ההמשך ידוע...