משדרי לוויין יצילו את הלוטרה מהכחדה בישראל?

כבר 15 שנים שברשות הטבע והגנים עוקבים בדאגה אחת היעלמותה של הלוטרה, הנמצאת בסכנת הכחדה חמורה בישראל. בימים האחרונים שחררה הרשות בעמק החולה את שתי הלוטרות הצבריות הראשונות, כשהן נושאות עליהן משדרי GPS. המטרה היא להרחיב את מעט הידע הקיים על חיית הבר הייחודית, אך גם לחפש "בית איכותי" למען הלוטרות החדשות מגרעין הרבייה שיוקם בעתיד בניסיון להציל אותן מהכחדה.

עוד בנושאי מדע וסביבה:
אופטימיות קוסמית: נמצאה עדות למפץ הגדול
צפו: מסע מהמם בין כל הגלקסיות המוכרות לאדם
תיעוד נדיר: הינשופים שמסעירים את אנשי קק"ל

"אנחנו עוקבים אחרי הלוטרה בצורה אינטנסיבית כבר כמעט עשור וחצי, ורואים שיש מקומות שהתפוצה שלהן ירדה בצורה משמעותית ושלפני שלוש שנים היא נעלמה לחלוטין מאחד האזורים בהן היא חיה", הסביר ד"ר עמית דולב, אקולוג מחוז הצפון של רשות הטבע והגנים. לדבריו, "בעבר הרחוק יותר המין הזה היה חי גם באזור מישור החוף ועמק יזרעאל, אבל החל מ-2011 אין יותר פעילות של אוכלוסיית לוטרות גם בעמק בית שאן ובעמק חרוד. היום הפעילות העיקרית של הלוטרות היא באזור הכנרת ועמק החולה".

הלוטרה היא טורף המתמחה בציד דגים מתחת למים. משקלו נע בין 7 ל-11 קילוגרמים ואורכו יכול להגיע ל-1.20 מטר. היא שייכת למשפחת היונקים, חיה בקרבת נחלים וגופי מים, וזנבה העבה משמש גם כמשוט. ללוטרה גם שפם מפותח מאוד, ובעזרתו היא יכולה לחוש את הזרמים במים שבהם היא מחפשת את מזונה ולחוש את הטרף – גם בתנאי ראות קשים כדוגמת מים עכורים או חושך. לדברי דולב, בארץ לא קיים מין עם כישורים דומים לאלו של הלוטרה.

עם השנים הולכת הלוטרה ונעלמת מנופי ישראל. סיבת המוות העיקרית היא דריסות על הכבישים שנסללו לאורך השנים והציבו בפניהן מכשול קשה ביותר בדרך לבית הגידול הטבעי – נחלים ומאגרי מים. "בית גידול טוב ללוטרה הוא מקום זמין עם מזון טוב ויכולת קישור בין אזור לאזור", הסביר דולב, "אבל עוד לפני שמסתכלים על השינויים שחלו בבתי הגידול של הלוטרות, ישראל היא מקום מאוד בעייתי לחיית הבר הזאת. היא נמצאת על גבול המדבר, היא ענייה במקורות מים, ובשנים האחרונות היא גם סובלת מירידה בכמות המשקעים. לפני עשורים האוכלוסייה נאלצה להתמודד עם ייבוש הביצות וימת החולה.

"כל בריכות הדגים הוקמו במקומות שהיו בהם בעבר גופי מים או ביצות, והיום הן חלק מהתחליף לאותם גופי מים היסטוריים ולכן הן נשענות עליהן. אבל בעקבות המצוקות הכלכליות אליהן נקלעו החקלאים, בשנים האחרונות החלו להיעלם בהדרגה גם בריכות הדגים המלאכותיות. למין הזה לא קל לשרוד בארץ הזאת".

פרויקט שיקום הנחלים, שבמסגרתו משחררת רשות המים מיליוני קובים בניסיון לשקם את הנחלים שהתייבשו או ששפיעתם פחתה דרמטית כתוצאה מעודף שאיבות, הוא אחת התקוות להצלת הלוטרות מהכחדה. בשנתיים האחרונות החלה רשות הטבע והגנים בפרויקט חדש בניסיון לצמצם את היקף הדריסות של הלוטרות. "הלוטרות היו מגיעות לגשרים ורואות שמתחתיהם זורמים מים רבים שמנעו מהן לעבור שם. הן התחילו לחצות את הכבישים, אבל אז הן החלו להידרס. בשנתיים האחרונות הוספנו מתחת לגשרים בעמק החולה מעברים בדמות מדפים שהותקנו מתחת לגשרים ומעל למפלס המים הסוערים", הוסיף דולב.

במקביל, החלה הרשות, בשיתוף גן החיות התנכ"י בירושלים, לנסות ולהקים גרעין רבייה שבו יעודדו את ילודת הלוטרות בעזרת התערבות אנושית. פרויקט הצמדת משדרי ה-GPS לחיית הבר מצטרף לניסיונות בשנים האחרונות להציל את החיה מסכנת ההכחדה החמורה. "היום אנחנו יודעים על הלוטרות מעט מאוד", סיכם דולב.

"הידע מתבסס בעיקר על סימון הטריטוריה אותה היא מבצעת באמצעות הצואה שלה. אנחנו מקווים שבעזרת המשדרים נוכל לקבל נתונים שילמדו אותנו יותר על הפעילות שלהן בטבע. מדובר במשדר שיעביר לנו אחת ביום מידע שייקלט בלוויינים ויועבר אלינו דרך האינטרנט. החומר שיועבר ייתן לנו אינדיקציה לכל המקומות שהלוטרה ביקרה בהן במהלך היום. מידע כזה יכול ללמד אותנו הרבה מאוד, ואנחנו מקווים לקבל יותר מושג על דפוס ההתנהגות שלהן בטבע. בין היתר, כשנרצה להשיב פרטים מגרעין הרבייה העתידי בחזרה לטבע, נוכל בעזרת ההשוואה בין הלוטרות הממושדרות לדעת מה טיב בית הגידול ואם ההתאקלמות שלהן תהיה מתאימה וטובה ללוטרות החדשות".

לפניות לכתבת עדי חשמונאי: adihashmonai@walla.co.il